טיפשות / חוכמה. מהי מהותה של החוכמה / טיפשות? איך להימנע מטיפשות ולהיות חכם? מהי מהותה של הטיפשות? איך להימנע ממנה? מהי מהותה של החוכמה? איך להגיע אליה? טיפשות = חוסר ידיעת האמת = שקר = דמיון. חוכמה = ידיעת האמת = אמת = שכל. שורשה של הטיפשות הוא השקר והדמיון שמטעה את האדם. אדם שרוצה להיות חכם יותר, עליו להתקרב תמיד אל האמת. כאשר האדם מחפש תמיד ...

טיפשות / חוכמה - כיצד לגרום לטיפשות להיעלם מעצמה? איך להפוך טיפשות לחוכמה? שיגעון. טיפשות. חוכמה. מהי הדרך הנכונה לגרום לטיפשות להיעלם מעצמה? תשובה: על ידי שמתייחסים אליה כמו שמתייחסים אל חוכמה. הסבר: טיפשות = חוסר חוכמה = אמת חלקית = היגיון משובש = הוצאת דבר מהקשרו = טעות. כדי לגרום לטיפשות להיעלם, יש להתייחס אליה כאילו הייתה דבר חכם. דהיינו, לנסות להבין את ההיגיון שלה, כאילו הייתה דבר חוכמה. כאשר מנסים להבין את ההיגיון של הטיפשות, זה מכניס את הטיפשות למסגרת של ההיגיון. כאשר הטיפשות נכנסת לתוך המשחק של השכל, ממילא זה שומט את הקרקע מתחת לרגליים שלה והיא נעלמת מעצמה. ברמה המעשית: אם מישהו אומר דבר שנדמה לך לטעות ... אל האמת. הרעיון הוא כי אין צורך לפחד מהטיפשות ולחשוש ממנה. פשוט צריך להכניס אותה למסגרת של חשיבה שכלית. ברגע שהשכל בוחן באמת את דעה כלשהי, בסופו של דבר נשארת האמת = החוכמה. מה שהופך את הטעות לטעות / טיפשות / דמיון, זה רק הריחוק של השקר מהשכל. כאשר מאלצים את הטעות להתמודד עם השכל, על ידי זה השקר נופל מעצמו. אין צורך לנגח בשקר את ההפך ...

טיפשות / חוכמה - מדוע גם לטיפשות יש סוף? מהו הסוף של הטיפשות? אמר האומר (אלברט איינשטיין), כי לטיפשות אין סוף. וכאן במאמר נסביר, מדוע גם לטיפשות יש סוף. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לטיפשות יש שני גבולות. והגבול הראשון הוא שכל טיפשות שיש בעולם, יש בה גם סוג מסוים של חוכמה. וטיפשות לא יכולה להתקיים, בלי שתהיה בה לכל הפחות טיפה אחת של חוכמה. ונקודת החוכמה והשכל שיש בכל טיפשות ושחייבת להיות בכל טיפשות, היא ההסכמה על קיומה של המציאות. כי המציאות קיימת. ואי אפשר לומר שום דבר טיפשות, בלי להודות על כך שהמציאות קיימת. כך שבכל דבר טיפשות, יש בו לפחות נקודת חוכמה אחת, שמסכימה על קיומה של המציאות. ולכן גם אין שקר מוחלט. כי ... אמת כלשהי. כי כל שקר שיש בעולם, יש בו את נקודת האמת שמודה על קיומה של המציאות. וממילא בכל שקר, יש נקודת אמת כלשהי. וכך גם בכל טיפשות יש נקודת אמת ושכל כלשהם. ובנוסף, לטיפשות יד עוד סוף. והוא, שגם האדם הטיפש ביותר, גם הוא יכול להפוך להיות האדם החכם ביותר. או כאשר יהיה לו ממש טוב, או כאשר יהיה לו ממש רע. כי הטיפש, למרות שהוא טיפש, הרי שגם הוא חושב בצורה הגיונית כלשהי. ז"א, אומנם ההיגיון שלו מעוות ושונה מצורת המחשבה הרגילה, אבל גם לטיפש יש את ההיגיון שלו. ובאמצעות ההיגיון של הטיפש, באמצעותו אפשר להפוך את הטיפש לחכם אמיתי. כי כל שכל שיש בעולם, גם של הטיפש הגדול ביותר, הוא מחובר בצורה כלשהי לשכל