מוטיבציה, חוסר חשק להתאמץ, חוסר מוטיבציה, חוסר התמדה, עייפות נפשית, כבדות נפשית, משחק החיים, תשישות נפשיתמוטיבציה, חוסר חשק להתאמץ, חוסר מוטיבציה, חוסר התמדה, עייפות נפשית, כבדות נפשית, משחק החיים, תשישות נפשית ובו יתבאר, העניין של חוסר המוטיבציה של האדם בחייו, להשיג מטרות כאלו ואחרות. כי לפעמים האדם מציב לעצמו מטרות, או שהאדם יודע ומבין שהוא צריך להשיג מטרות כלשהן. אבל האדם חווה עייפות נפשית / תשישות נפשית / כבדות נפשית וכיו"ב, ואין לו חשק ומוטיבציה להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, ממה נובעת תחושת העייפות הנפשית של האדם? ולמה יש לאדם חוסר חשק לעשות דברים? וגם כאשר האדם כבר עושה משהו, אז הוא חווה קושי, להתמיד ולהמשיך לעשות את מה שהוא צריך לעשות. והשאלה היא, ממה נובעת חוסר ההתמדה של האדם? והעניין בפשיטות הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. והאדם, בתת המודע העמוק ביותר ... טובה יותר, פירושו, לרצות לשנות את המציאות. ולרצות לשנות את המציאות, פירושו, לרצות לגרום למציאות להיות שונה. ולגרום למציאות להיות שונה, פירושו שהאדם צריך להתאמץ כדי לשנות את המציאות. כי האדם רוצה לשנות את המציאות, שתהיה כך או אחרת. ולשנות את המציאות, פירושו, להרגיש רע. כי ברגע שהאדם מנסה לשנות את המציאות, בפרט כאשר האדם מתאמץ מאוד כדי לשנות את המציאות, הרי שזה בעצם אומר, שהאדם מזדהה עם המחשבה שלו, שאומרת לו, שהמציאות היא לא מספיק טובה, כפי מה שהיא עכשיו. כי המאמץ נובע מהמחשבה שאומרת שהמציאות היא לא מספיק טובה כרגע. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות את המציאות, כך הוא יותר מזדהה רגשית, עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא מושלמת כפי מה שהיא כרגע. ולכן האדם חווה חוסר חשק וחוסר מוטיבציה וחוסר התמדה, להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. ולמה? כי האדם רוצה להשיג את המטרות שלו, כדי להרגיש, טוב יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו. ומאחר שכך, הרצון של האדם להרגיש טוב, מונע ממנו להתאמץ, כדי להרגיש יותר טוב. כי המאמץ של האדם להרגיש יותר טוב, הוא בעצם גורם לאדם להרגיש יותר רע. ונכון שהאדם מוכן לפעמים להרגיש קצת רע בהווה, כדי להרגיש הרבה יותר טוב והרבה פחות רע בעתיד. אבל אעפ"כ, לא תמיד האדם חושב, שהרע שיהיה לו בעתיד, הוא יהיה הרבה יותר רע, מהרע שיהיה לו מהמאמץ שלו לשנות את המציאות. ולא תמיד האדם חושב, שהמאמץ שלו לשנות את המציאות, והרע שהוא ירגיש בדרך אל המטרה, לא תמיד האדם חושב, שזה שווה את המאמץ. בפרט שהאדם כבר יודע מראש, שכנראה בכל מקרה, גם כאשר הוא ישיג את מה שהוא רוצה, גם אז הוא לא ... כל הזמן במאבק במציאות. כי הוא כל הזמן מנסה לשנות המציאות. ואחרי תקופה כלשהי, האדם מתחיל להראות סימני שבירה, של עייפות נפשית / דיכאון עמוק / תשישות נפשית / חוסר חשק / מועקה / דיכאונות / כבדות נפשית ועוד. והתחושות האלו באות לאדם, כשהוא מבין, ... כמה שיותר טוב תמיד. והאדם מנסה לשנות את המציאות, כדי להרגיש כמה שיותר טוב בהווה. כי האדם, אף פעם לא עושה שום דבר, בשביל העתיד, אלא רק בשביל ההווה. והאדם מתאמץ בהווה, כדי להתגבר על המחשבות המטרידות שיש לו בהווה, ממה שהוא חושב שאולי יקרה לו בעתיד. והאדם תמיד מתעסק בלטפל בבעיות שיש לו רק ברגע הזה. והאדם עושה ברגע הזה, את מה שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב ברגע הזה. ואם האדם חושב, שהמאמץ שהוא יתאמץ ברגע הזה, יעשה לו הרבה רע. ואם האדם חושב, שהרע שהוא ירגיש מהמאמץ, הוא יהיה גדול יותר, מהרע שהוא מרגיש, מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, אז האדם חווה