... תחשוב טוב יהיה טוב? האם יהיה טוב או יהיה רע? אל תדאג יהיה טוב, האם הכל טוב? האם יהיה טוב? האם יהיה בסדר? האם הכל לטובה? איך לגרום למישהו להרגיש טוב? איך לעשות למישהו טוב? איך לא לעשות טוב? להגיד למישהו אל תדאג יהיה בסדר זה עושה יותר טוב או פחות טוב, יהיה טוב הכל לטובה יהיה טוב אתה תראה יהיה טוב אתה תצא מזה. ש: תלוי מי אומר את זה גם. אליעד: אלוהים אומר את זה מה זה משנה מי אומר את זה בכלל. ש: אלוהים יודע אתה ... שהשומע יהיה יותר רגוע. אליעד: כן אבל תפיסתית כשמישהו רע לו להגיד יהיה טוב זה עושה יותר טוב או פחות טוב. ש: שמה הוא שואל? אליעד: רע לך המחשבה שאומרת יהיה טוב זה טוב לחשוב אותה או זה רע לחשוב אותה, טוב אז התשובה מאוד פשוטה כשבן אדם חושב "יהיה טוב" תחשוב טוב יהיה

... לאהוב את מה שיש, האם המציאות רעה או טובה, טוב לחיות או למות, לברר את האמת עד הסוף לא צריך אל תעריכי תשמיצי, סתם אין לזה משמעות בכלל להעריך את מה שיש מה האמת זה טוב או רע, מה אכפת לי למה שאני אעריך את מה שיש אם זה גרוע אני אגיד שזה גרוע למה אני צריך ... אני צריכה לחשוב שהכל רע? אליעד: לא את לא צריכה, לא את צריכה לבדוק מה האמת אם זה טוב "אני רוצה לדעת את זה וליהנות מזה תמיד ואם זה רע אני רוצה לדעת את זה ואני אסבול תמיד", עכשיו אם את מפחדת לחקור את האמת את לא תהיי מאושרת באמת זאת ... את עצמו מה האמת "האם המציאות הזאת טובה או רעה" קודם כל לברר טוב או רע. ש: אוקי אם היא טובה הוא מבסוט אם היא רעה מה הוא אמור לעשות? אליעד: אם היא רעה נדפקת אבל תביני כי לא מדובר פה על אמונה זה לא "שטוב אני אנסה להאמין שהכל טוב ואני אנסה להאמין שהכל רע" לא אומר, את צריכה לבדוק כמו שאת יודעת שאת קיימת את צריכה לדעת האם הכל, כאילו את מבינה מה הכוונה "את יודעת שאת קיימת" זה לא כמו שאת יודעת שאני מדבר איתך, מה את יודעת ... ברמת ידיעה כזאת לדעת האם הכל טוב או האם הכל רע או האם חלק טוב וחלק רע, כאילו את חייבת להגיע למוחלטות להבנה מוחלטת. ש: זה חייב להיות הכל, אני יכולה להסתכל על זווית ... באופן מוחלט אם זה טוב או רע. ש: אוקי מה אני עושה עם זה. אליעד: רגע אבל קודם כל את צריכה שהמציאות תהיה לך ברורה את צריכה אם משהו, אני אתן לך דוגמא עכשיו אני אתן לך רשימה של דברים ותכתבי עשרה דברים שנראים לך רעים ועשרה דברים שנראים לך טובים ואז אני אשאל אותך "מה הסיבה שהדברים האלה טובים, מה הסיבה שהדברים האלה רעים" ואז את תתחילי לתת סיבות, ואז אנחנו נתחיל לחקור ואז את תגלי שפתאום את "רגע למה זה רע, למה זה טוב" את תראי שאצלך תפיסת הטוב והרע היא לא מוחלטת, היא לא מכווננת את לא ברור לך באמת כשאת אומרת, אני אתן לך דוגמא לחיות זה טוב? ש: תלוי. אליעד: עבדת היום אכלת היום? ש: כן. אליעד: למה אכלת כי את רוצה לחיות נכון זאת אומרת שאת ...