האמיתי של ההיגיון הישר באמת. ואם הטיפש יחליט לחשוב יותר בהיגיון, גם ע"פ ההיגיון העקום שלו, עדיין גם זה יוביל אותו להיות חכם. כי באמצעות שימוש בהיגיון העקום שלו, דרך זה הוא יגיע אל השכל הישר. והטיפש יהפוך להיות חכם, או כאשר יהיה לו ממש טוב, ואז יהיה לו ישוב הדעת להסתכל בשכל אמיתי על המציאות, ואז הוא יהפוך להיות נורמאלי. או כאשר יהיה לו ממש רע. כי גם לטיפשות יש סוף. וגם הטיפש הגדול ביותר בעולם, אם יהיה לו מספיק רע, ויהיה לו מספיק זמן לחשוב ולנסות להבין למה רע לו, במצב כזה הוא ישתמש בשכל העקום שלו טוב יותר. עד שבסופו של דבר הוא יהיה חכם באמת. כי כאשר רע לטיפש, גם הוא משתמש בשכל שלו. וגם מי שהוא טיפש חסר שכל, גם הוא מרגיש רע לפעמים. כי מי שאין לו שכלל בכלל, הרי שאין לו גם רצון עצמי, ... זה שכל עקום, אז גם הוא מרגיש לפעמים רע. ואין שכל אין דאגות, זה רק אם אין בכלל שכל. אבל אם יש טיפת שכל, אז יש גם דאגות. וכאשר הטיפש מרגיש רע, אז הוא משתמש בשכל שלו, כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר. ולכן, אם הטיפש ירגיש מספיק רע, אז בסוף גם הוא יקבל שכל אמיתי. כי הוא יהיה חייב להשתמש בשכל העצמי שלו. והוא יהיה חייב לחזק את השכל שלו. עד שגם הוא יהפוך להיות נורמאלי עם שכל אמיתי. ולכן, גם לטיפשות יש סוף. גם מצד אחד אי אפשר להיות

... כמגבלה, חוכמה או טיפשות, אין שכל אין דאגות, יותר שכל יותר טוב, יותר שכל יותר רע, טיפשות טובה, טיפשות רעה, סיפורי מעשיות, מעשה מחכם ותם, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, מעשה בחכם ותם אליעד: מה עדיף יותר או פחות שכל? ש: יותר שכל! אליעד: עכשיו השאלה אם ...

טיפשות / חוכמה - איך להתמודד עם טיפשות? איך להפוך את הטיפש לחכם? שאלה: איך אפשר להפוך אדם טיפש לאדם חכם? איך אפשר להתמודד עם אדם שטועה, ולהוביל אותו אל השכל הישר? וגם, איך באפשרותו של האדם להתגבר על מחשבות טיפשיות שמציקות לו, ולחשוב יותר בהיגיון? תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי בכל צורת מחשבה שיש בעולם, קיימת חוכמה מסוימת. גם למשוגע ולטיפש, יש את השכל ואת ההיגיון שלהם, שהוא מבוסס בצורה כלשהי על ההיגיון הרגיל. אלא, שהוא יצא מאיזון ומפרופורציה נכונה. וכל טיפשות בעולם, מבוססת על שכל אמיתי כלשהו, אלא, שהוא לא מאוזן עם שאר הדברים הנכונים. וזה אומר, כי אפשר להפוך כל אדם טיפש לאדם חכם, על ידי זה שמקשרים את האדם הטיפש, אל החלק של החוכמה שיש בתוך המחשבה שלו. כי כאשר אדם אומר דבר שגוי כלשהו, הדבר הזה לא נובע מתוך רוע, אלא מתוך זה שהוא באמת חושב שהוא צודק. והטיפש נאחז בנקודת אמת כלשהי, ולא מצליח לאזן אותה עם שאר הדברים שמסביב. כדי לעזור לאדם שיש לו טעות מחשבתית, או בכלל כדי להראות לטיפש את הטעות שלו, וכדי להוביל אותו אל הדרך הנכונה יותר, לשם כך יש לנסות להבין את נקודת האמת, שקיימת בתוך דבר הטיפשות. וכאשר האדם מוצא ומבין את הדבר הנכון, שיצא מאיזון ושנמצא בתוך הרעיון הטיפשי, על ידי זה אפשר לקשר את הטיפשות