רוחניות - מהי רוחניות? מהי חשיבה רוחנית? מהי רוחניות אמיתית? איך להיות רוחני? מהי גישה רוחנית נכונה? מהי חשיבה רוחנית? רוח = הצד השני של החומר. הרוחניות מייצגת את הצד הפנימי של המציאות. רוחניות = האדם מקשיב לרגשות שלו. רוחניות = האדם משתמש במחשבה הרוחנית לפני ביצוע פעולה ממשית. רוחניות = האדם חושב בצורה מופשטת על המציאות. רוחניות = האדם מסתכל על המהות הרוחנית של הדברים ולא על המעטפת החיצונית שלהם. רוחניות = הדגש של האדם הוא על צורת המחשבה שלו. רוחניות = הבנה שהתכלית הסופית היא הרגש הרוחני של האושר, ללא קשר לצורה החיצונית של המציאות. רוחניות = להבין מה טוב בכל דבר. רוחניות אמיתית = היכולת ליהנות מכל דבר ולראות בו משהו רוחני. רוחניות אמיתית = להרגיש אחדות עם כל דבר ואהבה כלפי כל דבר. רוחניות = לראות את המכנה המשותף / המאחד שיש בדברים השונים. רוחניות = הסתכלות על המציאות ללא אגו ושיקולי כבוד / אינטרסים אישיים וכיו"ב. רוחניות = למצוא את נקודת האמת שיש בכל דבר. רוחניות = היכולת לראות את הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי האירועים. רוחניות = ליהנות מהטוב שיש ברגע הזה. רוחניות = אושר = שלמות = שמחה. ...

רוחניות ואהבה למוות, אנשים רוחניים שמאוהבים במוות, רוחניות ושנאת החיים, רוחניות ואהבת המוות, מורה רוחני מת מאושר, האם המוות זו שלמות? האם המוות הוא אושר? האם המוות הוא שקט נפשי? איך מרגיש מוות? אחדות שקרית, להשתחרר מהסבל, בודהיזם הרצאה על רוחניות ואהבה למוות, אנשים רוחניים שמאוהבים במוות, רוחניות ושנאת החיים, רוחניות ואהבת המוות, מורה רוחני מת מאושר, האם המוות זו שלמות? האם המוות הוא אושר? האם המוות הוא שקט נפשי? איך מרגיש מוות? אחדות שקרית, להשתחרר מהסבל, בודהיזם ועוד מוות ורוחניות, המוות כשלמות, המוות כרוגע, המוות כאושר, האם מתים מאושרים? אין הבדל בין חיים למוות, רוחניות ורצון למות, רוחניות ורצון להתאבד, רוחניות תגרום לך לרצות למות, רוחניות תגרום לך לדיכאון ...

רוחניות - מהי רוחניות? מדוע כולם רוחניים ברמה כלשהי? ומיהו אדם רוחני באמת? רוחניות היינו חיפוש משמעות נסתרת בדברים הגלויים. מי שיתבונן בעניין יראה כי אין שום אדם בעולם שאינו רוחני ברמה כלשהי. משום שאפילו המשמעות שהאדם מייחס לדברים השונים, גם היא סוג של רוחניות ואין אדם בעולם שלא מייחס משמעות כלשהי לדברים מעבר למה שהם. לדוגמא: נניח שבן אדם שותה כוס מים. מה עושה האדם? תשובה: שותה כוס מים. איזו משמעות ... לפעולות עצמן שאותן הוא מבצע. ממילא זה אומר, כי כל אדם יש בו רובד רוחני של לייחס משמעות נסתרת לדברים גלויים. בעקרון ניתן לומר, כי כל משמעות שמייחס האדם לרגע הזה שאינה קשורה לרגע הזה, הרי שהיא משמעות נסתרת ו"רוחנית". לדוגמא: אם קורה לאדם