לקיחת אחריות / לקחת אחריות - למה אני לא מצליח לקחת אחריות? למה קשה לקחת אחריות? איך לקחת אחריות? איך לא להאשים אחרים? שנאה עצמית ולקיחת אחריות אישית אחת הסיבות לכך שאדם לא לוקח אחריות, היא בגלל שקשה לו לקחת אחריות, קשה ברמה הרגשית וכולי. דהיינו, לקיחת האחריות האישית, גורמת לבן אדם להרגיש רע. והסיבה לכך שלקיחת אחריות עשויה לגרום לבן אדם להרגיש רע, גם היא יכולה לנבוע ממגוון סיבות. סיבה אחת לדוגמא לכך שלבן אדם קשה לקחת אחריות, היא בגלל שמבחינתו של הבן אדם, האחריות מלווה בתחושת אשמה כעס ושנאה עצמית. לדוגמא, אם אני אחראי לכך שקרה משהו, אם אני אחראי לפתור בעיה כלשהי, הרי שאני אשם בכך שהבעיה קרתה וכיוב. ומאחר שהאדם לא רוצה להרגיש אשמה וכעס עצמי וכיו"ב לכן הוא לא לוקח אחריות. הדרך לפתור את זה, היא על ידי הפרדה, בין תחושת האשמה לבין לקיחת האחריות. אתה יכול להיות אחראי על כך שמשהו קרה, או להיות אחראי לפתור משהו שאתה לא אחראי על כך שהוא קרה, אבל זה לא בהכרח אומר שאתה אשם ... העצמי הוא תוצאה של פירוש ושיפוטיות של האדם על עצמו. אם שברתי את הכוס, אם אני אחראי לשבירת הכוס, אז אני לא בסדר וכיו"ב. שזה עניין של פירושים וכיו"ב. אבל לקיחת האחריות, לא מחוייבת להתקיים במקביל לרגשות אשמה כנ"ל. סיבה נוספת לכך שבן אדם לא לוקח אחריות, היא בגלל, שאין לו את היכולת להתמודד עם הבעיה. אני יכול לקחת אחריות, אבל אם אני לא יכול לעשות עם האחריות שלי כלום, אז יהיה לי רק רע מכך שאני אחראי ולא יכול לעשות כלום. שאז האדם מרגיש חסר אונים / כעס עצמי וכולי. במילים אחרות, אם אתה לא מסוגל לבצע משימה, אתה לא תהיה מסוגל לקחת עליה אחריות, כי האחריות תעשה לך רע. במילים אחרות, אם אתה רוצה לקחת אחריות, עליך לוודא שאתה יכול להתמודד עם האחריות שאתה לוקח, שאז תוכל לבחור האם וכמה אחריות לקחת. לדוגמא, אם תוכל להתמודד עם רגשות כעס על מישהו אחר, בלי להאשים אותו, הרי שתוכל לקחת אחריות על כך שאתה כועס עליו. אם תוכל להתמודד עם פחד שלך, הרי שתוכל לקחת אחריות על הפחד שלך ולא להאשים את המציאות ואת הסביבה שחיצונית לך. אבל אם אתה לא יכול להתמודד עם רגש כלשהו, הרי שאתה לא תוכל לקחת עליו אחריות ואתה כנראה תאשים אחרים בכך שאתה מרגיש רע. ולכן, כדי לקחת אחריות, צריך: 1 - לא להאשים את עצמך וכולי. שזה כמובן נושא בפני עצמו של איך לא להאשים את עצמך. 2 - צריך ללמוד להתמודד עם האחריות שאתה לוקח. לפתח את המיומנות לפתור את הבעיה שאתה אחראי עליה. אחרת לא באמת תוכל לקחת עליה אחריות וכנראה שתמשיך להאשים את הסביבה. ...

