מי שיתבונן בעניין יראה, כי בעולם שלנו, לכל דבר יש את הצורה החיצונית שלו, ואת המשמעות שלו. כי כל דבר שיש בעולם, יש לו משמעות כלשהי, שהיא מעבר לשם שלו ולהגדרה שלו. וההגדרה של הדבר, היא בעצם רק רמז על המשמעות הפנימית שלו. וחשיבה מופשטת היא, כאשר האדם מצליח להסתכל על הדברים, לא רק כפי מה שהם נראים מבחוץ, אלא גם לפי המשמעות הפנימית שלהם.

וכל אחד יש לו חשיבה מופשטת ברמה כלשהי. וככל שהאדם יודע יותר לחשוב בצורה מופשטת, כך הוא מסוגל להסתכל על הדברים בצורה נכונה יותר, להבין תהליכים טוב יותר, ולקבל החלטות נכונות יותר, וממילא גם להיות מאושר יותר. וכאן במאמר נסביר, מהו שיא החשיבה המופשטת שאפשר להגיע אליו.

וכפי שכבר ביארתי, לכל הדברים שיש בעולם, יש להם שורש כלשהו. ובשורש של כל הדברים הכל אחד. כי כל הדברים בסופו של דבר, עשויים מאותו הדבר. ובשורש הפנימי ביותר של כל הדברים, אין הבדל בין שום דבר לשום דבר, ושם הכל אחד.

ולדוגמא ניקח את הדעות השונות שיש בעולם. שכלפי חוץ נראה שיש בעולם שלנו דעות שונות זו מזו. והם אכן שונות זו מזו. אבל כל הדעות שבעולם, כולן נשענות על דבר כלשהו. וכל דעה ודעה, אם נסתכל ונתבונן על השורש שלה, בסופו של דבר נגיע לאמת אחת שעליה כולם מסכימים, וששם אין שום מחלוקת כלל. וכלפי חוץ נראה שיש דעות שונות, אבל באמת כולם אומרים את אותו הדבר, רק שזה בצורות שונות.

והמשמעות של זה היא, שבכל דעה ודעה שיש בעולם, הרי שהיא כוללת בתוכה גם את כל שאר הדעות שיש בעולם, ואפילו גם את ההפך של עצמה. כי כאשר האדם נוקט בעמדה כלשהי, אז כלפי חוץ הוא בעצם מסכים פחות עם שאר הדעות, והוא כמובן שולל את ההפך של הדעה העצמית שלו.

אבל בשורש של כל הדעות, הכל אחד. כי כל דעה נשענת על שכל כלשהו. וכל שכל נשען על שכל אחר, עד שמגיעים לשכל הראשון, שהוא שכל אחד שממנו נובעות כל הדעות השונות. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא יש לו את החשיבה המופשטת הגדולה ביותר האפשרית, והיא שהוא בכל דבר רואה גם את כל שאר הדברים, ואפילו את ההפך של הדבר עצמו.

כי כפי שכבר ביארתי, השלמות של כל הדברים, היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. כי כל זמן שהאדם עדיין לא מסוגל להכיל בתוכו הפכים, אז תמיד הוא ירגיש שחסר לו את ההפך של מה שיש לו. אבל כאשר האדם מכיל בתוכו הפכים, ממילא לא חסר לו דבר.

וכאשר לדוגמא האדם נוקט בעמדה כלשהי, הרי שהוא בעצם שולל בצורה כלשהי את שאר העמדות, או לפחות הוא שולל את העמדה שהפוכה לעמדה שלו. ועל ידי זה האדם יוצר ריחוק רגשי בינו לבין המציאות. כי כאשר האדם נוקט בעמדה כלשהי, ושולל עמדה אחרת, על ידי זה הוא מונע מעצמו להכיל גם את הצד השני, ועל ידי זה האדם במו ידיו יוצר רע.

כי כאשר האדם נוקט בעמדה כלשהי, הרי שהוא בעצם יוצר רע. כי כאשר הוא נוקט בעמדה כלשהי ואומר שדבר כלשהו הוא הטוב, הרי שבעצם הוא יוצר רע, כי הוא בעצם אומר שהדבר האחר הוא לא טוב, או לא מספיק טוב. וכאשר האדם מתחזק במשהו אחד, הוא בעצם מחליש משהו אחר.

ומצד אחד, על האדם כן לנקוט בעמדה כלשהי. אחרת לא יהיה לאדם שום רצון עצמי. והאדם צריך גם צמצום, וגם לנקוט בעמדות שונות, כדי שהעולם יוכל להתקיים. כי אם אף אחד לא ינקוט בשום עמדה כלשהי, לא יהיה שום קיום לעולם. והאדם כן צריך לנקוט בעמדה כלשהי.

אבל מהצד השני, כאשר האדם רוצה דבר אחד, הוא בעצם יוצר רע, בכך שהוא אומר שהוא לא רוצה את שאר הדברים. וכאשר האדם רוצה דבר כלשהו, הוא בעצם יוצר בעולם שלו רע. וכאשר האדם נוקט בעמדה כלשהי, הוא בעצם ג"כ יוצר רע, בכך שהוא אומר שהדעה הנגדית שלו היא לא נכונה.

והפתרון לכל זה, הוא חשיבה מופשטת. כי מי שהוא חכם אמיתי, אז בכל דבר ודבר הוא רואה את החיבור שלו לשורש שלו שהוא האחדות של הכל. וכאשר החכם אומר אמירה כלשהי ונוקט בעמדה כלשהי, הוא לעולם לא מתכוון לומר שרק מה שהוא אומר זה נכון. אלא הוא מתכוון לומר, שגם מה שהוא אומר זה נכון. כי האמת נמצאת בכל הדעות שיש בעולם.

וחשיבה מופשטת באמת, היא כאשר האדם מסוגל לומר דבר אחד, ולכלול בתוכו את ההפך שלו. כי החכם האמיתי, כאשר הוא שומע דיבור כלשהו, הוא שומע גם את החיצוניות שלו, שהיא נפרדת משאר הדברים. אבל הוא שומע גם את הפנימיות שלו, שהיא מחוברת גם לכל שאר הדברים. וממילא הוא תמיד מכיל בתוכו את הכל, שזאת השלמות.

ואיך להגיע לכל זה? על ידי זה שמחפשים את הסיבה של כל דבר. דהיינו, בפשיטות להתבונן ולנסות להבין, מה הסיבה שבגללה הדבר כך ולא אחרת. ועל ידי זה בסופו של דבר מגלים את השורש של הכל, ומגיעים לחשיבה מופשטת באמת, שבה הכל אחד תמיד, לצד הצורה החיצונית של הדברים...