לוגיקה. הוכחות לוגיות. הוכחה לוגית. בעיית האינדוקציה. טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי שלמות של קורט גדל. קונסיסטנטיות. עקביות. להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מנוגדים. אינדוקציה. דדוקציה. פילוסופיה.
מהי מהותן של הוכחות לוגיות? ומהו חסרונן?
כפי שכבר ביארתי (כאן), האמת האמיתית והמלאה של המציאות, אינה זקוקה להוכחה, מאחר שכאשר מבינים אותה, רואים שהיא הייתה ידועה מאז ומעולם ושאין דרך שלא לדעת אותה.
כמו כן ביארתי, כי אמת יחסית היא אמת שנשענת על חוקי הלוגיקה.
הדרך להגיע אל האמת המלאה, היא רק אחרי שמגלים את כל האמיתות היחסיות האפשריות. והשילוב של כולן ביחד, הוא האמת המלאה.
הדרך להגיע אל אמת יחסית, היא באמצעות הלוגיקה.
מהי בעצם הלוגיקה?
הלוגיקה היא הייצוג השכלי של מגבלות השכל האנושי.
כל דבר שהשכל האנושי אינו מסוגל לחשוב עליו, הוא נכנס תחת מגבלת השכל האנושי ויוצר חוק לוגי.
מגבלת הלוגיקה, היא מגבלת יכולת התפיסה השכלית האנושית.
ז"א הלוגיקה אינה יכולה לחשוב על אפשרות של מה ששכל אנושי אינו מסוגל לחשוב עליו.
יחד עם זאת, המציאות כמציאות היא גדולה פי אין סוף מהאדם והאדם הוא כלום ביחס אליה.
המציאות אינה כפופה ללוגיקה של האדם.
קיומו של האדם אפשרי רק באמצעות המציאות = קיומו של האדם / שכלו / חוקי הלוגיקה שלו, תלויים במציאות.
אך קיומה של המציאות האין סופית אינו תלוי בחוקי הלוגיקה של האדם.
על האדם לזכור תמיד, כי אם הוא מחפש את האמת המלאה על המציאות, עליו לדעת כי האמת מכילה בתוכה את המהות האין סופית של המציאות.
והאין סוף הוא מעבר לגבולות השכל האנושי / חוקי הלוגיקה.
הלוגיקה אינה יכולה להתמודד עם אין סוף אמיתי כפי מה שהוא באמת.
כדי לדבר על אין סוף, צריך השכל של האדם להכניס לתוך עצמו את האין סוף.
מאחר שזה אינו אפשרי, כי אי אפשר לעשות סוף שכלי לאין סוף, ממילא לא ניתן להבין את המהות האמיתית של האין סוף, אלא רק לדמיין אותה בדמיון.
ומאחר שלא ניתן להכניס את האין סוף לתוך מחשבה, ממילא מהותו האמיתית אינה באה לידי ביטוי בחוקי הלוגיקה, משום שאין דרך שכלית אנושית להבין את המהות האמיתית שלו.
המציאות היא אין סופית. וכדי להבין אותה צריך להבין את מהות האין סוף.
מה שאומר שכדי להבין אותה חובה לצאת מחוקי הלוגיקה / מגבלות השכל האנושי.
אז איך להבין אותה?
תשובה: באמצעות הדמיון.
הדמיון מאפשר לאדם להבין קצת מהו האין סוף, ומאפשר לאדם להשתמש בהבנה הזאת לצורך הבנת המציאות.
על האדם לדעת שהבנה מלאה של המציאות, היא מעל השכל האנושי וצריך לשם כך להשתמש גם בדמיון.
מתי להשתמש בדמיון, רק כאשר אין ברירה אחרת.
על האדם תמיד לנסות למצוא את ההסבר ההגיוני ולא לחרוג ממסגרת השכל אל הדמיון.
עד השלב שבו האדם מגיע לנושאים שהוא מבין שהשאלות שלו נובעות מחוסר היכולת להבין את מהות האין סוף.
זה השלב שבו האדם מתנתק מהקרקע (הופך לרוחני באמת) ומתחיל להשתמש בדמיון.
הדמיון נועד אך ורק לשלב שבו לא ניתן להבין את המציאות, בלי לחשוב על מהות האין סוף.
כאשר האדם מעמיק את מחשבתו על כל המציאות, בסוף הוא מגיע לנקודה של הניסיון השכלי שלו להבין מהו האין סוף.
כאן על האדם לדעת לעצור ולהבין כי לא ניתן לעשות סוף שכלי לאין סוף.
ניתן רק לדמיין, אך לא להבין זאת בשכל האנושי.
ורק כאן האדם עובר להשתמש בדמיון מעבר לחוקי הלוגיקה שמייצגים אך ורק את מגבלת התפיסה של השכל כנ"ל.
ועוד נוסיף ונעמיק:
חוקי הלוגיקה = ייצוג של מגבלת התפיסה של השכל האנושי.
על האדם להשתמש בהם בכל מקום...
050-3331-331