משהו והוא מבין שזה קרה בגלל אירועים קודמים שיצרו את האירוע של הרגע הזה, הרי שבעצם האדם מייחס משמעות נסתרת למשהו שקורה כרגע. כל מחשבה שיש לאדם על הדברים מעבר למה שהם, הרי שזאת הסתכלות רוחנית. כאשר קורה משהו והאדם מבין שהאירוע הזה יגרור אחריו אירוע אחר, הרי שהאדם מייחס משמעות נוספת לאירוע הנוכחי שמתרחש ברגע הזה. וא"כ יש כאן סוג של הסתכלות רוחנית. נמצא אם כן, כי כל משמעות שנותן האדם לדבר כלשהו שאינה נמצאת בדבר עצמו אלא במקום אחר ונסתר, הרי שזו סוג של רוחניות, שהיא להסתכל על הנסתר שבדברים ולא רק על החלק הגלוי. ומיהו אדם רוחני באמת? אדם רוחני באמת הוא זה שרוחניות לא מעניינת אותו! אדם שעוסק ברוחניות, הרי שהוא לא רוחני בשלמות. ונסביר: כאשר האדם מנסה להיות רוחני, הרי שזה אומר שישנם דברים במציאות שהם לא רוחניים בעיניו. כאשר האדם חושב שיש גשמיות ויש רוחניות, הרי שהוא לא אדם רוחני בשלמות, מאחר שבעולם שלו יש גם גשמיות ולא רק רוחניות. אדם רוחני אמיתי הוא כזה שלא מבדיל בין גשמיות לרוחניות, ושהוא לא מתאמץ לחפש ולתת משמעות לדברים מעבר למה שהם. רוחני אמיתי הוא זה שרואה את הדברים כפי מה שהם בלי להוסיף להם פרשנויות נוספות. אדם רוחני באמת הוא זה שמוצא את המשמעות שיש בכל דבר ודבר בלי קשר לדברים אחרים. אדם רוחני באמת הוא זה שמבין את המשמעות של הדברים בתוך הדברים עצמם, בלי להפריד בין הדבר לבין המשמעות שלו. אדם רוחני ששותה כוס מים, אצלו יש משמעות לעצם שתיית כוס המים, בלי קשר לסיבות שבגללן הוא שותה את כוס המים. ברגע שהאדם לא מתחבר לפעולה שהוא עושה כרגע אלא חושב רק על התוצאה שלה, הרי שהוא מנסה להיות רוחני, דהיינו, הוא מנסה למצוא משמעות מעבר למה שהוא עושה. אדם רוחני באמת הוא זה שמצא את המשמעות ושמבין מהי המשמעות של העשייה עצמה, בלי קשר לתוצאה של העשייה. לסיכום:

... רוחניות - מה חדש בעולם הרוחניות? מה צופן העתיד? מי שיתבונן בעניין יראה, כי כל הזמן מתרחשים בעולם תהליכים שונות ומגמות שונות. והעולם מתפתח כל הזמן. וחלק מההתפתחות של העולם היא גם התפתחות רוחנית. כי הקליפה קודמת לפרי. ומה ששומר על הפרי, זאת הקליפה. ולפני שאוכלים את הפרי, לפני כן צריך לקלף את הקליפה. והחיצוניות קודמת לפנימיות. כי ... וכל הכלים וכל צורות החשיבה וכל הרעיונות שיש בעולם, לגבי ההתפתחות החיצונית של העולם, כל אלו הם הבסיס לצורת החשיבה הבאה של העולם, לגבי ההתפתחות הרוחנית שלו. והנה, כאשר עץ צומח, לא כל הפירות גדלים בבת אחת. ויש פירות שגדלים לפני פירות אחרים. וכך גם בעולם, לא כולם מחכים לכך שהעולם יתפתח רוחנית, ויש כאלו שהם רצים יותר מהר לסוף התהליך, והם כבר מתפתחים מבחינה רוחנית ואישית, שזאת הרי התכלית הסופית של כל ההתפתחות החיצונית. כי כל ההתפתחות המדעית והטכנולוגית