... אלוהים מקבל החלטות? איך אלוהים מרגיש? איך אלוהים צמצם? איך אלוהים צמצם את עצמו? איך אלוהים רוצה? איך אלוהים שופט את עצמו? איך לא להאמין באלוהים? איך לא לפחד מאלוהים? איך לא לפחד ...

... בגצ מגן על החלשים? מי יגן על החלשים? עריצות הרוב, מהי דיקטטורה? מהי דמוקרטיה? שלטון הרוב, הפרדת הרשויות, הוועדה לבחירת השופטים, מי יבחר את השופטים? בחירות לכנסת, בחירות לבית המשפט וכאן נסביר את השכל של הרעיון שבגצ מגן על החלשים ועל המיעוט מפני שלטון הרוב, עריצות הרוב. והאם באמת בגצ הוא סוג של ... בדיוק כמו שדואגים לרוב. במילים אחרות, הגיוני לחלוטין שבתהליך שבו הרוב מחליט, הרי שההחלטות של הרוב, יהיו גם על חשבון הרצונות של המיעוט. כי זאת המהות של החלטת הרוב. והאם זה יכול לגרום לכך שהרוב יחליטו לרמוס את הרצון של המיעוט בצורה אכזרית ביותר? תשובה: כן. לצורך העניין נסכים שזה יכול להיות. שאפילו הרוב עצמם, יסכימו שהם אכזריים כלפי המיעוט. אז האם אנחנו רוצים שיהיה מי שיגן על הזכויות של המיעוט מפני עריצות הרוב? וכאן התשובה היא, שזה תלוי, אם אתה הרוב או המיעוט. דהיינו, בדרך כלל אם ההחלטה של הרוב, תואמת את הרצון שלך, הרי שתהיה בעדה. ואם ההחלטה של הרוב, נגדך, הרי שתרצה הגנה מפניה. כמו כן, יתכן שגם הרוב עצמם, ירצו לבנות מנגנון שאם הם עצמם יהיו המיעוט, הרי שיהיה מי שיגן עליהם מפני הרוב שלא יהיה הם. ולכן לצורך העניין, נסכים כי כולם רוצים שיהיה מי שיגן על המיעוט מפני עריצות הרוב ומפני החלטות הרוב, למרות שבעצם זה נוגד במובנים מסוימים את הרעיון של החלטת הרוב, שבמהותה היא, החלטה של הרוב, על פני הרצון של המיעוט. ומכאן נובע שצריך ישות שתהיה קונטרה לרצון של הרוב, כאשר הוא פוגע במיעוט. אבל מי תהיה הישות הזאת? האם ואולי הגיוני שנסמוך על הרוב, שהוא ידע להגן על המיעוט, מפני החלטות של הרוב נגד המיעוט? כמובן ... סומכים על הרוב שיגן על המיעוט מפני עצמו. כי אם היינו סומכים על הרוב מהנ"ל, הרי שמראש לא היתה הבעיה הנ"ל. ולכן בהכרח שאם רוצים להגן על המיעוט שלא נבחר, מפני החלטה של הרוב שנבחר, הרי שצריכים שמישהו שהוא לא שייך לרוב, שהוא בעצם יוכל להתנגד להחלטה של הרוב. וזה בעצם אומר כמה דברים. 1 - זה אומר שאנחנו לא באמת רוצים את שלטון הרוב בכל מחיר. דהיינו, לא הרוב יחליט, אלא אולי בכלל המיעוט יחליט. 2 - השאלה החשובה ביותר היא, מי בעצם יהיה זה שיגן על המיעוט מפני הרוב? מישהו ... המיעוט. והדיקטטורה מטבעה תפעל לטובת הדיקטטור היחיד, נגד טובת הרוב. כי דיקטטורה היא כאשר אחד מחליט לרוב, לטובתו, נגד רצון הרוב. וככל שהרוב יותר מחליט, הרי שזוהי דמוקרטיה. וככל שהיחיד והמיעוט יותר מחליט, נגד רצון הרוב, הרי שזוהי דיקטטורה. במילים אחרות, לוגית, הדרך לאזן את עריצות הרוב, היא רק על ידי שילטון המיעוט, שזוהי בעצם המהות של דיקטטורה. אז מי יהיה אותו דיקטטור שניתן לו את הכוח, לבטל את רצון הרוב, בהתאם למבחן עילת הסבירות של שיקול דעתו של השופט? האם זה יהיה השופט? האם אלו יהיו 15 שופטים? מי בחר אותם? מי הסמיך אותם? מכח מה הם פועלים? הגיוני כמובן שיהיה מחוקק שיחוקק, הגיוני גם שיהיה כוח שיאכוף את החוקים, הגיוני גם שיהיה כוח שישפוט בהתאם לחוקים שחוקקו. אבל מי יבחר את הישות