הרצאה על הקשר שבין השכל לבין האושר. האם אין שכל אין דאגות? מהי האמת? ועוד.

נדבר כאן על הקשר שיש בין שכל לבין אושר, מה הקשר שבין שכל לבין אושר?

אחד המשפטים הגדולים בעולם, "אין שכל אין דאגות" ואחד השקרים הגדולים בעולם שיש בו מן האמת, שלמי שאין שכל אין לו דאגות.

ויש קשר בין שכל ואושר. בדיוק כמו שיש קשר לבין אושר ואין שכל. ולא בזה תלוי האושר

לא משנה אם יש או אין לך שכל, האושר תלוי בשילוב של השכל וחוסר השכל, מה זאת אומרת?

שאם לאדם לא יהיה שכל בכלל ואם לאדם יהיה שכל בשלמות, הוא יהיה מאושר באמת.

ומי שיסתכל באמת, גם להכי משוגע וגם להומלס יש טרדות.

ולמי אין בכלל טרדות, לאבן. ולמה אין לאבן טרדות? כי היא אין לה שכל בכלל.

ומהצד השני למציאות אין שום טרדות, המציאות כמציאות אינה מוטרדת ממשהו.

והאושר אינו או יש שכל או לא, אלא שהסבל של האדם הוא בגלל התגוששות השכל ואין שכל.

ומי שיתבונן, למי שאין שכל בכלל, הוא מאושר, כי הוא לא מבין.

ואם היה מבין את המציאות בשלמות, גם אז לא היו לו שום טרדות, כי היה מבין את המציאות.

אבל הסבל מתחיל, כשאדם אינו מבין את המציאות כפי שהיא, ומתחיל להבדיל בין טוב לרע, וזה אומר סכסוך בין שכל לבין שכל, ואם לא היה שכל בכלל, לא היה מבדיל ממילא בין טוב ורע, ואז הכל טוב.

וזה שמבין את המציאות באופן מוחלט ומבין שהכל אחד ולכן זה טוב.

וישנה אפשרות להגיד אני מנסה להבין את המציאות עד הסוף באופן מוחלט, ולא לוותר ואז תהיה תשובה, או שלהחליט שלא לנסות בכלל להבין את המציאות, ואז באמת לא לנסות להבין שום דבר וללכת עם זה עד הסוף, אבל לא לזגזג בין לנסות להבין או לא לנסות להבין בכלל, כי זה הוא הדבר היוצר את הסבל.

בן אדם צריך לבחור באמת, לנקוט עמדה, או להבין או לא להבין.

נגיד שיש חרדות, תפתור את זה עד הסוף, עד שלא יהיו לך יותר חרדות, אל תוותר, או שאל תנסה בכלל להבין ולנסות לשנות.

ועכשיו אם נקטת עמדה של הטוב, לך עם זה עד הסוף, עד שיהיה בפנימיות גם כן את ההבנה שאכן הכל טוב, לא רק במילים מתוך החלטה, מתוך שהגעת לשם באמת, אל תגיד זה טוב וזה רע.

וכך גם לגבי הרע, אם החלטת שהכל רע, לך עם זה עד הסוף, אל תגיד פתאום זה טוב, ואם תלך עם הרע בקיצוניות עד הסוף, גם אז לא יכול להיות יותר רע, כי אין הבדלה לטוב, ואין ציפייה לשום טוב, ואז גם כן הכל ממילא לא משנה וטוב.

אם אדם רוצה לזגזג ולהגיד פעם זה טוב ופעם זה רע, גם זה בסדר, אבל אז שלא יגיד שהוא רוצה לחוות שלמות, כי בשלמות, אין זיגזג.

אבל אי אפשר גם להיות בנפרדות ולרצות להבין את האחדות.

וזה בסדר לא להשתמש בשכל, אבל אז זה אומר לא להיות מוטרד ממה שיהיה מחר, ולא לשאול שאלות, ולא לדאוג מכלום, כי אין ממה, כאשר שאין שכל.

או שתנסה עם השכל להבין עד הסוף...