כפי שכבר ביארתי, בכל תהליך שיש בעולם, יכול האדם ללמוד ממנו לחיים האישיים שלו. ובעולם המחשבים קיים מושג שנקרא "בדיקות תוכנה". והוא שלפני שמפרסמים תוכנה כלשהי, לפני כן מעבירים את התוכנה הזאת תהליך של בקרת איכות, והתהליך הזה נקרא "בדיקת תוכנה". ובתהליך בדיקת תוכנה, בודקים האם ועד כמה התוכנה אכן יציבה ופועלת בכל מצב.
וכמובן שיש את תהליך הבדיקה הפשוט, שבו אותו בודק תוכנה פשוט משתמש בתוכנה בצורה רגילה, ובודק האם באמת התוכנה עושה את מה שהיא צריכה לעשות. אבל אח"כ בודק התוכנה מנסה להשתמש בתוכנה בצורות שונות שהן לא בהכרח שגרתיות. והוא בודק האם באמת התוכנה מגיבה כראוי בכל מצב.
ולכל תוכנה יש מספר דרכים אפשריות להשתמש בה. ובדיקת תוכנה טובה, היא כזו שבה בודק התוכנה, בודק את התוכנה בכל אחת ואחת מהאפשרויות שיש כיצד להשתמש בתוכנה. והוא אכן מוודא שהתוכנה הזאת עובדת בכל מצב.
ובתהליך של בקרת איכות ובדיקת תוכנה בפרט, או בדיקת איכות של מערכת כלשהי בכלל, יש גם שלב שבו מעמידים את המערכת לבדיקה של יכולות השרידות שלה במצבי קיצון. לדוגמא: אחת מהבדיקות שעושים כדי לבדוק עד כמה הצמיג של הרכב הוא איכותי, היא שמסובבים אותו במהירות קיצונית וחזקה על משטח כלשהו, ובודקים את גבולות העמידות של הצמיג. כדי לדעת כמה באמת הוא יכול להחזיק מעמד ולשרוד.
וכאשר בודקים לדוגמא את היציבות של אתר אינטרנט כלשהו, אז מנסים לדמות תרחיש שבו נכנסים לאותו האתר מאות ואלפי אנשים באותה השנייה. ובודקים האם ועד כמה התשתיות של אותו אתר האינטרנט יציבות.
וכך גם בכל מערכת ומערכת, חלק מתהליך בקרת האיכות של המערכת, הוא שמנסים להעמיד את המערכת במצב קיצון כלשהו, כדי לגלות את גבולות המערכת, כדי למצוא את נקודות החולשה של המערכת, וכדי להכיר את היכולות האמיתיות של המערכת, כדי להבין מה ואיך אפשר לשפר את המערכת.
וכל הדבר הזה נכון גם לאדם עצמו באופן אישי. כי כל אדם בחיים, מתמודד עם מצבים שונים. וכל אדם בחיים מפתח עם הזמן, נוסחאות שונות לאיך להתמודד עם החיים. וכאשר קורה לאדם אירוע כלשהו, האדם באופן אינסטינקטיבי מכניס את האירוע שאיתו הוא מתמודד, אל הנוסחא שלו שמתאימה להתמודדות עם האירוע, ועל ידי זה האדם מתמודד עם האירוע.
וכאשר הנוסחא שיש לאדם לא עובדת, אז הוא נאלץ לחשוב ולשפר את נוסחת ההתמודדות שלו עם החיים. דהיינו, לשפר את צורת המחשבה שלו.
וככל שצורת המחשבה של האדם קרובה יותר אל האמת, כך היא מתאימה יותר למגוון גדול יותר של מצבים שונים. ולא רק שככל שצורת מחשבה אמיתית, היא מתאימה ליותר מצבים, אלא שההתאמה שלה לכל מצב, היא גם טובה יותר מאשר כל פתרון אחר.
ומי שרוצה לדעת מה הוא יכול לשפר בחיים שלו, דהיינו, בצורת המחשבה שלו. עליו לקחת את הנוסחאות של החיים שלו, ולנסות להציב בתוכן כל מיני אירועים שונים באמצעות דמיון מודרך, ולראות האם ועד כמה הנוסחא הזאת אכן עובדת.
לדוגמא: יש מי שכאשר הוא רוצה להיות מאושר, הוא נזכר בכמה כסף שיש לו. או אדם שכאשר הוא רוצה להיות מאושר, אז הנוסחא שלו להיות מאושר, היא על ידי זה שהוא עושה פעולה כלשהי או חושב על משהו כלשהו.
ועל האדם להתבונן היטב ולשאול את עצמו, האם הדרך שלי להיות מאושר, האם היא יציבה בכל מצב? ואם האדם יתבונן היטב, הוא יראה שכל זמן שהאושר שלו תלוי בדבר חיצוני כלשהו, הרי שנוסחת האושר שלו לא מספיק יציבה.
והאדם עצמו יכול לעשות לעצמו סוג של בקרת איכות ולבדוק את התוכנה שלו, דהיינו, את צורת המחשבה שלו. על ידי זה שהוא מתבונן היטב, ובודק את יציבות צורת המחשבה שלו, במקרי קיצון. כי האדם יכול לקחת את צורת המחשבה שלו, ולנסות לראות האם ועד כמה היא יכולה להתמודד עם האפשרויות השונות ועם הדעות השונות שיש בעולם.
ועל ידי התהליך הזה של בקרת האיכות העצמית שהאדם עושה לעצמו, על ידי האדם בכל פעם משפר יותר ויותר את התוכנה שלו ואת צורת המחשבה שלו. עד שהוא מגיע אל האמת, שהיא יציבה תמיד ושורדת בכל מצב.
*
ועוד באותו העניין נוסיף, שכל מה שנכון לתחום מדעי המחשב, נכון גם לתחום מדעי המחשבה. כי כאשר האדם לומד מדעי המחשב, הוא בעצם לומד על תהליכים שונים, שבאים לידי ביטוי בסביבה ממוחשבת. אך כל התהליכים שנכונים לגבי פיתוח תוכנה ולגבי תכנות מחשבים, וכל התהליכים שנכונים לגבי ארגון נתונים, וכל התהליכים שנכונים לגבי כל תחום ותחום שיש במדעי המחשב, כל התהליכים האלו מתרחשים בצורה כלשהי גם בעולם הפנימי של האדם.
כי אם ניקח לדוגמא את שפות...
050-3331-331