... לדעת /
ידיעה / חוסר ידיעה - מה טוב ב לא לדעת? מה טוב
בחוסר ידיעה? כפי שכבר ביארתי, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם ... יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו,
ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי
חוסר ידיעה, היא שלמות
הידיעה. כי
ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה ... הם צורות שונות של הדבר שאינו מוגדר. והאין סוף, פירושו
חוסר הגדרה. הגדרה = גדר = גבול = סוף. וכל הצמצומים השונים שיש ... הדברים. וכאשר הכל אחד אין שום הגדרה, וממילא אין גם שום
ידיעה. ושלמות
הידיעה, היא לדעת כל דבר בתוך כל דבר. דהיינו, לראות בכל דבר, את כל שאר ... בכל דבר, את כל שאר הדברים, הרי שלא רואים שום דבר
ולא יודעים שום דבר. ושלמות
הידיעה, היא אי
הידיעה. כמו שנאמר
"תכלית הידיעה, היא שלא נדע". כי שלמות
הידיעה, היא כאשר האדם יודע את השורש ואת המהות של הכל, כפי מה שהמהות יודעת את עצמה, שאז בעצם האדם
לא יודע דבר, משום ששם הכל אחד. והפירוש של כל זה ברמה המעשית, הוא שכאשר ... בתוכו את זה ששונה ממנו, הרי שזה ביטוי של לא לדעת. כי
הידיעה מפרידה את הדברים. וכאשר האדם מקבל את האדם ששונה ממנו, וכאשר ... שווה, הרי שכל הדברים האלו, הם ביטויים של לא לדעת. כי
הידיעה מפרידה את הדברים. ומי
שלא יודע דבר, אין לו שום שיפוט על העולם. ובכל מצב שבו האדם שופט את הכל ... בין טוב לרע. וכאשר האדם מוצא את הטוב שברע, הוא כאילו
לא יודע להבדיל בין טוב לרע. אבל השורש של זה, הוא הדעת השלמה, שהוא ... ומקבל את זה ששונה ממנו, הרי שזה הביטוי החיובי של אי
הידיעה. תוספת: ולעניין של לא לדעת, יש עוד משמעות נוספת. והיא, שאילו ... האדם את עצמו, לידיעת האדם את זה שהשמש זורחת בבוקר. ולכל
ידיעה יש עוצמה אחרת. ואילו ידע האדם את כל הדברים באותה העוצמה, הרי ... יודעת את עצמה. אבל המציאות מכילה בתוכה גם את אי
הידיעה, דהיינו, את האפשרות של האדם לא לדעת, דהיינו, להיות נפרד ... כל הזמן, הרי שהכל היה אחד, ולא היה קיים שום דבר. ואי
הידיעה, היא זו שמאפשרת לאדם לא לדעת את האחדות, ולהיות נפרד ממנה, ...