... שפוי, לשמור על
שפיות, לחיות את החיים בשלום ובו יתבאר הפרדוקס של השכל ושל השיגעון. ויתבאר, למה מי שרוצה לשמור על
שפיות, למה עליו להיות גם משוגע? ולמה כדי להישאר שפוי בעולם הזה, למה חובה גם לאבד את
השפיות, כדי לשמור עליה? ויתבאר כיצד השכל והשיגעון משלימים זה את זה? ועוד. ומי שיתבונן על העולם הזה, יראה, כי הוא לא ממש שפוי. ולא חסר דברים לא שפויים בעולם הזה. ... לא רוצה להרגיש
רע. והאדם מבחירה חופשית שלו, לא יבחר להרגיש
רע, אפילו לא קצת. כי האדם רוצה להגיע למצב שבו רק טוב לו בשלמות, עד כמה שאפשר. ומי שיתבונן יראה, כי האדם כל חייו מתאמץ לצמצם ולהפחית את כמות
הרע שיש בחיים שלו, ומתאמץ להגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים. ואת זה האדם עושה, מתוך שאיפה להגיע למצב, שבו יהיה לו רק טוב, בלי שום
רע כלשהו. ומי שיתבונן יראה, כי בסופו של דבר, לא משנה כמה האדם מתאמץ להפחית את כמות
הרע שיש לו בחיים, ולא משנה כמה האדם מתאמץ להגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים, בסופו של דבר, תמיד האדם ירגיש גם
רע ברמה כלשהי. ולא רק שתמיד האדם ירגיש גם
רע ברמה כלשהי, אלא שלפעמים, גם כמות
הרע של האדם בחיים, נשארת זהה לחלוטין, ואפילו גדלה, גם אחרי שהאדם מתאמץ כ"כ הרבה להקטין את
הרע, ולהיפטר ממנו לגמרי. והסיבה לכך היא, שבכל דבר שיש בעולם, יש בו יתרון כלשהו וחיסרון כלשהו, מנקודת מבט כלשהי. ואין שום דבר בעולם שיש בו רק יתרונות או רק ... האדם ירגיש טוב או
רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מתבונן על המציאות שלו, אז ככל שהוא יותר ... פחות רוצה אותה, כך
רע לו יותר. והטוב והרע, תלויים במידת הריחוק וההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שלו. וכאשר יש לאדם חוסר שביעות רצון ממציאות כלשהי, מיד בראש שלו קופצת לו ... מי שיחליט כמה טוב או
רע האדם ירגיש, זה אך ורק לפי מה שהוא ירצה או לא ירצה באותו הרגע. כי האדם יכול להשיג המון דברים, ואז פתאום הוא לא ירצה אותם, או שפתאום הוא ירצה דברים אחרים ... מטבעו לא רוצה להרגיש
רע, ולא מוכן מלכתחילה להרגיש גם
רע. ז"א האדם מטבעו, לא בוחר בבחירה חופשית להרגיש
רע. ומאחר שתמיד יהיה גם
רע, הרי שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות. והאדם לא מוכן לקבל בלב שלם אלא רק בלב חלקי, את זה שהוא תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות, משום שזה בעצם אומר, שהאדם מוכן מלכתחילה להרגיש
רע. והאדם מלכתחילה, לא בוחר
ברע, אלא בוחר רק בטוב. (והאדם טרם קיומו, בוחר מלכתחילה להרגיש
רע, בדיוק כמו שהוא בוחר להרגיש טוב. וכפי שביארתי את זה לעומק במקומות אחרים). ונמצא אם כן, כי המרדף אחרי האושר של האדם, לעולם לא מסתיים. ולמרות שהמרדף אחרי האושר ... ותמיד הוא ירגיש גם
רע. ולא רק זה, אלא שלפעמים אחרי כל המאמץ, הוא מרגיש יותר
רע מאשר טוב. וברמה הפרטית, האדם מקדיש את כל חייו, כדי לחיות וכדי להאריך את החיים שלו כמה שיותר. ולא משנה כמה האדם ישתדל להאריך את החיים שלו, בסופו של דבר הוא ... תמיד הטוב יהיה גם עם
רע כלשהו. ובפרט כאשר האדם חווה שהוא מתאמץ כדי להשיג איזו מטרה, שהוא יודע מראש, שגם היא לא תספק אותו. ואעפ"כ הוא לא מרוצה מהמציאות עכשיו, והוא מתאמץ כדי לשנות את ... הוא יכול לאבד את
השפיות שלו, מרוב תסכול כעס ועצבים על המציאות שלנו. כי זה מתסכל ביותר, כאשר האדם מבין, שאת הרצון שלו להרגיש רק טוב תמיד, את זה הוא לעולם לא יקבל. וזה מתסכל ברמות ... הרצוי לבין המצוי, כך
רע לו יותר. והדבר הזה, מתסכל ביותר כנ"ל, ויכול לגרום לאדם להשתגע מרוב לחץ נפשי ומרוב מתח נפשי וכולי. והשאלה היא, מה עושים כדי לשמור על
שפיות, וכדי לא להשתגע מכך שאף פעם האדם לא ישיג את מה שהוא רוצה? והתשובה לכך היא, שמי שרוצה להישאר שפוי, עליו להיות גם לא שפוי. וכדי לשמור על
שפיות, לשם כך צריך גם לאבד את
השפיות ולהיות גם משוגע. ומה הכוונה? הכוונה היא, שיש שתי נקודות מבט שונות על העולם. ונקודת מבט אחת, נחשבת לנקודת מבט חכמה והגיונית, ונקודת מבט אחרת, נחשבת לנקודת ...