אמר האומר, מי שאין לו עבר, אין לו עתיד. והאדם חייב להיאחז בעבר, כדי להתקדם אל העתיד. ובמשפט הזה יש משהו נכון כמו שיש בכל דבר, ויש גם משהו לא נכון. וכאן נבאר את העניין.
ומי שיתבונן בעניין יראה, שמצד אחד, אכן, בלי עבר אין עתיד. כי ברמה המעשית, ההווה והעתיד נקבעים על ידי העבר. כי כל רגע הוא תוצאה של הרגע הקודם. וממילא גם ההווה וגם העתיד, אכן הם תלויים בעבר. וכמו כן, כל הרצונות של האדם בהווה, הם תוצאה של דברים שקרו לאדם בעבר. כי האדם מגבש את הרצון של בהווה, על סמך מה שכבר קרה לו בעבר.
ובנוסף, האדם יודע מה לעשות בהווה, על סמך ניסיון העבר. כי האדם לומד מהניסיון העצמי שלו, וגם מניסיונם של אחרים. וללמוד מהניסיון גם העצמי וגם של אחרים, פירושו ללמוד מהעבר. וכל מה שהאדם יודע לעשות ברגע הזה, זה הכל מבוסס על סמך מה שהוא למד בעבר. כך שאכן בלי עבר, אין הווה ואין עתיד.
מצד שני, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שהעבר מקבע את העתיד. כי כאשר האדם נאחז בעבר, אז הוא לא מתקדם אל העתיד. כי מי שיש לו עבר, אין לו לא הווה ולא עתיד. כי כאשר האדם מוטרד ממה שקרה לו בעבר, הוא גם לא נהנה בהווה, וגם הוא לא מסוגל להתקדם אל העתיד.
והסיבה שהטיפש נשאר טיפש, זה בגלל שבמקום לעשות התחלה חדשה ולחשוב מחדש איך להיות נורמאלי, במקום זה הוא בוחר להיאחז בטיפשות שלו מהעבר, ולהמשיך להיות טיפש. ועם עבר אין עתיד. כי העתיד מחליף את העבר. וכדי להתקדם אל העתיד, לשם כך צריך האדם להשתחרר מהעבר. והעבר עוצר את האדם מלהתקדם אל העתיד.
ובנוסף על כל אלו, כאשר אמר האומר שבלי עבר אין עתיד, עיקר כוונתו הייתה לגבי עניין הגדרת הזהות של האדם. שהגדרת הזהות העצמית של האדם, היא תוצאה של העבר. ואם האדם לא ילמד להכיר את הזהות שלו מהעבר, הרי שהזהות שלו לא תשרוד בעתיד.
ומצד אחד ברמה הלוגית, בוודאי שזה נכון. כי אם האדם לא יזדהה עם העבר שלו, הרי שהזהות שלו של העבר תעלם, וממילא הזהות הזאת לא תשרוד בעתיד. אבל מהצד השני, הדבר הזה הוא לא יותר חכם מאשר טיפשי. משום שבאמת יכול להיות יותר טוב שהזהות של העבר תעלם, ושבמקומה תבוא זהות חדשה.
כי גם המשוגע שסובל מהשיגעון שלו, הסיבה שהוא נשאר משוגע, זה בגלל שהוא בכל פעם מגדיר את עצמו מחדש, על סמך השיגעון שנדבק בו בעבר. ורוב בני האדם בעולם, יש להם שיגעונות בראש. וזאת בדיוק הסיבה שרוב בני האדם בעולם לא מאושרים. כי השיגעון של האדם גורם לו לא להיות מאושר.
ואם המשוגע רוצה להתרפא מהשיגעון שלו, עליו לנסות לצאת מהקיבעון המחשבתי שלו, ולנסות להסתכל על העתיד, ולנסות להבין מהי האמת, ואיך באמת ראוי לחיות. אבל בגלל שהוא חכמולוג, אז הוא נאחז בעבר. כי מי שאין לו עבר אין לו עתיד. ואז על ידי זה הוא נישאר משוגע.
