מבוא - סם החיים וסם המוות שיש בספר... - סם החיים וסם המוות שיש בספר כפי שכבר ביארתי, הספר הזה הוא כולו הקדמות ורעיונות שאמורים להוביל את האדם, לשכל על אנושי, גדול ביותר. ומשום כך, יש בספר הזה סם חיים וגם סם מוות. כי הטועה שלומד את הספר הזה, הוא לפעמים לא מבין ולא מסכים עם מה שכתוב בספר הזה כלל. ומי שהוא חכם שמחכים, הוא מתחיל להתבונן על דברי הספר ומתחיל להבין אותם ולהסכים איתם. והנה, מחמת שהתכלית של הלימוד בספר, היא לא השגת השכל של הספר עצמו, אלא השגת השכל שיש מעל ובתוך פנימיות השכל של הספר, דהיינו, את השכל שנמצא מחוץ לשכל שבספר, ושהוא רק מחייה ומהווה את השכל של הספר, לכן כל ... שהאדם מחליף את האמת בשקר ואת הטוב ברע וכולי). והכוונה היא, כי מצד האחדות של המציאות, לא שייך שום דיבור כלל. כי כל הדיבורים וכל המחשבות וכל הרעיונות שישנם, הם כולם רק מצד הנפרדות של המציאות. כי כאשר הכל אחד ... צריך "לשקר" ולחשוב שיש נפרדות וטוב ורע, כדי שהוא יוכל לומר משהו. וכמובן שזה לא שקר של ממש. כי מצד הנפרדות של המציאות, אכן יש אמת ושקר. וגם מצד האחדות האמיתית של המציאות, גם בה לא הכל אחד. כי הטועים חושבים, שהכל אחד פירושו, שאין טוב ורע ואין אמת ושקר וכיו"ב. אבל מי שיודע את האמת של האחדות, הוא יודע ומבין שאחדות המציאות פירושו, שהנפרדות נמצאת באחדות עם האחדות, ושאין שום הפרדה בין אחדות לבין נפרדות, ... לא שייך דיבור כלל. והחכם האמיתי, רוצה להביא את האדם לתפישת מציאות כזו, שבה האדם ימשיך לחיות בנפרדות ממש, אלא שהוא יחווה אותה כאחדות ממש. והחכם האמיתי רוצה להרחיק את האדם מהאחדות בשלמות, דהיינו, לבטל אצל האדם בשלמות את המושג אחדות. כי האדם כוסף אל האחדות ולכן האדם סובל. והחכם רוצה לבטל אצל האדם את המושג אחדות. וזה אפשרי רק על ידי זה שהאדם יבין שהנפרדות היא אחדות ממש, ושאין שום הפרדה בין נפרדות לבין אחדות כלל. וכאשר האדם לומד את השכל של החכם האמיתי, אז מי שהוא טועה כנ"ל, הוא לא מבין ולא מסכים עם דברי החכם (ומצד האמת זה בצדק כדלקמן). ומי שהוא יותר חכם, הוא מתחיל להבין את דברי החכם, כפי השגת שכלו ... החכם היא להביא את האדם אל התכלית הטובה, שבה האדם לא יאחז במחשבתו רעיון מוגדר כלשהו, אלא שהאדם יצליח לאחוז במחשבתו את הבלתי מוגדר. והשכל של החכם שאותו החכם מדבר עם האדם, הוא שכל מוגדר, שהוא לא התכלית ולא השלמות של ... שהיא מחוץ לכל ההגדרות. וכאשר האדם לומד את השכל של החכם האמיתי, הוא בעצם לומד את סם החיים שמלובש בתוך סם המוות. כי כל הצמצומים שיש בעולם, הם כולם סם המוות. כי הצמצום, הוא עצמו המוות, שהוא הסוף שהורג את החיות של הדבר. כי החיות של כל הדברים, נמצאת לפני כל ההגדרות והצמצומים. וכפי שאמרנו, השכל של הכל, הוא סם החיים האמיתי. שכאשר האדם משיג אותו, אז הוא מתחיל לחיות את החיים הטובים באמת. ועד אז האדם שותה את סם המוות של העולם הזה. והחכם האמיתי כאשר הוא מדבר עם מי שנמצא בעולם הזה, הוא מדבר איתו בשפת העולם הזה, שהיא כולה גם סם המוות. והרעיון הוא, שעל האדם לחזור ולהבין, שתכלית הספר, היא לא שהאדם יבין ויסכים עם השכל של הספר, כי זהו סם המוות ממש, שהאדם עדיין נאחז בהגדרות ולא משיג את השכל שיש מעבר להגדרות. וכל זמן שהאדם לא משיג את השכל, שמהווה את השכל של הספר ושנמצא לגמרי מחוץ לשכל של הספר, הרי שהאדם, עדיין לא באמת מבין את כוונת המחבר של הספר הזה. והרי שהאדם, עדיין לא מבין גם לא את כוונת המחבר, של הספר שנקרא המציאות. כי גם המציאות שלנו היא ספר, שאותו כתב אלוהים, שהוא השכל שנמצא מחוץ להכל וכולי. ובפשיטות: כל זמן שהאדם נאחז ברעיון כלשהו, גם ברעיון של: אמת / שלמות / ... אין הבדל וכיו"ב, הרי שהאדם עדיין בחוויה של צמצום. דהיינו, סם המוות, בייחס לשלמות. והתכלית היא, שבאמצעות הדיבורים האלו, האדם ישתחרר לבסוף, גם מהדיבורים האלו, ושאז האדם לא יהיה מוגבל להיצמד רק לאמת / לאחדות / לשלמות, אלא יוכל להיות גם בשקר / ... מי שמבין את המכוון, רק הוא שותה את סם החיים, אין הכוונה שלי לומר, שרק מי שמבין את הנמשל, רק הוא שותה את
050-3331-331