וכל ההמצאות וכל הרעיונות שיש בעולם, כולם ... ההתפתחות הפנימית והאישית של כל אחד ואחד. וכפי שאמרנו, החכם רואה את הנולד, ויש בני אדם שהם כבר נמצאים בעתיד הרחוק, והם כבר עוסקים בנושאים של התפתחות רוחנית והתבוננות פנימית. וכל אחד חי כבר בעתיד הרחוק, לפי כמה שהוא מפותח רוחנית וקרוב אל התכלית הסופית של האדם, שהיא להיות מאושר וכולי. וכאשר האדם עוסק בנושאים של רוחניות, אז בהתחלת הדרך האדם מגלה המון דברים חדשים. כי כל נושא חדש שאותו לומד האדם, בכל נושא חדש עיקר הלימוד הוא קצת אחרי ההתחלה. כי בהתחלה ... עולם חדש ומגלה המון דברים חדשים. אבל ככל שהזמן עובר, כך קצת הלמידה וההתפתחות של האדם יורד והופך להיות קשה יותר. כי לכל דבר בעולם יש סוף. וההתפתחות הרוחנית של האדם, גם לה יש סוף. כי ההתפתחות הרוחנית של האדם, היא תלויה באיך שהאדם מתייחס למציאות. וצורת ההתייחסות של האדם למציאות, היא תלויה בידיעות ובהבנה של האדם על המציאות. וכמות ההבנה של האדם את המציאות, היא סופית. וכאשר האדם נכנס לעולם הרוחניות, אז בהתחלה כמובן הוא לא מבין מה רוצים ממנו. בדיוק כמו כל אדם שמתקשה ללמוד את האותיות ואת צורת הדיבור של כל שפה חדשה. שעיקר הקושי הוא ... והוא מרגיש שהוא יצא מאפילה לאורה ומחושך לאור גדול. והתחושה הזאת היא נכונה. כי עיקר השמחה של האדם, היא מההתחדשות של השכל שלו. וכאשר האדם נכנס לעולם של רוחניות ומגלה שכל חדש, ועולם אין סופי של מידע ושל צורת חשיבה חדשה. על ידי זה התודעה של האדם מתלהבת מאוד, והאדם מרגיש סוג של התעלות רוחנית ושמחה ואושר ואופוריה וכולי. כי כאשר האדם נכנס לאיזה דבר חדש, וכאשר האדם מגלה פתאום מרחב גדול מאוד של רעיונות ושל תובנות ושל צורת חשיבה מעניינת, על ידי זה האדם מתלהב מאוד, והאדם מרגיש מואר ומאושר. וכך ממשיך לו האדם בהתפתחות הרוחנית שלו, והאדם מתקדם ומתקדם, עד שהאדם מתחיל להרגיש שמשהו חסר לו, ושהדברים מתחילים לזוז יותר לאט. והדבר דומה לילד קטן שלומד ללכת. שבהתחלה הוא ... האדם מתקשה ללכת, ועד שבסופו של דבר, האדם מפסיק לא רק ללכת, אלא מפסיק גם את כל שאר הפעילויות שלו, כאשר הוא עוזב את העולם הזה. וכאשר האדם נכנס לעולם הרוחניות, בהתחלה הוא מתקשה ללכת בו, ואח"כ הוא רץ בו, ואח"כ קצב ההתקדמות שלו יורד ודועך, וכל התפתחות רוחנית דורשת מאמצים מאוד גדולים, והאדם מרגיש שכבר אין לו להיכן להתקדם, עד שבסופו של דבר, האדם נתקע על נקודה אחת, וכמעט ולא מתקדם ממנה. והדבר ... וכיו"ב בכל שאר התחומים. שככל שמתקדמים יותר ויותר, כך מגיעים בסופו של דבר, לנקודה שבה ההתקדמות מתחילה להיות יותר איטית ויותר קשה. וכאשר האדם מתקדם רוחנית, אז בסופו של דבר, הוא מגיע לנקודה של מיצוי, שבה הוא מבין שגם הרוחניות צריכה לעבור סוג של התפתחות פנימית, ושצריך