כפי שכבר ביארתי, כאשר קורים לאדם דברים כרצונו, זה לא ממש מעניין אותו למה הדברים קורים. אך כאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, האדם רוצה להרגיש טוב. וכדי להרגיש טוב, לשם כך על האדם לרצות את מה שקורה לו. וכדי שהאדם ירצה את מה שקורה לו, לשם כך הוא צריך להבין מדוע קורה לו מה שקורה לו. ואז האדם שואל את עצמו, "למה זה קורה לי? ", כדי לנסות להתחבר רגשית למצב שלו.

ומי שרוצה לדעת למה הדברים קורים לו, עליו לנסות להסתכל על הסוף של הדברים. כי לכל דבר יש התחלה ויש סוף. ולכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה, וכל אירוע גורר אחריו אירוע אחר, עד התוצאה הסופית שכל הדברים שבעולם מובילים אליה.

ומי שרוצה להבין למה הדברים קורים, עליו לנסות להסתכל למרחק אל העתיד, ולנסות להתבונן בעיני שכלו, ולראות את הדבר שאליו כל הדברים מובילים. כי כל הדברים שבעולם, הם כולם תהליכים שיוצרים תוצאות שונות. אבל, כל התהליכים כולם, הם כולם חלקים של תהליך אחד גדול יותר. שהוא לכשעצמו גם לו יש סיבה ראשונה ותוצאה אחרונה.

ומי שרוצה לדעת למה הדברים קורים לו, עליו לנסות לראות להיכן הדברים מובילים אותו. כי הדברים קורים לאדם, כדי שהוא יתקדם אל הנקודה שאליה הם מובילים אותו. וכל מה שקורה לאדם, הכל יוצר אצל האדם שינוי כלשהו ומוביל אותו למצב חדש כלשהו. וכאשר קורים לאדם דברים, המטרה שלהם היא להוביל את האדם אל המקום שבו הוא נמצא בעקבות מה שקרה לו.

וגם אם הדברים מובילים את האדם, אל מקום שנראה לאדם כמקום לא טוב, הרי שבסוף הכל טוב. וכל הדברים שבעולם, הכל מוביל את האדם אל השלמות ואל האושר המושלם. אלא, שהאדם לא רואה בעיני שכלו, את הקשר שיש בין מה שקורה לו כרגע, לבין האושר שלו בסוף הדרך. והאדם לא מבין את הקשר שיש בין הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לבין התוצאה האחרונה של כל התוצאות.

ומי שהוא חכם אמיתי, הוא בכל דבר שקורה, הוא יודע להיכן הוא מוביל בנקודה האחרונה שלו, בסוף של כל הדברים. וכאשר האדם החכם מתבונן על הסוף של הסוף, על ידי זה הוא מוצא את הטוב שיש בכל דבר. כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא כדי להשיג את התוצאה האחרונה של כל התוצאות. ומי שיודע מהי הסיבה הראשונה ומהי התוצאה האחרונה, הוא תמיד מרגיש טוב...