... - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים / איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג / רטוריקה / כושר שכנוע / ... איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את העמדה שלו, מעצמו ובצורה סמויה, של פסיכולוגיה הפוכה. והדרך לכך היא, על ידי הקצנה נגטיבית של הדברים של האדם השני. הקצנה לרמה כזאת, שגורמת לאדם להתכחש למה שהוא עצמו אמר, ולנקוט בעמדה ההפוכה. הסבר: לפעמים אדם מביע רעיון כלשהו, ואתה רוצה לגרום לו לחשוב שונה ממה שהוא חושב. ואחת מהדרכים לעשות זאת, היא על ידי זה שלוקחים את מה שהאדם אומר, ומקצינים את מה שהוא אומר, ומציגים לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו. כגון לדוגמא שהילד אומר להורה שלו, "אתה לא אוהב אותי / לא אכפת לך ממני", וכיו"ב משפטים שונים, שהם בעצם הקצנה של הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש. או לדוגמא ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של "אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב" למשפט כמו "אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב" וכיו"ב. שאז ... אומר "אני שונא שעורי בית ואני אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית". אז המשפט הזה לדוגמא, הוא האיזון והממוצע של המשפט הקיצוני יותר של "אני לא רוצה ללמוד בבית ספר", שהוא עצמו משפט ממוצע ומאוזן, ביחס למשפט של "אני לא רוצה ללמוד בכלל". וגם המשפט אני לא רוצה ללמוד בכלל, ... הוא אומר שהוא בסך הכל לא רוצה ללמוד וכיו"ב. ובכל מקרה הרעיון הוא, שהרעיונות שבני אדם מבטאים, הם אף פעם לא רעיונות קיצוניים ב 100%. אלא תמיד כל רעיון שהוא, יכול להיות רעיון אחר טוב יותר ממנו או רע יותר ממנו. וכל משפט שכל אדם אומר, הוא תמיד ביטוי של שני רעיונות ... כי מי שרוצה כ"כ להצליח, צריך לומר, אם לא אצליח אז אתאבד. והאדם שאמר שהוא רוצה להצליח בחיים, המסר שלו הוא לא מספיק קיצוני. וגם מי שאומר "אם לא אצליח אז אתאבד". גם הוא לא מספיק קיצוני. כי מי שבאמת רוצה את ההצלחה ורוצה להצליח, אז הוא צריך להיות במצב, שהוא כ"כ רוצה להצליח, עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין את עצמו שהוא לא מצליח, ... ככישלון וכחוסר הצלחה, הרי שהוא לא מספיק חשובה לו ההצלחה. ובכל מקרה אחזור שוב ואסביר, שכל רעיון שהוא, תמיד אפשר להקצין אותו לכל מיני כיוונים. והאמת היא, שאכן מצד האמת, כל רעיון הוא ביטוי של רעיונות שונים. וכל רעיון כולל בתוכו רעיונות שונים. והאדם, בד"כ הוא לא רוצה ולא מוכן ולא יודע ולא מסוגל להזדהות עם הקצנה קשה של מה שהוא אומר. והאדם בלב שלו, תמיד מרגיש חוסר שלמות וחוסר נוחות, עם כל משפט שהוא אומר. ולמה שכל אדם ירגיש תמיד חוסר נוחות עם כל משפט שהוא אומר? משום, שכל משפט מבטא תמיד הסכמה ולגיטימציה חלקית של ההקצנה של אותו המשפט. לדוגמא, לקוח נכנס לחנות ורוצה לקנות מתנה לאשתו. ואז הלקוח מביע התנגדות לכך שהמחיר יקר עבורו. כאשר הלקוח אומר שהמחיר יקר עבורו, ... כ"כ אוהב אותה, אז תקנה לה את המתנה הזאת. כי אתה הרי אוהב את אשתך. כאשר הרעיון הוא, שהאדם בתת המודע שלו, מדחיק את ההקצנה של הרעיון שלו. ואם תציף החוצה את ההדחקה ואת ההקצנה של הרעיון שהאדם אמר, אז ממילא זה מפעיל עליו לחץ, לנקוט את העמדה ההפוכה. או לדוגמא, מתחום הפוליטיקה, שאומרים למישהו "אתה רוצה רק מלחמה ואתה לא ... אלא אתה רוצה מלחמה, ואתה רוצה שכולנו נמות בגללך". שבעצם לוקחים את הדברים שהאדם אמר, שהוא כרגע לא מוכן לוותר. ומקצינים את מה שהוא אומר, ואז גורמים לו להרגיש חוסר נוחות עם מה שהוא עצמו אומר. ונזכיר, כי כל רעיון שהוא, הוא בריחה מהרעיון שקיצוני ממנו לשני הצדדים. מצד אחד יש, לעשות שלום בכל מחיר. ומצד שני יש, לא לעשות שלום לעולם בכל מקרה. ובאמצע יש כל מיני רעיונות שונים, של לעשות שלום כאשר ולעשות שלום רק אם וכיו"ב. ואז הדרך לגרום לאדם לעבור מצד אחד לצד שני, היא על ידי זה שמקצינים לו את מה שהוא אומר, להקצנה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. ונניח שמישהו אומר שהוא רוצה שלום בכל מחיר. ורוצים לגרום לו להחליף את דעתו, שהוא יסכים לעשות שלום, רק בתנאי כלשהו. אז ההקצנה של "לעשות שלום בכל מחיר", היא "להיות מוכן לסבול למען השלום". כי בכל מחיר, פירושו להיות מוכן לסבול. ואז אומרים לאדם, אי אפשר לעשות שלום בכל מחיר, כי אתה לא אמור לסבול בשביל השלום. שאז בעצם לוקחים את הרעיון של בכל מחיר, ומקצינים אותו, והופכים אותו לאבסורד. ואם מישהו אומר שהוא רוצה שלום בכל מחיר, ושהוא מוכן לסבול למען שלום בכל מחיר. אז ההקצנה של זה היא, שהוא מוכן שאנשים חפים מפשע ימותו, ושאנשים יסבלו, ושאנשים ירגישו רע, והכל בשם השלום. שהרעיון הוא, שבכל פעם לוקחים את הרעיון של הדובר, מקצינים אותו עוד קצת למקום שהאדם עצמו לא ירצה להזדהות איתו. ואין שום אפשרות בעולם שהאדם יהיה מוכן להזדהות עם רעיון כלשהו עד ההקצנה הגדולה ביותר שלו. כי האדם, אף פעם לא ניצמד לשום ערך כלשהו, בצורה מוחלטת. אלא הוא תמיד ברמה כלשהי, מתפשר על אידיאל כלשהו, למען האידיאל המנוגד לו. והטכניקה לשכנוע היא, שלוקחים את מה שהאדם אומר, מקצינים את מה שהוא אומר, למקום שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתו. ואז גורמים לו לחשוב על הדברים מנקודת מבט נגדית והפוכה. ועוד נוסיף, כי גם להקצין צריך לדעת. ז"א צריך להקצין בצורה שבה ההקצנה תראה טבעית ומתבקשת מצד עצמה, ושה