אחריות אישית / לקחת אחריות - מהי המהות של לקיחת אחריות? לקחת אחריות פירושו, כאשר האדם מבין שהוא אחראי לגורלו, והוא מתחיל למצוא בתוכו את הכוחות שיש לו, כדי להשיג את השלמות האישית שלו. ולא לקחת אחריות, פירושו כאשר האדם חושב שהאושר שלו תלוי בדברים אחרים כלשהם, מלבד בו עצמו. ומהותה של לקיחת האחריות, היא נובעת מההבנה שהשלמות נמצאת בכל דבר. כי כאשר דבר הוא אינו שלם, הרי שהוא לא יכול לקחת אחריות, ועליו להסתייע בדברים אחרים כדי להגיע אל השלמות שלו. אבל מי שמבין שהשלמות נמצאת בכל ... ישות לדאוג לסך כל הצרכים שלה. וכלפי חוץ נראה, שכל דבר בעולם תלוי בכל שאר הדברים שיש בעולם. וכלפי חוץ נראה, שהאדם לא יכול לקחת אחריות אישית מלאה, משום שכל הדברים שבעולם תלויים גם בדברים אחרים. אלא, שהתלות של הדברים זה ... בו את השלמות. והמשמעות של זה היא, שלמרות שמבחינת הצרכים החיצוניים של האדם, האדם כן תלוי בגורמים אחרים, והאדם לא בהכרח יכול לקחת אחריות אישית מלאה על הכל. משום שהאדם תלוי בעוד דברים. אבל מצד המהות הפנימית של האדם, דהיינו, מצד האושר הפנימית של האדם, ומצד השלמות האישית של האדם, הרי שהאדם תלוי אך ורק בעצמו בלבד. ולקיחת אחריות אישית, פירושו במישור הפנימי, שהאדם מבין שהאושר שלו תלוי רק באיך שהוא מסתכל על הדברים. וכאשר האדם מרגיל את עצמו לחפש את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה בסופו של דבר הוא מגלה שיש לו את היכולת לקחת אחריות על האושר שלו ולהיות מאושר. ...

... על אלוהים, תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם? הפעם ... תלונות אחרות. וכרגע אני אסביר ואתן נקודה למחשבה, בנושא של לקית אחריות, ומה זה אומר? כל מה שאני מדבר עשיו על אלוהים, אני מתכוון בעצם ... על מי הוא מתלונן? על עצמו הוא מתלונן, למה? נלמד עכשיו מה זה לקחת אחריות אמיתית, מי שיתבונן פנימה, יגלה בעצם שהאני האמיתי שלו, זו ... או על אלוהים אתה בעצם מתלונן על עצמך, כל דבר שקורה בעולם זה בגללך! קח אחריות, תפסיק לסבול מפיצול אישיות, אל תתכחש לכך שאתה כמה ישויות ...

אחריות אישית, לקחת אחריות, הסרת אחריות, לקיחת אחריות, אחריות חלקית, להיות אחראי, להסיר אחריות ובו יתבאר, העניין של האחריות האישית של האדם ושל לקיחת אחריות. וכאן לא יתבאר, האם באמת האדם אחראי למעשיו, ועד כמה האדם אחראי למעשיו (עניין הבחירה החופשית וחופש הבחירה). אלא יתבאר רק העניין של לקיחת האחריות של האדם על עצמו. ולקחת אחריות פירושו, שהאדם יוצר קשר, בין המצב של המציאות, אליו. כי כאשר קורה במציאות איזה דבר כלשהו, אז יש סיבה כלשהי שגרמה לדבר הזה לקרות. והסיבה שגרמה לדבר הזה לקרות, היא האחראית לכך שהדבר קרה. ואם יש כמה גורמים שגרמו לדבר לקרות, הרי שיש כמה גורמים שעליהם לקחת אחריות, על מה שקרה. וכאשר קורה (בזמן הווה) איזה דבר במציאות, אז הסיבה לכך שהדבר הזה קורה בהווה, היא האחראית לכך שהדבר הזה קורה. וכאשר רוצים שאיזה דבר יקרה בעתיד. אז הדבר שבו תלוי, האם הדבר הזה יקרה בעתיד או לא, הוא האחראי לכך, האם הדבר הזה יקרה בעתיד או לא. ולקיחת אחריות, פירושה, שהאדם מזדהה