שיגעון - השכל המשוגע - למה כולם משוגעים? למה אתה משוגע? ומה משמעות העניין?... - השכל המשוגע - למה כולם משוגעים? למה אתה משוגע? ומה משמעות העניין? והעניין הוא, כי האדם מנסה לחיות טוב. וכדי לחיות טוב, לשם כך אין לאדם ברירה והוא מוכרח להבין את המציאות שלנו. כי בלי להבין את מנגנון המציאות, האדם ... השכלית / הרגשית של האדם. ואם מנגנון התפישה של האדם הוא פגום, הרי שלא ניתן באמצעותו להבין את המציאות באמת. כי מי שהוא משוגע, הוא לא יכול להבין בשיגעון שלו, את השכל של החכם האמיתי (אא"כ הוא ירפא את עצמו. ואיך? וכולי). וזה בעצם אומר, שלפני שהאדם מנסה להבין את המציאות, עליו לברר ראשית כל, האם ... אכן כלי בדיקה תקין? או שמא, הוא רק שיגעון מבחינה אובייקטיבית, וממילא כל מסקנות המחקר שיביא השכל, הן כולן טעות? משום שהמשוגע, לעולם הוא לא יכול להשיג השגה של אמת בשלמות. והוא יכול אולי להאמין בדבר של אמת, אך לא באמת להבין אותו. וכל אמונה, היא פשע, ורק ההבנה יוצרת חוויה. ולכן, בלי שהשכל של ... הוא לא מבין משהו, אז הוא לא יכול להיות. והאדם יכול להתעקש כרצונו, שהשכל משקף את האמת, אבל זה לא יהפוך את המציאות להיות משוגעת כמוהו. כי המציאות לא כפופה לחוקי הלוגיקה, שנובעים ממגבלת השכל של האדם. והאדם לעולם לא יבין את המציאות באמת, בשכל הפגום והמוגבל שלו, וממילא האדם לעולם יסבול. אבל מי ... הצורות הן רבות. וזהו דבר שאינו נתפש בשכל של האדם, בשום דרך ובשום צורה. וזה בעצם אומר, שביחס לשכל של האדם, המציאות היא משוגעת. כי השכל של האדם, לא מסוגל לתפוש בשום צורה, את השיגעון הזה של מהות המציאות. כי להרבה דברים במציאות ניתן לתת הסבר, אבל לא לעניין של אחדות ההפכים. כי חוסר ההבנה של האדם ... הם בכלל דבר אחד ממש. שרק לאדם המוגבל שכלית, אלו נראים כשני דברים שונים. והרעיון הוא, שמבחינת השכל של האדם, המציאות היא משוגעת. אבל האדם לא יכול להיות חכם, יותר מאשר המציאות. משום, שהוא חלק ממנה. ומגבלת השכל של האדם, היא לא מגבילה את האפשרויות של המציאות, שהן אין סופיות ושאין דבר שיגביל אותן. ... שיש במציאות שלנו, תופעות שהן נוגדות את יכולת התפישה של השכל, הרי שזה אומר באופן חד משמעי, שהשכל הנוכחי של האדם, הוא משוגע. והאדם יכול לטעון עד מחר, שהוא הנורמאלי והחכם, ושהמציאות היא המשוגעת. כמו שרוב בני האדם המוגבלים שכלית, חושבים. שהמציאות שלנו, היא משוגעת. ובכל פעם שהאדם לא מבין את המציאות, הרי שזה רק משום שהוא מוגבל שכלית. כי אם היה לאדם את השכל של המציאות, הוא היה מבין אותה תמיד. ובכל פעם שהאדם לא מבין את המציאות, הרי שבכך הוא בעצם מכיל בתוכו את המחשבה, שהמציאות שלנו היא לא ברורה ומשוגעת. ומי שבעיניו המציאות היא משוגעת, הוא המשוגע. וכיו"ב, מי שחושב שאי אפשר להבין את אלוהים, כי השכל של אלוהים הוא נגד השכל שלנו, הרי שהוא מעיד על עצמו, שהוא מוגבל שכלית. והמוגבלים שכלית, מנסים להחליף בתי כלא. אבל הם ... האחדות של המציאות. כי בקצה של השכל האנושי, האדם רואה את האמת שהכל אחד, שהוא הפך השיגעון האנושי. ואז האדם הופך להיות משוגע חכם. כי החכם האמיתי, הוא המשוגע הגדול ביותר שיש בעולם. כי הוא כ"כ חכם, עד שהוא משוגע. וגם המציאות שלנו, היא כ"כ חכמה, עד שהיא נראית לא ברורה ומשוגעת. וכמו שיש לאדם קושיות על דרך ההתנהגות של המציאות, בפרט על הדברים שנראים כסתירה פנימית, כגון חיבור היש והאין, כך גם מוכרח שיהיו לאדם המשוגע, קושיות ואי הבנות, לגבי האדם החכם האמיתי. שגם הוא עושה דברים, שבעיני המשוגע שלא מבין את המציאות, הם נראים כדברים שהם סותרים זה את זה, כגון המרדף אחרי מילוי רצונות וחסרונות, למרות שהכל מושלם בשלמות גם בלעדיהם וכולי. כי החכם האמיתי הוא משוגע כ"כ גדול, משום שהוא מבין את השכל של המציאות, המשוגעת יותר מכל. והחכם האמיתי שלא משגע את עצמו, צורת המחשבה שלו, לפעמים הופכת להיות משוגעת, בעיני בני האדם (והחכם האמיתי, הוא נדמה למשוגע בעיני המשוגעים בבית המשוגעים, שהם חכמים בעיני עצמם). כי כל זמן שהאדם משגע את עצמו ומשקר את עצמו ומאמין לשיגעונות ולשקרים של עצמו, אז המציאות נראית לאדם לא ברורה ומשוגעת. ואז האדם סובל באמת, מכך שהוא לא באמת נהנה, מהסיבה הטובה של המציאות. ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, משום שאלו כמובן שני הפכים, כי אמונה, היא חיות וקיום השקר, ... של דבר, המציאות שלנו יש בה דברים שהשכל לא יכול להבין אותם. וזה בעצם אומר, שאו שהאדם הוא מוגבל שכלית, או שהמציאות היא משוגעת. ומצד השכל של האדם, בעיניו המציאות היא משוגעת, ולכן הוא לא מבין אותה, ולכן הוא סובל. אבל מי שהוא חכם, הוא מברר את האמת, והוא הופך להיות משוגע כמו המציאות. דהיינו, שהוא משתחרר ממגבלות התפישה שלו, והוא מיישר קו עם ההיגיון של המציאות שלנו. שאז ורק אז, האדם נחשב לחכם אמיתי. וגם אם האדם יעלה לשמים וירד למעמקי ...