לשכל שבתוכה, ולהפוך אותה לשכל אמיתי ומאוזן. לדוגמא: נניח שמישהו אומר טעות כלשהי. בד"כ, זה שאומר את הטעות חושב שהוא צודק. וגם אם הוא ... יותר את מה שנכון באמת, שלב ראשון תנסה לגרום לו להבין טוב יותר את עצמו. ותנסה להחזיר אותו למסלול של חשיבה עצמאית, שלא נובעת מתוך רצון להתגונן. בן אדם שמתייחסים אליו כטיפש, בד"כ הוא נמצא בעמדת התגוננות. ולא משנה כמה ינסו להסביר לו את הצד השני, הוא מבחינתו, תמיד יאחז בנקודת האמת שיש בתוך הרעיון שלו, בלי ... על נקודת האמת שלו, אלא שהוא צריך לראות אותה, בהקשר הנכון ובפרופורציה המתאימה. וברגע שמצליחים להבין את נקודת האמת שמסתתרת בתוך הרעיון השגוי, על ידי זה אפשר לגרום לאדם הטיפש להתחיל לחשוב בהיגיון. ולו רק, על ידי זה שהוא יבין טוב יותר את עצמו. לפעמים קל יותר להתמודד עם אדם חכם שחושב אחרת ממך, מאשר עם אדם טיפש שלא מבין לא את עצמו ולא אותך. ולכן בשלב הראשון, נסה לגרום לאדם הטועה להתחיל להפעיל את המחשבה שלו, אפילו כדי להבין את הצד הנכון שיש ... אותך?! שלב ראשון שינסה להבין את עצמו. ואחרי שהוא יבין את עצמו, אח"כ אפשר לנסות לגרום לו להבין עוד דברים נוספים. אך שלב ראשון על האדם לנסות להבין את עצמו . וכדי לגרום לטיפש להבין אותך, לשם כך צריך לגרום לו לחשוב בהיגיון. וכדי לגרום לו לחשוב בהיגיון, לשם כך צריך לגרום לו להפעיל את השכל שלו. וקל יותר לעשות ... אותו, אלא במקום זה להתחיל להתייחס אל הדברים ברצינות. כאשר נקודת ההתחלה היא, שהוא מתחיל להתייחס לעצמו בצורה רצינית יותר, ומנסה להבין את עצמו טוב יותר. כי לפעמים הטיפש מתעקש סתם. ולפעמים הטיפש כבר שכח מדוע הוא חשב שהוא צודק, ועכשיו מבחינתו זה רק עניין אישי, שהוא רוצה להמשיך להיאחז בדעה האישית שלו. וכאשר מנסים לגרום לאדם הטיפש להבין את השכל שיש בתוך הדברים שלו, על ידי זה מוציאים אותו מהמצב הרגשי של לרצות לנצח ולהתעקש סתם, ומתחילים לגרום לו לנסות לחשוב ... אפשר לנסות לתת לו כיווני מחשבה נוספים, שבאמצעותם הוא יראה את התמונה המלאה ויבין בעצמו מהי האמת. ואת כל הנ"ל צריך לדעת לעשות בחוכמה ובמינון הנכון. כי כאשר מסבירים לטיפש את שורש הטעות שלו, צריך לדעת לעשות את זה במינון הנכון. שמצד אחד יאפשר לו להסתכל על השכל שיש בתוך המחשבה שלו, כדי להוביל אותו דרך השכל ... שזה לא בטעות יגרום לו להתחבר עוד יותר למחשבה שלו. וצריך לדעת לעשות את זה בחוכמה ובמינון הנכון, לפי האדם עצמו. וכל הנ"ל נכון, גם לגבי האדם עצמו, שמנסה להתמודד עם מחשבה טיפשית שמציקה לו. ודרך ההתמודדות, היא אותה הדרך כנ"ל. על האדם להתייחס למחשבה שמציקה לו בצורה חכמה. דהיינו, לנסות להבין על מה המחשבה הזאת מבוססת. ולא סתם להתעלם ממנה, אלא לנסות להבין אותה. אבל, להבין גם מדוע היא לא נכונה, ולאזן אותה עם שאר המחשבות הנכונות. ונסכם: בכל טיפשות יש שכל כלשהו. אלא שהוא לא מאוזן. והדרך להפוך כל טיפשות לשכל ישר, היא על ידי זה שמוצאים את השכל שיש בתוכה, ומאירים ומגדילים אותו, עד שהופכים אותו לשכל אמיתי. ...

