נניח שבן אדם יש לו הרגל והוא מנסה להיפטר מההרגל הזה והוא מנסה להבין "למה אני עושה את הפעולה הזאת" והוא לא מצליח להבין למה הוא עושה את הפעולה הזאת והוא לא מצליח להיפטר מההרגל, מה הוא יכול לעשות אז הוא יכול לעשות הרבה דברים אבל יש עוד עצה מה אמרנו קודם אם נגיד ילד לא רוצה ללכת בבוקר לא רוצה לעשות פעולה ואתה תגיד לו "אתה חייב לעשות את הפעולה למה אתה לא רוצה לעשות את הפעולה תעשה את הפעולה, למה אתה לא רוצה לעשות את הפעולה?" הוא ימציא לך סיבות לא נכונות ויגיד לך "לא רוצה ככה אני רוצה וזהו".

לעומת זאת אם אתה תגיד לו "תקשיב אתה לא רוצה לעשות את הפעולה אל תעשה את הפעולה" ואתה באמת תגרום לו לחשוב שאתה לא רוצה שהוא יעשה את הפעולה ואתה תגרום לו להירגע שהוא לא צריך לעשות את הפעולה עכשיו כשאתה תשאל אותו למה אתה רוצה או לא רוצה לעשות את הפעולה הוא יענה לך יותר בכנות. עכשיו אותו דבר בדיוק גם בן אדם מול עצמו כשבן אדם רוצה לשנות הרגל שלו יש לו במוח פקודה שאומרת "אוקי עכשיו כשאני שואל למה אני עושה את זה" נגיד הוא רוצה להפסיק לעשן הוא אומר לעצמו "למה אני מעשן" בראש שלו המחשבה "למה אני מעשן" היא קשורה ל - "אני צריך להפסיק לעשן".

ואז כשהוא שואל את עצמו "למה אני מעשן" הוא כאילו מנסה להגיד לעצמו "טוב תפסיק לעשן למה אתה מעשן תפסיק לעשן" והדיאלוג הפנימי הזה של "למה אתה לא מסדר את החדר תסדר את החדר ולמה אתה לא מסדר את החדר תסדר את החדר" משיג תוצאות רעות אותו דבר "למה אני מעשן אני צריך להפסיק לעשן ולמה אני מעשן אני צריך להפסיק לעשן" הדבר הזה משבש לבן אדם את המוח שלו, אם אתה רוצה להבין למה אתה מעשן אחת השיטות אומרת כזה דבר תגיד לעצמך "אני רוצה להמשיך לעשן ואני אמשיך לעשן למה בלי סיבה בא לי לעשן כי ככה אני רוצה לעשן, גם אם אני אגלה שזה גרוע לעשן בא לי להמשיך לעשן" קודם כל תבין שאתה ממשיך לעשן שאתה לא הולך להפסיק לעשן.

עכשיו תגיד שאלה נוספת אחרי שאתה אומר למוח שלך "אני לא מנסה לגרום לך לא לעשן תמשיך לעשן הכל בסדר, עכשיו אתה יכול בבקשה להסביר לי למה כיף לך לעשן" למה זה בלי הלחץ של "אני חייב להפסיק לעשן כי כשבן אדם מערבב במוח שלו את הרצון להפסיק את הפעולה ואת השאלה למה אני עושה את הפעולה אז השאלה למה אני עושה את הפעולה היא מאינטרס אז איך זה משפיע לכאורה מה הבעיה, הבעיה היא כזאת יכול להיות שיש לך סיבה למה אתה רוצה לעשות את זה ואז יש לך אחר כך רעיון שהוא לא בהכרח נכון למה אתה עושה את הפעולה.

הסיבה נגיד האמיתית שאתה מעשן היא שאתה מפחד להיות לבד והסיגריה גורמת לך לא להיות לבד ועכשיו יש לך בראש "למה אני מעשן כי נגיד אני מכור לזה" ואז במוח שלך אתה מפחד לתת תשובה כי אתה אומר "רגע עכשיו אני אתן תשובה אני לא כל כך שלם איתה ואז זה יגרום לי להפסיק את העישון ואני לא רוצה להפסיק את העישון כי זאת לא התשובה האמיתית אז אולי עדיף לי לא להגיד את התשובה כי אם אני אגיד את התשובה אני אצטרך להפסיק לעשן ואני לא רוצה להפסיק לעשן" ולכן מה שצריך לעשות להגיד "אני ממשיך לעשן בכל מקרה, תחליט החלטה אני עד סוף החודש הזה מעשן לא משנה מה גם אם אני אגלה שאני עומד למות אמשיך לעשן לא משנה מה אני ממשיך לעשן"...