... הפרעה דו קוטבית, הפרעת מצב רוח לא יציב, שינויים קיצוניים במצבי רוח קיצוניים, תנודתיות במצב הרוח מאוזן, הפרעת אישיות גבולית, חוסר יציבות רגשית - פרומו אז מה ... שיותר זאת אומרת כמה שיותר לא לשקר את עצמו שזה אומר לא להגזים בשום דבר לא לטוב ולא לרע, אם טוב לך אל תגזים ותגיד שזה יותר טוב ואל תגזים ותגיד ...

הקצנה לצורך שכנוע, טיפים לשכנוע, איך לשכנע? איך לשתול מחשבה? ... "האם אני ב100% ללא כל ספק, ללא כל צילו של ספק האם אני בטוח בכך" התשובה תהיה "לא", דהיינו, "אני לא באמת בטוח בכך" בכל דבר שהוא ככל שמקצינים כל רעיון בעולם כאשר בן אדם יבדוק, ככל שמקצינים את רמת הביטחון של האדם הנדרשת ביחס לאותו רעיון כך האדם ... שהוא יגיד "כן אני בטוח", אז מה עושים אז שואלים אותו "האם אתה בטוח בזה ב100% האם אין שום אפשרות שיכול להיות שתחשוב אחרת" דהיינו, מקצינים את רמת הוודאות הנדרשת מאותו בן אדם כדי להזדהות עם ...

... מצבי רוח משתנים בקיצוניות, שינויי מצבי רוח קיצוניים, מצבי רוח בגיל ההתבגרות, מצבי רוח אצל ילדים, הפרעות מצב רוח, מאניה דיפרסיה, הפרעה דו קוטבית, מצב רוח לא יציב, איזון מצב רוח מה יעשה בן אדם שיש לו שינויים במצב הרוח, בן אדם שיש לו מצבי רוח קיצוניים פעם ממש טוב לו ופעם ממש רע לו פעם הוא בדיכאון פעם הוא שמח פעם פה פעם שם, מה יעשה בן אדם כזה מה אתה אומר? ש: אני שואל שאלה על זה באופן אקראי או באופן סיבתי? אליעד: הוא לא יודע מה אתה מציע לו לעשות בהנחה שזה שיש לו שינויים קיצוניים במצבי הרוח זה דופק לו את החיים איך מטפלים בזה? ש: מה הוא רוצה להשיג? אליעד: שלא יהיו לו שינויים קיצוניים במצבי הרוח. ש: שינויים קטנים? אליעד: כן יותר נורמטיביים שהוא לא יהיה במאניה דיפרסיה מה עושים? ... בן אדם שבחשיבה שלו רגיל שכשהמציאות נגד רצונו הוא מנסה לשנות את המציאות במקום לשנות את רצונו בן אדם כזה יש יותר סיכוי שיהיו לו מצבי רוח משתנים קיצוניים. ש: למה? אליעד: כי פעם המציאות כרצונו וטוב לו מאוד ופעם היא נגד רצונו ורע לו מאוד, כי אין בתוכו ...