... / טיפשות - האם זו חוכמה מאוד גדולה או טיפשות מאוד גדולה? לפעמים מה שנדמה לאדם כטיפשות מאוד גדולה הוא בכלל דבר חוכמה מאוד עמוק. שמרוב שהוא עמוק וקשה להבנה, לכן הוא נדמה לאדם כטיפשות או אפילו כטיפשות מאוד גדולה. מצד שני יכול להיות מצב שבו נדמה לאדם על דבר כלשהו שהוא דבר חוכמה מאוד גדול ועמוק וכולי, למרות שבאמת הוא טיפשות מאוד גדולה במסווה ובתחכום מאוד גדול. והשאלה היא, כאשר האדם לא מבין איזה עניין עמוק, כיצד באפשרותו לדעת האם זו טיפשות מאוד גדולה או חוכמה מאוד גדולה? תשובה: מצד האמת הדרך היחידה לדעת על משהו האם הוא דבר חוכמה או דבר טיפשות, היא רק על ידי זה שיודעים את האמת ומשווים את הרעיון הספציפי אל ידיעת האמת. היינו כי כל זמן שהאדם לא רואה את התמונה המלאה ולא יודע את האמת כולה, הרי שיכול להיות שאותו הדבר שנדמה לו למאוד חכם, יכול להיות שהוא מאוד טיפש ולהפך. וכאשר האדם רואה את התמונה המלאה, רק אז הוא באמת מבין ומבדיל בין חוכמה לטיפשות. ואחרי שהבנו שצריך לדעת את האמת כדי להבדיל בין חוכמה גדולה במסווה של טיפשות לבין טיפשות גדולה במסווה של חוכמה, עכשיו נשאלת השאלה מה בדיוק אמור לעשות האדם ברמה המעשית עד שהוא יגלה מה היא החוכמה ומה היא הטיפשות? תשובה: ראשית יש להבין כי כדי לראות את התמונה המלאה, לשם כך צריך האדם להכיר גם את החוכמה וגם את הטיפשות. היינו כי התמונה המלאה כוללת בתוכה גם את הטיפשות וגם את החוכמה. וכאשר רואה האדם את התמונה המלאה, הרי שהוא בעצם אמור להבין גם את שורש השכל ואת שורש החוכמה שיש בתוך הטיפשות הכי גדולה. כי באמת בכל דבר בעולם יש שכל כל שהוא. ושקר גדול הוא כזה שנקודת האמת שבו מאוד חזקה. וטיפשות גדולה היא כזו שנקודת השכל שלה מאוד חזקה. ומי שרואה את התמונה המלאה, הוא יודע להבין ולזהות ולהפריד בין שורש האמת שנמצא בתוך השקר לבין המעטפת החיצונית שלו. וגם להבדיל בין שורש השכל שנמצא בתוך הטיפשות הכי גדולה, לבין המעטפת החיצונית שלה. ולמה אנחנו מקדימים את העניין הזה? כדי להבהיר ... כאשר האדם רוצה לראות את התמונה המלאה ולדעת את האמת, לפעמים הוא גם טועה אפילו בטעויות גדולות. משום שהשכל של התמונה המלאה גדול יותר מהשכל של הטיפשות. ולפעמים בדרך להגיע אל השכל הכולל של החוכמה והטיפשות, בדרך לכך עוברים דרך השכל הקטן יותר של הטיפשות. כך שחשוב לאדם להבין, שגם אם הוא טועה, זה לא קריטי. דהיינו, אם נדמה לאדם על איזה שקר שהוא אמת, אין לו ברירה לאדם אלא ללכת אחרי