שיחוקק? הרוב? המיעוט? ומי יחליט מי ישפוט לפי החוקים שחוקקו? מי יבחר את השופטים? הם עצמם? כי על מה ולמה? האם הרוב יבחר את השופטים? ואם כן, מי יגן על המיעוט מפני הרוב? האם אפשרי שהשופטים ישפטו רק לפי החוקים שנחקקו? או גם לפי עילת הסבירות, דהיינו, מה שמסתבר להם בלי קשר לחוק כלשהו? ואם לשופט מסתבר אחרת ממה ש 120 חברי כנסת יסכימו? ואם לשופט מסתבר שונה ממה שכל העם כולו רוצה? אולי נבחר אלוהים, שיהיה גם המחוקק, גם השופט, וגם המעניש והאוכף? הרי אצל אלוהים אין הפרדת רשויות. אז האם השופט הוא התחליף של אלוהים, ואם השופט יחליט שהחוק לא חוקי כי ככה נראה לו? האם אנחנו רוצים דיקטטורה של בגץ? מי יגן על הרוב מפני בגץ? מי הסמיך את בגץ לפגוע ב

... של אלוהים, איך אלוהים חושב, השכל הגדול ביותר, תפישת מציאות אלוהית, שכל מושלם, שכל מעל השכל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, הסיפור של אליעד כהן, ... אני לדוגמא ניסיתי להבין, מה אני לא מבין. ואז קראתי אצל רבי נחמן שאומר, שיש חמישה דברים שאלוהים חושב אחרת ממני. ואז אמרתי, אני מניח שלאלוהים אין שאלות, ואם אני אחשוב כמוהו, גם לי לא יהיו שאלות. ואז ניסיתי את עצמי בכוח לחשוב ככה. לא הצלחתי, אבל לפחות התכווננתי למשהו. אני האמנתי בזה ואחרי שהאמנתי בזה, הבנתי את זה. בתורה נג' כתוב שיש חמישה דברים, שהשכל של אלוהים שונה מהשכל של הבן אדם. "ואלו חמישה הדברים שנבדל מדעו ממדענו. הראשון, "שבמדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו." ... שהוא יודע הרבה דברים. הוא בבת אחת יודע הרבה דברים שונים, ואין ריבוי במדעו. רבי נחמן לא אמר שאלוהים יודע רק דבר אחד, הוא אומר דבר והיפוכו. בידיעה אחת יודע הרבה דברים, בלי שהוא יודע הרבה דברים, כאילו הוא יודע דבר אחד. אני ... שונים, ובו בזמן אני יודע דבר אחד. אז איך זה יכול להיות? אם הם שונים אז הם לא אחד. תחליט, איך אלוהים תופס את זה, שהוא יודע דברים שונים, או שהוא יודע רק דבר אחד? אלוהים יודע את כל הדברים, ובעצם הוא יודע רק דבר אחד. רבי נחמן דיבר על השכל הנקנה, שאמר שבידיעה אחת אתה יודע את כל הידיעות. מדעו זה ... הכוונה להוויתו. ישותו היא שבהוויה אחת הוא ישויות שונות ואף על פי כן הוא ישות אחת. אז כמה אלוהים יש? יש אין סוף אלוהים והם רק אחד. מהו השכל הנקנה? לדעת את כל הדברים בידיעה אחת, זה השכל הנקנה. אני למשל יודע שיש פה שולחן, ואני יודע להבדיל בין ... שונות ובו זמנית הוא הוויה אחת. השני "יודע דברים קודם הימצאם, אפילו שאין להם הוויה כלל." אלוהים יודע הכל, לפני שזה היה, עוד לפני שזה היה מצוי הוא ידע את זה, אפילו שאין להם הוויה, עוד לפני הפוטנציאל. למשל, אלוהים ידע מי יבוא היום, אבל עוד לפני שהיתה לו הוויה הוא ידע את זה, ואם לא היתה לו הוויה אז איך הוא ידע את זה? הוא ידע מה יהיה ... בסוף יקרה לך משהו, שהמוח יתחיל לחשוב אחרת בחמש זוויות חדשות, ומזה תקבל תפיסה חדשה. למשל אני רוצה להביא לכאן כסא, אז אני יודע איך הכסא יהיה כאן. אבל אלוהים יודע את הכסא עוד לפני שיש לכסא הוויה. אפילו הוויה אין לזה, הוויה הכוונה לפוטנציאל. אתה למשל מדמיין אותה עם חולצה אדומה, אתה יכול בדיוק לדמיין אותה עם חולצה אדומה. תחשוב שהיא לא פה, אין כאן