סוג של רוחניות חדשה, כדי להרגיש תחושה של הארה וכולי. וכפי שניתן להבין, כל תוצאה שיש בעולם, היא סיבה של דבר אחר. וכל ההתפתחות החיצונית של העולם, היא הקדמה להתפתחות הרוחנית. וגם ההתפתחות הרוחנית של האדם, גם היא הקדמה ומבוא להתפתחות רוחנית נוספת. ומי שרוצה להגיע לתחושה של הארה מתמדת, עליו להתחדש כל הזמן. ומי שרוצה שקצב ההתפתחות שלו יגדל כל הזמן, בצורה יותר ויותר גדולה, מאשר ... של זה היא, שגם כאשר ישות אחת נטמעת בתוך הישות השנייה, הרי שגם אז יש אפשרות למשיכה והתקדמות. והרעיון הוא, שגם אחרי שהאדם מגיע לקצה של ההתפתחות הרוחנית, גם אז יש להיכן להתקדם. כי לכל סיבה יש סיבה ושורש. ולכל סיבה ושורש, יש סיבה אחרת שקודמת לה ושהיא השורש שלה וכך עד אין סוף. וכל דבר גדול, יש דבר אחר שגדול ממנו. וכל התפתחות רוחנית ופנימית, היא רק ההקדמה של ההתפתחות הפנימית והרוחנית הבאה. כי מה שנקרא אצל האדם התפתחות רוחנית, זה הכל חיצוניות והקדמות ביחס להתפתחות הרוחנית הבאה. והרעיון הוא, שלמרות שנראה שגם ההתפתחות הרוחנית מוגבלת כנ"ל, הרי שלשום דבר בעולם אין סוף, ותמיד יש להיכן להתפתח. וכאשר האדם מגיע אל קצה הרוחניות, עליו פשוט לנסות לגלות

רוחניות וגשמיות - מדוע שלמות הרוחניות והגשמיות, הן אותו הדבר? מי שיתבונן בעניין יראה, כי רוחניות וחומריות נתפשות כשני דברים שהפוכים זה לזה. הרוחניות והחומריות מנהלות מאבק עיקש שנים על גבי שנים. כאשר יש כאלו שמקווים שהחומר ינצח את הרוח, ויש כאלו שמקווים שהרוח תנצח את החומר. והנה, כל זמן שיש אצל האדם הבדל בין רוחניות לבין חומריות, הרי שהוא עוד לא הגיע אל השלמות. כי המציאות היא השלמות. והמציאות מכילה בתוכה גם את הרוחניות וגם את הגשמיות והחומריות. וכל זמן שהאדם לא מסוגל ליהנות מחומריות ומגשמיות באותה המידה בדיוק, הרי שהוא לא מספיק רוחני ולא מספיק גשמי. כי מי שהוא רוחני באמת, הוא זה שאצלו הכל רוחני. כי אם לא הכל רוחני אצל האדם, אז הוא כל הזמן מנסה לברוח מהגשמיות. אבל מי שהוא רוחני בשלמות, על ידי זה אצלו הכל רוחני. והוא מסוגל להפיק הנאה רוחנית צרופה, מפעולה גשמית חומרית וממשית בעולם הזה ממש. ומי שהוא רוחני באמת, אצלו הרוחניות היא לא איזה חזון רחוק לאיזה עולם הבא וכיו"ב, אלא הוא רואה את הרוחניות שיש בכל דבר וכולי. וגם מי שהוא מגדיר את עצמו כגשמי, הרי שכל זמן שהוא לא מסוגל להפיק הנאה מדברים שאינם ממשיים ממש, הרי שהוא לא מספיק גשמי. ... הנאה מכל דבר שהוא לא ממשי, כאילו הוא היה ממשי ממש. ונמצא אם כן, כי כל זמן שיש אצל האדם חילוק בין גשמיות לבין רוחניות, הרי שהאדם הזה הוא לא גשמי ולא רוחני. כי השלמות, היא כאשר אין אצל האדם הבדל בין גשמיות לבין רוחניות, בדיוק כפי שהמציאות עצמה מכילה בתוכה את הכל, ללא הבדל כלשהו. ...

