אז ככה, השאלה הראשונה היא מה בכלל פרס נובל מייצג אם החלטנו שהוא מייצג שכל אז כל האיזכור שרבנים לא זכו בפרס נובל הוא מיותר. ההתפלספות של רש"י דאז ונניח של הרב עובדיה כיום מבחינתי מעיד על שכל עליון יותר מזכיה בפרס נובל, הם פשוט לא חתרו לזכיה בתואר הזה אבל הקימו הררי היסטוריה שתיזכר לדורות.
לגבי המיקוד כיהודי ששומע על יהודים רק מפאת ההתעניינות הספציפית בלאום השייכותי, אז גם כאן - בכל העולם שים לב לאחרונה בגרמניה שקמו תנועה ניאונאצית שטוענת שהיהודים משתלטים על עמדות המפתח (אז גם עכשיו כמו שאני מכירה אותך תגיד שגם בגרמניה עדיין ממוקדים מאז השואה ביהודים ולכן שמים עלינו עין ולכן מזכירים את היהודים) בכל העולם, בייחוד אם דיברת על סטטיסטיקה של זוכי הפרס ביחס לכמות האוכלוסיה אין הלימה בין מדינתנו הקטנה לכמות הרעש שהיא מייצרת זהו נתון עובדתי שיהודים בכל העולם מגיעים לעמדות מפתח... אני לא מאמינה שמדובר בגן אלא בהלך רוח יש לנו מרפקים, אנחנו לא מתורבתים ואסרטיבים וכנראה זהו גורם מספיק כדי לכבוש עמדות גבוהות בהמון מישורים.. פשוט מנטליות לא גן.
לגבי היהודים האמיתיים שאלו בחורי הישיבות שתואמים יותר את היהדות הגרעינית, גם כאן אני לא מסכימה!! אתה מדבר על לבוש? על קוד התנהגות? לפי מה הגדרת יהודי של פעם מול יהודי של היום? נניח שהתייחסת לסדר היום בישיבה האם בהכרח הבחור יתאים יותר להגדרה יהודי של פעם? היהדות בעבר יצגה הרבה מעבר ללימוד תורה הם היו ממולחים ואנשי מסחר לא רעים בכלל ולמרות לימוד התורה שירתו מלכים בחצרות והיו בתפקידי מפתח. אני מהמרת שאם בזמן הרמבם היה פרס נובל הוא היה זוכה בו. ולכן גם יהודי שלא לומד תורה וזכה בפרס נובל דומה בדמו ובמבנה שלו ליהודים של פעם... יצא לי קצת מסורבל.
מקווה שתבין פחות או יותר מה ניסיתי לחדד.