מי שרוצה להיות מאושר, עליו לדעת את הדרך היחידה להיות מאושר, והיא ידיעת האמת שהכל כבר טוב בשלמות כרגע ובכל רגע ורגע כפי מה שהוא. ומצד האמת האדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות מאושר באמת, מלבד להבין את האמת שהכל כבר טוב כפי מה שהוא.

כי יש בעולם שלנו שקרים שונים, שהאדם מנסה להיעזר בהם כדי להיות מאושר. והשקר המפורסם ביותר, הוא השקר של החשיבה החיובית. והוא שמלמדים את האדם להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחשוב חיובי ולראות רק את הטוב שיש במציאות. אבל זה שקר. ושקר כמו כל שקר, סופו ליפול.

והחשיבה החיובית היא שקר, לא משום שהמציאות לא טובה, אלא משום שהאדם משקר את עצמו ולא באמת מבין את הטוב שיש במציאות, אלא רק מעמיד פנים כאילו הוא מרוצה מהמציאות. ולשקר אין רגליים. והשקר נופל. וגם החשיבה החיובית לא באמת עובדת.

כי להיות מאושר באמת, פירושו שהאדם מפסיק לרצות להיות מאושר, על ידי זה שהוא כבר מאושר. ושום חשיבה חיובית בעולם, לא יכולה לגרום לרצון של האדם להיות מאושר, להיעלם לגמרי. כי כל החשיבה החיובית, וכל האמונה של האדם שהכל לטובה וכל כיו"ב, הכל ביחד לא מסוגל לגרום לאדם להיות כ"כ מאושר, עד שהרצון להיות מאושר יעלם לגמרי.

ויש רק דרך אחת ויחידה להיות מאושר, והיא על ידי הבנה. הבנה ולא שום דבר אחר. ואין כאן קיצורי דרך, ואין כאן טריקים, ואין כאן שום מקום לשקרים ותרמיות. וכל אדם מאושר, בדיוק כפי מידת האמת עד כמה הוא באמת מבין שהכל טוב באמת.

כי האושר האמיתי אמור לנבוע לא מתוך מאמץ של האדם, אלא ללא כל מאמץ של האדם. וכל זמן שהאדם צריך להתאמץ לחשוב חיובי וכיו"ב כדי להיות מאושר, הרי שזה עדיין לא אושר. כי האדם עובד ומתאמץ כדי להיות מאושר. וזאת לא אמת. וממילא האושר לא אמיתי.

ומי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו לומר את האמת. ואם האמת היא שהוא לא מרוצה מהמציאות, עליו לא לפחד אלא לומר שהוא לא מרוצה מהמציאות. והעיקר שיהיה עם אמת. כי האמת היא הדבר החשוב ביותר, והיא הדרך היחידה להגיע לאושר אמיתי.

ועל האדם לא להדחיק את הרגשות שלו, אלא לומר את האמת כלפי מה שהוא מרגיש. ואם האדם לא מרוצה מאיזה משהו, האדם לא צריך לשקר את עצמו ולומר שהוא מרוצה, אלא על האדם להיצמד אל האמת, ולבטא את האמת הפנימית שלו, שהוא לא מרוצה. והעיקר הוא אמת.

כי מי שמשקר את עצמו ומנסה לשכנע את עצמו בשקרים שונים שאינם אמת, על ידי זה הוא סובל פעמיים. והפעם הראשונה שהוא סובל, היא שהוא צריך לשקר את עצמו ולא יכול להיות אמיתי עם עצמו. כי השקר העצמי לא נותן לאדם שקט נפשי. ועדיף לומר את האמת ולהרגיש רע, אבל להיות שלם עם עצמך, מאשר לנסות לשקר את עצמך, ולהרגיש רע עם עצמך.

והפעם השנייה שהשקר מזיק לאדם, היא שלא רק שהאדם לא באמת שלם עם עצמו ועם מה שהוא מרגיש מאחר שהוא משקר את עצמו לגבי התחושות שלו, אלא שבנוסף גם הדבר הזה לא באמת עוזר לאדם להיות מאושר באמת. כי אי אפשר להיות מאושר באמת, על ידי שקר. והאדם לא יכול לשקר את עצמו לגבי מה שהוא מרגיש, ועדיין לרצות להיות מאושר באמת.

ואפשר להשיג אושר מזויף, על ידי חשיבה שקרית. אבל מי שרוצה אושר אמיתי, עליו לעשות ניקוי פנימי, שהוא להתחיל להודות על האמת כלפי עצמו, ולהיות מודע היטב לרגשות האמיתיים של עצמו, בלי להכחיש ובלי להדחיק ובלי ליפות ובלי להעלים שום דבר.

וכאשר האדם מתחבר לנקודת האמת שלו, אז האדם מתחיל לעבור סוג של זיכוך וניקוי פנימי. ועל האדם להתחיל לבדוק את המחשבות שלו, ולנסות לראות איזו מהן היא אמת, ואיזו מהן היא לא אמת. ועל האדם לבדוק לדוגמא את כל האמונות שלו לגבי עצמו ולגבי העולם, ולאמת אותן, ולשאול את עצמו, האם ועד כמה ולמה הן אמת או לא אמת.

והרעיון הוא, שעל ידי זה שהאדם מחפש את האמת באמת ולא מפחד ממנה, אז בסוף האדם מקבל שכל, מבין את המציאות באמת, ואז האדם חי בשלום באמת עם המציאות, בלי צורך להתאמץ כדי להיות מאושר. ואז גם הרצון של האדם להיות מאושר, הרצון הזה נעלם. כי אז האדם כבר מאושר באמת בלי שום מאמץ.

והאדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות מאושר, מלבד להבין באמת בהבנה פנימית אמיתית ועמוקה שהכל כבר טוב. וכל מה שיעשה האדם, וכל מה שישיג האדם, וכל מה שיאמר האדם, וכל מה שיחשוב האדם, שום דבר לא יעזור לאדם להיות מאושר באמת, מלבד אם האדם יקבל שכל שיבין...