שתיקה / דיבור - שלמות
השתיקה והדיבור - דיבור מתוך
שתיקה שתיקה ודיבור. מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של
השתיקה הפוכה ממהותו של הדיבור. מהותה של
השתיקה היא חוסר הגדרה. ומהותו של הדיבור היא הגדרה. כדי לדבר על משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו. כל מילה של דיבור, היא הגדרה של דבר אחר. ההגדרות יוצרות את ... שאי אפשר להגדיר אותו. וכל מהותו של הדיבור, הוא להגדיר דברים. והדיבור מבטא את השונות ואת הנפרדות שיש בין הדברים השונים.
והשתיקה לעומת זאת, היא מבטאת חוסר הגדרה. כאשר לא יודעים משהו, אז
שותקים. אי אפשר לדבר על מה שלא יודעים אותו. כאשר הכל אחד, ואי אפשר להגדיר שום דבר, במקרה כזה אי אפשר לדבר ואפשר רק
לשתוק. כמו כן,
השתיקה מבטאת הכלה. האדם מכיל בתוכו את הדברים כפי מה שהם ולא מגדיר שום הגדרה. הסבל נוצר כאשר יש הגדרות. כאשר האדם מגדיר שהוא רוצה דבר אחד יותר מאשר דבר אחר, על ידי זה נוצר הסבל (וגם האושר).
השתיקה פירושו, שהאדם לא מגדיר שום דבר, אלא הוא נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות ועם הדברים כפי מה שהם. ומי שיתבונן בעניין יראה, שהשלמות היא החיבור של הדיבור ושל
השתיקה. כי במציאות שלנו, יש גם דיבור וגם
שתיקה. ואם הייתה במציאות רק
שתיקה, הרי שכל הדברים היו דוממים. וכאשר הכל דומם
ושותק, הרי שזה סוג של מוות. המוות הוא סוג של
שתיקה. האדם חדל
ושותק מלהמשיך לבטא את עצמו כאן בעולם הזה בגוף שלו. ואם בעולם שלנו הייתה רק
שתיקה, הרי שלא הייתה תקשורת בין הדברים השונים שבעולם. ומצד האמת,
שתיקה שלמה, פירושו חידלון מוחלט וחוסר הגדרה מוחלט. כי אפילו הדומם לא
שותק. כאשר האבן נופלת על האדמה, היא משמיעה קול כל שהוא. וגם הרוח משמיעה קול. רק בגלל שהוא לא מוגדר והאדם לא מבין אותו, לכן הוא לא נחשב לדיבור, אלא
לשתיקה. וכל שינוי שיש בעולם, הוא סוג של דיבור. וכאשר המים מכבים את האש, הרי שזה סוג של דיבור. כי המים יוצרים הגדרה חדשה. הם מכבים את האש, ומגדירים דבר חדש ... את המציאות. וכל שינוי שיש בעולם הוא סוג של דיבור. וכל רגעי הזמן, הם נפרדים זה מזה, והם סוג של דיבור. ואילו הייתה בעולם רק
שתיקה, הרי שהיקום כולו לא היה קיים כלל. כי המהות של העולם שלנו, הוא השינויים שבתוכו. ואם הכל היה חסר הגדרה והייתה
שתיקה מוחלטת, הרי שרגעי הזמן השונים לא היו קיימים, והרי שכל המקומות השונים שיש במרחב המקום היו אחד, וממילא לא היה מרחב המקום קיים כלל. כך שהדיבור הוא הכרחי ... אחרת, ואז אפילו ציר הזמן ומרחב המקום היו מתחברים, ואז לא היה קיום לשום דבר. והדיבור הכרחי לצורך קיום העולם. ומצד שני, גם
השתיקה הכרחית לצורך קיום העולם. כי אם הכל ישתנה כל הזמן, הרי שגם אז לא תהיה משמעות לעולם. וכאשר הבית עומד במקומו ולא זז, הרי שזה סוג של
שתיקה. וכאשר השמש זורחת בכל בוקר באותה צורה, הרי שזה סוג של
שתיקה. כך שגם הדיבור וגם
השתיקה הכרחיים לצורך קיום העולם. והשלמות של כל הדברים, הוא החיבור של ההפכים. ושלמות
השתיקה, היא הדיבור שיוצא ממנה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא יוצא מתוך
שתיקה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא מבטא
שתיקה וכאשר הוא כולו
שתיקה. והפירוש הוא, שהיופי של ה