נקודת האמת שלו. כי מבחינתו זאת האמת. ואם האדם חושב בטעות על איזו טיפשות שהיא דבר חוכמה, הרי שאין לו ברירה אלא ללכת אחרי מה שהוא מבין שזאת האמת והשכל. וגם להפך, אם חושב האדם בטעות על איזה דבר אמת וחוכמה שהוא טיפשות ושקר, אין לאדם ברירה אלא להתרחק מאותו דבר השקר הטיפשות, למרות שהוא האמת. כי ביחס לנקודת המבט של האדם, הדבר הזה הוא שקר, ואין לו ברירה אלא ... איזה דבר, על ידי זה הוא מתקרב אל השורש של האמת ושל השכל, ושאר התוספות המיותרות נעלמות. וכן הוא הדבר גם להפך. היינו כי כאשר האדם מתרחק מאיזה דבר טיפשות ושקר, על האדם לנסות להבין את השכל ואת הסיבה שבגללה הוא מתרחק מהשקר ומהטיפשות הזו. כי על ידי זה האדם מחדד אצל עצמו טוב יותר את השכל של האמת וכולי. וכמובן שבאפשרותו של האדם גם לנסות להבין את השכל ואת האמת שיש בתוך הטיפשות, ולהבין גם מדוע זאת טיפשות. ונסביר: בכל דבר טיפשות יש שכל. שכל כלשהו שיצא מפרופורציה ושהוא לא ממש מאוזן עם שאר הכוחות השונים. ובאפשרותו של האדם להתרחק מדבר טיפשות מכמה סיבות. אפשרות ראשונה היא, שהאדם מתרחק מדבר

טיפשות / שיגעון - מה טוב בטיפשות ובשיגעון? כיצד השיגעון יוצר חוכמה? טיפשות ושיגעון מטבעם לא מאפשרים לאדם לראות את המציאות כפי מה שהיא באמת, וממילא הם גם לא מאפשרים לאדם להבין את מצבו בצורה נכונה ולפעול בהתאם. בקיצור, הטיפשות גוררת טעויות ושגיאות מיותרות. יחד עם זאת לטיפשות ואפילו שיגעון יש יתרון מאוד גדול. והעניין הוא, כי לפעמים ישנם דברים מאוד חכמים ונכונים, שכדי להבין אותם לשם כך צריך טיפשות ושיגעון. כי מי שיתבונן בעניין יראה כי כל גאון הוא סוג של משוגע. וככל שהפער בין השכל של הגאון לבין השכל של שאר העם ככל שהפער הזה גדול יותר, כך הוא נחשב למשוגע יותר. ויכול להיות ... חוכמה גדולה. אך הכוונה כן לומר שיתכן שיש שכל גדול ואמיתי שהוא נחשב לשיגעון מרוב זה שהוא גדול וכולי. וכל זה אומר בעצם שתכונת השיגעון והטיפשות היא טובה. כי היא יכולה לעזור למשוגע להשתגע ולהפוך להיות אדם חכם ונורמאלי. היינו כי באפשרותו של האדם לנסות להגיע לפריצת דרך מחשבתית ולצאת מקיבעון מחשבתי ולחשוב על דברים נכונים שנראים אולי כשיגעון לפני שמבינים אותם בשלמות, וכל זה בזכות היכולת של האדם להיות טיפש. כי לפעמים כדי להבין בן אדם חכם מאוד, לשם כך צריך לנסות לחשוב בצורה לא שגרתית אלא בצורה שיכולה להראות כשטות וכשיגעון. והיכולת של האדם לחשוב בצורה מטופשת, היא זו שמאפשרת לו ...