עם הרעיון, שאומר, שהוא הסיבה לכך שהדבר קרה / קורה / יקרה. והסרת אחריות פירושה, שהאדם מזדהה עם האפשרות, שלא הוא הסיבה לכך שהדבר קורה. ויש גם לקיחת אחריות חלקית, שפירושה, שהאדם אחראי רק באופן חלקי בלבד, לדבר שקורה. דהיינו, שגם האדם הוא חלק מהסיבות לכך שהדבר קורה. אך לא רק האדם הוא הסיבה היחידה, לכך שהדבר קורה. ומי שיתבונן יראה, כי יש צד מאוד חיובי, בלקיחת אחריות. דהיינו, מי שלוקח אחריות על מה שקורה לו, דהיינו, מי שמזדהה עם הרעיון שאומר שמה שקורה לו זה בשליטתו, הרי שיש בכך דבר מאוד חיובי. והוא, שעל ידי זה שהאדם לוקח אחריות, על ידי זה הוא בעצם יכול לשנות את המציאות כרצונו, ולהתאים אותה לרצון האישי שלו. כי מי שלא לוקח אחריות, ומי שמסיר אחריות מעצמו, וחושב שמה שקורה לו בפרט ומה שקורה סביבו בכלל, זה לא בשליטתו. דהיינו, הוא לא אחראי לכך. הרי שבכך בעצם הוא מחליש אצל עצמו את הרצון העצמי שלו, לנסות לגרום למציאות להיות כרצונו. כי אם הדבר הוא לא באחריותך, דהיינו, אינך אחראי לכך שהדבר קורה, דהיינו, הדבר קורה בלי שליטה שלך, הרי שממילא אין טעם לנסות לשנות את המצב. ולקחת אחריות אישית, פירושו, שהאדם מזדהה עם המחשבה שאומרת, שהוא כן אחראי למה שקורה. ואז ממילא, כאשר יש לאדם חוסר שביעות רצון מהמציאות מדבר כלשהו, אז האדם לוקח אחריות, ומשנה את המציאות להיות כרצונו. ואם האדם יסיר מעצמו אחריות על מה שקורה לו, אז ממילא המציאות תהיה נגד רצונו, והוא לא יעשה מאומה, כדי לגרום לה להיות כרצונו. כי הוא חושב, שהוא לא אחראי למה שקורה לו. ונמצא אם כן, כי לקחת אחריות, זה נראה הדבר הטוב ביותר. כי מי שייקח אחריות מלאה על מה שקורה לו, ממילא הוא יצליח לגרום לכל המציאות שקורית לו, להיות בדיוק כפי מה שהוא רוצה. אבל, זה בדיוק גם החיסרון של לקיחת האחריות. וזה בדיוק היתרון, של הסרת האחריות של האדם. והעניין הוא, כי מנקודת מבט מסוימת, האדם אחראי לכל מה שקורה לו, בשלמות מוחלטת. כי כל הטוב והרע שיש לאדם בחיים, הכל תלוי ברצון של האדם. כי אם האדם רוצה את הדבר, אז טוב לו. ואם האדם לא רוצה את הדבר, אז רע לו ממנו. ואך ורק הרצון של האדם, אך ורק הוא אחראי לכל הטוב והרע של האדם בחיים. ומי שייקח אחריות מלאה על מה שקורה לו, ממילא הוא יראה תכף ומיד, שהוא יכול לחוות שלמות אמיתית, בלי שום צורך לשנות את המציאות. ואיך? על ידי שליטה ברצון העצמי של האדם. דהיינו, מי שייקח אחריות על מה שקורה לו, הוא יבין תכף ומיד, שהכל תלוי ברצון העצמי שלו, האם הוא רוצה או לא רוצה את הדבר. שרק בזה תלוי, האם האדם מאושר או סובל מהמציאות. וברגע ... למצב, שבו, הוא ירצה את המציאות בשלמות אמיתית, בלי שום התנגדות רצון, בינו לבין המציאות. והסיבה שאנשים לא עושים את זה, היא רק בגלל שהם מסירים מעצמם אחריות, וחושבים שהרצון שלהם הוא לא בשליטתם העצמית. כי האדם חושב, שהרצון שלו, הוא לא לגמרי בשליטתו. כי מי שחושב שהרצון שלו הוא בשליטתו, הרי שהוא שולט ברצון שלו, ורוצה את המציאות תמיד כפי מה שהיא, ואז ממילא הוא חווה שלמות תמידית. אבל, זאת בדיוק הסיבה, שלקיחת אחריות מלאה, יש בה גם חיסרון. ודווקא ב