והמסר הוא, שלא תמיד יש תועת בלשמור על העבר. כי העולם מתפתח כל הזמן. ונכון שהעולם מתפתח על סמך מה שכבר קרה בעבר, אבל צריך גם לדעת להשתחרר מהעבר ולהתקדם אל העתיד. כי כאשר האדם מגדיר את הזהות שלו בהווה, על סמך משהו שקרה לו בעבר, הרי שהוא סתם מגביל את עצמו.
כי העולם משתנה כל הזמן. והשלמות היא כאשר האדם יודע להתאים את עצמו לכל מצב. ולחיות את הרגע פירושו, כאשר האדם יודע להתמודד בכל מצב, ולמצוא את עצמו בכל מצב, ולהיות מסוגל להתחבר לכל מצב. אבל כאשר האדם בוחר להיאחז בעבר הדמיוני שלו, על ידי זה הוא לא מסוגל ליהנות מהרגע הזה.
כי מי שיש לו עבר, אין לו הווה ואין לו עתיד. ולא תמיד צריך להיאחז בעבר, אלא לפעמים צריך לדעת להתעלם מהעבר, וליצור משהו חדש אחר וטוב יותר בעתיד.
ובנוסף על כל אלו אפשר לומר גם, כי מי שיש לו עבר ועתיד, אין לו הווה. כי הסבל של האדם מכל סוג שהוא, נוצר או בגלל שהוא מוטרד מהעבר, או בגלל שהוא מוטרד מהעתיד. כי גם אם האדם סובל כרגע מכאב פיזי ממשי, אם לאדם לא היה שום זיכרון של עבר, ושום מחשבה של עתיד, הרי שהאדם לא היה מרגיש רע בעקבות הכאב הפיזי שלו.
כי כאב של חלקיק שנייה האדם מסוגל לשאת אותו ולהכיל אותו. וכאשר האדם סובל מכל סבל שהוא, גם סבל פיזי, זה רק בגלל שהסבל הוא מתמשך על פני העבר ועל פני העתיד בתוך המחשבה של האדם.
כך שמי שיש לו עבר או עתיד, אין לו הווה. ולא רק שצריך להשתחרר מהעבר, אלא שצריך גם להשתחרר מהפחד של מה יהיה בעתיד. והאדם צריך לנסות למצוא את הטוב שיש ברגע הזה וליהנות ממנו כפי מה שהוא.
ובנוסף אפשר לומר, שמי שאין לו הווה, אז יש לו עבר ועתיד. כי מי שלא יודע ליהנות מהחיים ולמצוא את הטוב שיש ברגע הזה, אז הוא בורח אל העבר או אל העתיד. דהיינו, או שהוא משלה את עצמו שבעבר היה טוב יותר, והוא מתרפק על זיכרון העבר, דהיינו, נוסטלגיה. או שהוא מדמיין שבעתיד יהיה לו טוב יותר. ועל ידי זה הוא מנסה להרגיש טוב יותר ברגע הזה.
אבל מי שיודע לחיות את הרגע הזה, הוא ממילא לא צריך להיאחז לא בעבר ולא בעתיד. כי הוא טוב לו ברגע הזה.
ועכשיו נאמר דבר נוסף, והוא כי כל עבר, הוא העתיד של העבר שהיה לפניו. כי כל חוק, הוא הפרה של החוק שקדם לו. והכוונה היא, כי כאשר האדם מתחבר לעבר שלו, גם אם נאמר שזה בסדר גמור להיאחז בעבר, הרי שמצד האמת על האדם להבין, שגם העבר שלו התחיל בנקודה כלשהי.
ז"א כי בהתחלה של כל הדברים, הדברים היו עדיין חסרי הגדרה. כי גם לדוגמא המשוגע, אם הוא יחליט שהוא רוצה להיאחז בעבר שלו, הרי שעליו לנסות להיאחז בעבר שלו, שבו הוא היה לפני שהוא היה משוגע. כי אף אחד לא נולד משוגע. ואף אחד לא נולד עם הגדרת זהות כלשהי. ואף אחד לא נולד עם רצון כלשהו.
וכאשר האדם רוצה להגדיר את הזהות שלו באמצעות העבר, זה בסדר גמור, בתנאי שהוא הולך לעבר של העבר. דהיינו, לנקודה שבה הוא עוד היה לפני שהזהות שלו הוגדרה...
050-3331-331