רוחניות - מה החיסרון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם? הפעם נדבר על החיסרון של כל השיטות הרוחניות בעולם, זאת אומרת כולן! בכל דבר שבעולם יש חסרון, כיוון שבכל דבר שמציאות שמגדירים אותו, יש בו חסרון, כי הוא מגדיר את עצמו כנפרד, ומבטל את הדבר האחר. כמו ... כישות אחת היא מלאה ולא חסרה דבר, כי כל הדברים וכל האפשרויות כלולים בתוכה. ונחזור לשיטות הרוחניות, כל שיטה אומרת תחשוב כל וכך, או תנהג כך וכך ותגיע. אך היא אינה מכילה בתוכה את ההפך. אין בה את שאר הדברים ששונים ממנה. וכל דבר ודבר שקיים בעולם מתהווה ... או הגדרות, ואז גם אין שימוש במילים שקר או אמת וכדומה. ונחזור לעניין החיסרון שיש בשיטות הרוחניות, החיסרון, שכל שיטה רוחנית אינה מאפשרת למצוא את ההפך שיש בדבר, גם בלחפש את הטוב יש חיסרון, כי אם הכל טוב, אז גם בלא טוב יש טוב, אז למה מלכתחילה לחפש את הטוב אם הכל טוב. וגם ... יום של שלמות אמיתית, שיש בה גם חסרונות, ואף על פי כן הכל שלם אחד. מה החיסרון של כל הדתות הרוחניות בעולם? בכלל זה, כל השיטות הרוחניות בעולם! מי שיתבונן בשיטות הרוחניות בעולם יבחין שבכולן חיסרון אחד, חיסרון די פשוט. החיסרון של כל השיטות הרוחניות בעולם נובע מהחיסרון של כל הדברים בעולם. כפי שהסברתי יותר מפעם אחת, בכל דבר בעולם יש חיסרון. מה למשל החיסרון של יד ימין שלי? שהיא אינה יד שמאל. בכל דבר ... נראה שבכל מה שנמצא יש את השלמות. כי כל מה שנמצא מכיל בתוכו את הכל. עכשיו נחזור לנושא השיטות הרוחניות. החיסרון הוא בכך שאין בהן את ההפך שלהן. כלומר, כל שיטה רוחנית יש לה את החשיבה שלה. שיטה אחת מציעה תחשוב כך וכך, שיטה אחרת מציעה אחרת. החיסרון של שיטה שמציעה לחשוב בצורה מסוימת הוא בכך שאינה מאפשרת לאדם להכיל בתוכו ... וגם יכולת לחשוב שלילי, גם יכולת להסתכל על חצי הכוס המלאה וגם על חצי הכוס הריקה. כל שיטה רוחנית שאומרת לאדם להתמקד בכוח מסוים שבו, לדוגמה, תחיה רק את הרגע הזה, תחשוב רק חיובי, תחפש רק את הטוב... כל שיטה ושיטה יש בה חיסרון. אפילו לשיטה שלי לפיה יש ... באותה מידה, ולכן גם שום דבר לא נכון, כי כל דבר שולט בהפך שלו. נחזור לעניין החיסרון בשיטות הרוחניות. בכל שיטה רוחנית לא מאפשרת לאדם להכיל בתוכו את ההפך של אותה שיטה רוחנית. כל שיטה רוחנית! גם כשאומרים למישהו "תחפש רק את הטוב", גם בזה יש חיסרון. למה? כי בתוך כל אחד יש רצון לראות גם דברים רעים. אם אדם יחפש רק את הטוב, אז למה בכלל הוא צריך ... אז אל תילחם נגד המלחמה. כל אדם שאגדם עושה תמיד שולל את ההפך שלו. זה החיסרון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם. כל שיטה ושיטה תמיד שוללת את ההפך. היא שוללת ולא מסוגלת להכיל בתוכה את ההפך. לדוגמה, הבודהיסט אומר "אל תתחבר רגשית. לא תתחבר רגשית, תחשוב ... זאת ברצוני לעשות את ההפך, מה אז, עלי לסבול? בכל דבר בעולם יש חיסרון. החיסרון של כל השיטות הרוחניות בעולם הוא בכך שאין בהם את ההפך. המקום היחיד שאין בו חיסרון הוא הפרספקטיבה של האחדות, שצריכה לבוא מתוך האדם כי אי אפשר להגדירה. אם תגדיר למעשה הגבלת ...