... הידיעה - מהי תכלית הידיעה? מהי ידיעה שלמה? איך להגיע לתכלית הידיעה? פילוסופיה. לוגיקה. מהי מהותה של תכלית הידיעה והידיעה השלמה? תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. הדבר שאותו יודעים. והידיעה שמחברת בין זה שיודע לבין הדבר שאותו הוא יודע. כנ"ל לגבי מחשבה. יש את זה שחושב את המחשבה. יש את הדבר שעליו חושבים ושנמצא בתוך המחשבה. ויש את המחשבה עצמה שמחברת ... הוא רוצה. כל 3 הגורמים הנ"ל של כל ידיעה כנ"ל, הם כולם מהות אחת. היודע + הידיעה + הדבר הידוע, שלושתם נמצאים בתוך המציאות שמכילה את שלושתם. המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם. ונחזור לעניין תכלית הידיעה: כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו. כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש להיות הדבר עצמו. כי רק הדבר עצמו יודע את עצמו בשלמות. לדעת את ... הידוע. כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית. ידיעה שלמה = שלא יהיה הבדל בין היודע לבין הדבר שאותו יודעים, אלא שתהיה ... זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה? על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר. כל הדברים כולם מקושרים זה לזה באחדות גמורה מצד המהות שלהם. בשורש של המציאות, גם זה שיודע וגם הדבר שאותו הוא יודע, וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד. כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנ"ל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות. תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד. תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים. היבט נוסף: תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים. הגדרה = גדר = הצבת גבול / תחימה של הדבר מדברים אחרים. ההגדרה של הדבר מבדילה אותו ...

... את הידיעה - להתאים בין הידיעה, לבין החוויה הרגשית כי מי שרוצה להרגיש את האחדות של המציאות, עליו להיות איש אמת, עד כדי כך, שהוא באמת ידע שהכל אחד, ואז ממילא הוא גם ירגיש באמת שהכל אחד. ולהיות איש אמת ...

... אנושי - מהי הידיעה הגדולה ביותר שהשכל האנושי יכול לדעת אותה? שכל. פילוסופיה. מהו השכל הגדול ביותר והידיעה הגדולה ביותר ששכל אנושי יכול להגיע אליה? תשובה: ... קיימת רק ידיעה אחת שאפשר לדעת אותה בלי לדעת ידיעות אחרות. מהי הידיעה הזאת? זאת הידיעה שהיא הבסיס של כל הידיעות. המהות של המציאות = הידיעה שעליה מבוססות כל הידיעות כולן. ידיעת המהות של ... בתוך המציאות, אלא יש רק את המהות של המציאות. כאשר האדם יודע את הידיעה הזאת, הוא מרגיש שלמות וטוב אמיתי. ומדוע זו הידיעה הגדולה ביותר? משום שלא ניתן לדעת יותר ממנה. ידיעת המהות של המציאות, היא הידיעה הבסיסית ביותר שאפשר להגיע אליה. היא השורש של כל ... לא ימצא שום הבדל מהותי בין הרמות השונות. כך שלא ניתן לדעת יותר מהידיעה הזאת. להבין מהי מהותה של המציאות = הידיעה הגדולה ביותר. כאשר האדם מבין מהי מהותה של המציאות, ...

... מהי הידיעה היחידה ש אינה נובעת מידיעת האני?! אני. ידיעה. אמת. מהי הידיעה היחידה שעמוקה יותר מידיעת ה"אני"? מהי הידיעה היחידה שניתן לדעת אותה בלי לדעת את ה"אני"? כל הידיעות כולן שאותן יודע האדם, כולן נובעות ותלויות בידיעת ה"אני". לדוגמא: כאשר האדם יודע את הידיעה "שולחן", הוא אינו יכול לדעת אותה בלי לדעת אני. כדי שהאדם יוכל להגדיר אפילו עבור עצמו מהו שולחן, עליו להיות מודע לאני שלו. כדי להגדיר ...

... / השכל האנושי - מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? מהי תכלית הידיעה? שכל. גבולות השכל. לדעת הכל. מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? תשובה: המקסימום שהאני והשכל של האדם יכול לדעת, זה את המהות של ... עצמו. הסבר: ניקח כל ידיעה באשר היא שאותה יודע האדם. נשאל: מי יודע את הידיעה הזאת? תשובה: ה"אני" של האדם, הוא זה שיודע את הידיעה. היינו כל השאלות נשאלות על ידי ה"אני", וגם כל התשובות מגיעות מה"אני". ומאחר שכל התשובות האפשריות שאותן יכול לדעת האדם, מגיעות ... מכן, גם אחרי שהוא כבר יודע את הכל, עדיין הוא יכול לדעת יותר. רק שאחר כך הידיעה היא מסוג שונה. הסבר: כפי שכבר ביארתי, האדם אינו יכול לדעת את המהות של עצמו בשלמות מלאה, מאחר שזה לנסות להכניס אין סוף לתוך סוף של ... ממילא ניתן לדעת יותר. גם אחרי שהאדם כבר הבין את המהות של עצמו, מאחר שהידיעה אינה שלמה לחלוטין, ממילא הוא כל הזמן מנסה להבין יותר את המהות העצמית שלו. ואז בכל פעם האדם מבין עוד קצת, את אותו הדבר שהוא כבר הבין קודם. ז"א לא מדובר כאן על ידיעה חדשה / שונה מהידיעה הקודמת. הידיעה החדשה זהה לחלוטין לידיעה הקודמת. אין שום הבדל בין המהות של הידיעה הקודמת לבין המהות של הידיעה החדשה. ההבדל הוא רק בעומק / בתחושה / בחוויה של הידיעה, אך אין דרך למצוא שום הבדל שכלי כלשהו בין הידיעה הקודמת לידיעה החדשה. סיכום: השורש לכל הידע של האדם נמצא בתוך ה"אני" של עצמו. הבנת מהות ה"אני", היא בעצם השורש לדעת את כל מה שניתן ...

... והידיעה, הכל צפוי והרשות נתונה, בחירה וידיעה, ידיעת הבורא ובחירה חופשית - מה האמת? עכשיו אני רוצה לדבר על שאלת הבחירה והידיעה, ככה קוראים לשאלה, מה היא שאלת הבחירה והידיעה? שאלת הבחירה והידיעה היא בעצם שאלה שחושפת את הטמטום והשיגעון במשפט הדתי שאומר, הכל צפוי והרשות נתונה, מה זאת אומרת הכל צפוי ... ויודע מה יהיה, אף על פי כן הרשות נתונה, כל אחד ואחד יכול להחליט מה הוא רוצה לנסות. ושאלת הבחירה והידיעה הולכת ככה, היא אומרת אם אלוהים יודע מה אני יעשה אז איך יש בחירה חופשית? ומה זאת אומרת? כי מצד אחד מבחינה ... את שאלת הבחירה. ומי שיש לו קצת שכל בקודקודו מבין שהסיבה שיש לאותם רבנים תשובה לשאלה של הבחירה והידיעה נובעת משום שהם לא הבינו את שאלת הבחירה והידיעה, מה זאת אומרת? הם הבינו שאם אלוהים יודע מה יהיה, אז איך יש לאדם בחירה חופשית? אבל מצד האמת זאת בכלל לא ... השאלה היא אחרת, אם אלוהים שולט בכל מה שקורה איך זה שיש לי בחירה חופשית? מה אני בעצם בא לומר? הידיעה של אלוהים, למה אלוהים יודע מה יהיה? נגיד שאלוהים יודע מה יהיה, איך הוא יודע מה יהיה? כי הוא מתכנן מה יהיה, ...