אדם שואל, איך אדע האם אני מאושר כן או לא?
הרבה אנשים מבטיחים, תעשה כך תהיה מאושר, האם באמת אני מאושר או לא? והשאלה החדה יותר, היא כיצד אפשר לדעת האם האדם מאושר כן או לא? מהו המבחן לאושר?
נתחיל מהסוף, אם יש שאלה כזו הרי שאינך מאושר מספיק, אולי בדרך להיות מאושר, אך אם היית מאושר לא היית מחפש אותו.
כמו אדם שצמא ורעב, ברגע שהרווה את צימאונו, הרי שמפסיק לחפש את האוכל והשתייה. בפועל, יתכן שהאדם יחווה שחסר לו משהו, ואף על פי כן ירגיש מאושר.
הדרך היא לדעת האם אתה מאושר או לא, היא על ידי האמת.
כי את הלב אי אפשר לרמות. האדם צריך לשאול, בתיאוריה, מהו הדבר שיהיה לי ואז אהיה מאושר?
נניח שיש לי אפשרות לבקש דבר מה, מהי אותה מציאות שאם תהיה לי אותה אזי אהיה מאושר?
ואז האדם יגלה שתמיד האדם לא היה מרוצה.
מסקנה - מה שהאדם רוצה זה להפסיק לחפש את האושר.
כי גם אם יהיה לו את כל העולם, אזי קורה לו גם רע. יש לו פחד שאולי יפסיד אותו, הפחד מאיבוד הדבר, גורם לאדם חשש, כי הטוב שלו תלוי בדבר. מבחן האושר הוא האם הפסקת לחפש את האושר, כן או לא?
פרוש: לחיות את החיים בלי לחפש את האושר. כמו ברווז ששט במים, שאינו מחפש את האושר. האדם צריך להגיע למצב, שמילת האושר תהייה חסרת משמעות עבורו.
ואיך עושים את הדבר הזה?
כאן לא יעזרו שקרים. לא יעבוד לך, לא לחפש את האושר, כי זו בעצם תוצאה, ואין דרך קיצור שהאדם יביא את עצמו שלא לחפש את האושר.
נראה אותך יום אחד חי, ולא מחפש תמיד יותר טוב? תעשה דבר אחד בעולם ותהיה מרוצה ממנו בשלמות.
שבתוך תוכך תחווה אינסוף שלמות בדבר הזה, אין דרך שהאדם יחווה שלמות אינסופית על ידי עצמו, אלא רק על ידי שהאדם מחפש את האמת הפנימית שלו ושל המציאות ומגיע להשתוות.
כי רק על ידי המחשבה שיש יותר טוב או פחות טוב זה מטעה אותו.
כי רק על ידי המחשבה שיש טוב ויש רע, ואז על מנת שהאדם יחווה את ההשתוות, עליו לשאול, למה את זה אני רוצה ואת זה אני לא.
ואז האדם יגיע לשורש הרצון שלו, למרות שמאש הוא יברח, מצד האמת הכל טוב באותה מידה.
ואז יפסיק לחפש את האושר.
ודבר הזה צריך לבוא מבפנים. על ידי שאלות של "למה, מה הסיבה שהחלטתי שזה טוב וזה רע"?
וגם אחרי כל זה, האדם יוכל לחוות רע וטוב הנפרד, אבל כל זה רק מפרספקטיבת הנפרדות. כי בתוך תוכו ידע את האמת הפנימית...
050-3331-331