שום דבר, אפילו אין הוויה, האם אתה יכול לחשוב איך היא תהיה עם חולצה אדומה? אפילו אין הוויה. אז אלוהים יודע איך זה יהיה אחרי, עוד לפני שיש הוויה. ויש כאן תחכום יותר גדול, הוא יודע איך זה יהיה ממשי, בעין הוא רואה את הממשי, ובכלל עוד אין הוויה והוא כבר רואה את זה. זה דבר והיפוכו. זה כמו שאלוהים יודע את הדמיון בלי אפילו לחלום עליו. הוא חולם את החלום תוך כדי שהוא ער. האדם למשל מדמיין דבר ואחר הוא הופך את זה למציאות. אצל אלוהים הוא עושה את המציאות למרות שזה אפילו לא נמצא בדמיון. אלו לא דברים הגיוניים. השלישי, "שמדעו מקיף דברים שאין להם תכלית." להקיף ... יודע. גם הלא יודע הוא סוג של ידיעה. למשל מה הסיבה הראשונה של כל האירועים? לכל סיבה יש סיבה ואלוהים יודע מה הסיבה הראשונה. איך אפשר לדעת מה הסיבה הראשונה, הרי זה נמצא במרחק אין סופי? זה כמו שאני יגיד לך מה נמצא במקום הכי ... בעולם. איך אפשר לדעת? כי אם אתה יודע זה סוף, אבל יש אין סוף, ואני יודע מה שיש באין סוף. אם אלוהים מקיף דברים שאין להם תכלית, אז איך הוא מקיף אותם? ברגע שאני אומר מקיף, זה אומר שיש להם תכלית, שיש להם גבול, במילה מקיף כן יש ... בפועל. והיא אחר כך יכולה להיות במקום אחר שזה עכשיו בכוח - יש כאן שתי ידיעות. מה שקורה אצל אלוהים, אין שינוי בידיעתו, מה זה אומר? שהוא יודע עכשיו היכן היד, והוא יודע כאשר היד תזוז, אך אין הבדל בין לדעת בכוח או בפועל. שאלה: אפשר לנוע בזמן איך שרוצים. אליעד: מצד אחד אפשר לנוע בזמן ומצד שני עדיין יש אצלך הבדל בין בכוח לבפועל. מהצד שיש הבדל בין בכוח לבפועל, אתה חווה הבדל ... בפוטנציאל, למשל בפוטנציאל יש כאן פילו בפועל אין פיל, ואני מבדיל בין יש פיל לאין פיל, אך מצד אלוהים אין הבדל בין זה שיש כאן פילו לבין זה שאין כאן פיל. זה מחובר ליקומים מקבילים דרך אגב. חמישי, "שידיעתו, אין מוציא את הדבר ... או שאין הבדל בין בפועל לבכוח, אין הבדל בין לפני הבריאה לבין אחרי הבריאה. כשרבי נחמן אומר, אלוהים יודע, הוא מתכוון לומר ש.. ההויה של המציאות היא.. למשל זה שהמציאות מממשת משהו, זה עדיין רק אפשרי. ההוויה של המציאות היא ... הוויה ואז אין יותר שאלות. גם מה שאמרתי עכשיו לא נכון, כי אחר כך אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה. הרעיון הוא, שאם אתה מתעמק בזה ומנסה ומרגיש שאתה חייב להבין את הדבר הזה, מתעמק בו ומתעמק בו ומתעמק בו, זה כמו שהחוכמה נותנת ... בשני דרכים. אחת, להרגיש זאת כעוד תיאוריה מעניינת. אבל אם אתה פעם אחת אומר לעצמך, אני באמת רוצה לחשוב ככה, אז זוהי תפיסה אחרת. לדוגמא, אתה יושב בבית בדיכאון ומנסה להסתכל על הדיכאון שלך מנקודת המבט הזאת, ואז מה שנאמר נהפך ... אם בבית אתה מגיע לפחד מסויים, נסה להשתמש בתאוריה ששמעת כאן, ואז זה יהפך לממשי. כמו אם הייתי חושב כמו אלוהים, איך הייתי רואה את הבעיה שלי? לכן לנסות לשמוע את הוידאו הזה מאה פעם, לקרוא גם את הטקסט בליקוטי מוהרן מאה פעם, ולנסות להבין, ... ואז כאשר יש לך בעיה, אתה מנסה בזמן אמת להסתכל על הבעיה שלך מהזווית הזאת. אתה מכריח את עצמך להבין. למה אתה לא מבין את זה, כי אתה מרוכז, אתה שואל, יש או אין? תפסיק להתרכז אם יש או אין, שחרר, מה אתה יודע להבדיל בין יש ...