... - האם היא טובה או רעה? וכאן יתבאר העניין של האמונה, האם היא טובה או רעה? וראשית נגדיר, כי האמונה היא הפך השכל. כי במקום שיש שכל, אין בו שום צורך באמונה. כי מה שהאדם מבין בשכלו, הוא לא ... לא תופש. שהשכל אומר דבר אחד, והאדם מאמין בדבר אחר. ואם נתבונן נראה, כי האמונה, היא שורש כל הרע וגם שורש כל הטוב שיש בעולם, כפי שיתבהר בהמשך. והעניין הוא, ששורש כל הטוב שבעולם, הוא האחדות של המציאות, שהכל מושלם והכל אחד והיש והאין הם אחד. כי כאשר הכל אחד, אין שום חיסרון כלל ואין שום התנגדות כלל, והוא טוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר ושלא נובע מצורה של נפרדות, אלא מעצם השלמות של מהות המציאות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כאשר השכל שלם, דהיינו, שהאדם משתמש בשכל שלו בשלמות, אז הוא רואה את האמת שבאמת הכל אחד ושהכל ... במו עיני שכלו, כי הכל אחד ממש וכי כל ההפכים הם אחד ממש בשלמות מוחלטת. ונמצא אם כן, כי כל הרע וכל הסבל שבעולם, שורשם באמונה של האדם. כי כאשר האדם משתמש רק בשכל שלו, אז אין שום רע כלל. וכל תפישת וחווית הנפרדות של האדם, היא רק בגלל האמונה שלו. שהאדם מאמין שבאמת הדברים מנוגדים אחד לשני וחסרים אחד את השני, למרות שבאמת הם אחד. ונמצא אם כן, כי האמונה היא שורש כל הרע. כי השכל אומר שהכל אחד, והאמונה אומרת שיש נפרדות. ובשכל השלם, האדם גם רואה נפרדות, רק שהיא עבורו מושלמת כאחדות. ונחדד, כי כאן ... זה נקרא שכל. וכל זמן שהאדם לא משתמש רק בשכל שלו בשלמות , הרי שזו אמונה, שיוצרת גם נפרדות ורע. ואפשר להסתכל על הדברים גם מנקודת מבט הפוכה, והיא, שאמונה היא שורש כל הטוב שיש בעולם. כי הטוב הוא כאשר הכל אחד כנ"ל. והנה, השכל האנושי של האדם (שקרוי אצל האדם שכל, למרות שהוא טועה), הוא לא מסוגל להכיל בתוכו שדבר והיפוכו הם ... אמונת שקר. כי האמונה צריכה להיות רק במקום של אחדות ההפכים. שכאשר האדם מאמין בה, אז הוא חי טוב באמת. וכמובן שבפועל, האמונה, לא באמת עובדת. כי האדם יש בו גם אפשרות של שכל וגם אפשרות של אמונה. והאדם לא יכול רק להאמין שהכל אחד ... ספק כלל. וכאשר האדם מברר את האמת, אז הוא רואה את האמת גם בשכל שלו, שהכל מושלם, ואז הוא חי טוב באמת. ונוסיף, כי השכל של האדם, מבין שהכל אחד. אך גם חוסר השכל של האדם, מבין שהכל אחד. כי כאשר אין שום שכל, אין שום הגדרה ושום ... אז גם בשכל שלו הוא רואה שהכל אחד, וגם אם הוא ינסה לברוח לאין שכל שלו, גם אז הוא יהיה בחוויה של אחדות ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי שהשכל של האדם מבין שהכל מושלם, עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ו"להגדיל" (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו זמנית) את החוויה של האחדות. כי כאשר יש רק שכל, אין שום נפרדות כלל ויש רק אחדות אחת אין סופית . כי האדם מלא כולו רק באחדות של המציאות. אבל כאשר יש גם אמונה, אז האדם יכול להאמין שיש נפרדות, ולחוות גם בה את האחדות והשלמות. ויש אין סוף אפשרויות של נפרדות. וממילא זה אומר שיש אין סוף, אין סוף חוויות של שלמות. ונוסיף עוד ונאמר, כי בשכל האמיתי, הכל אחד ממש. דהיינו, שהנפרדות והאחדות הם אחד ממש. ואז ממילא אין שום חילוק בין ...