איך אתם מנתחים את המקרה הבא בא בן אדם אומר אני סובל ממחשבות מוזרות מזה זה לדוגמא נגיד מחשבות מוזרות נגיד נכנס לו ג'וק לראש שהוא כל פעם שהוא עובר איזה שולחן הוא צריך לעבור אותו מצד ימין כל פעם שהוא עושה משהו נגיד דוגמא למחשבה מוזרה נגיד כל הזמן הוא בודק "רגע נכנסתי ברגל ימין או נכנסתי ברגל שמאל" עכשיו מה תגיד תגיד כי יש לו אמונה שעדיף ימין ולא שמאל נכון אבל זה לא זה זה כל מיני דברים אם זה רק זה תגיד הוא מאמין שיהיה לו מזל והוא מאמין שימין זה יותר טוב ולכן הוא מאמין בזה אבל זה לא זה זה כל דבר.
הוא פתאום רואה נגיד צבעים הוא מתחיל לעשות אסוציאציות כאילו ממציא נגיד מילה נגיד הוא רואה צבע לבן אז הוא אומר "לבן זה מלשון המילה בן אז עכשיו אם אני ידבק לצבע הלבן יהיו לי בנים" סתם ממציא כל מיני דברים יש לו מאה דברים כאלה דברים מוזרים ביותר ממציא המצאות נגיד הוא לוקח סכין ומזלג הוא פתאום אומר "רגע אחד אבל אם הסכין יותר גבוה מהמזלג אז זה אומר ככה וככה אז האוכל לא יהיה בריא", כן זה מה שהוא זה נראה לך משוגע מה שאתה מאמין זה לא משוגע.
ש: זה באמת נראה לי משוגע.
אליעד: בכל מקרה השאלה היא זה איך ניגשים לזה איך פותרים את זה איך יוצאים מזה.
ש: כנראה שחסרה לו משמעות בחיים הוא מחפש כל מיני משמעויות.
אליעד: נכון אז אתה אמרת אז בא נשאל אותו הוא אומר "אוקי אני נצמד למטרות מטופשות" אז מה השאלה הנכונה "אוקי תגיד לי ויש דברים שכן חשובים לך בחיים" נגיד שמישהו אומר "תראה אני כל היום מתעסק אם עברתי את השולחן מצד ימין או מצד שמאל" אומרים לו "אוקי אבל יש לך גם דברים נורמליים שאתה מתעסק בהם או רק בלא נורמליים" כי יכול להיות שהסיבה שהוא מתעסק בלא נורמליים זה כי אין לו שום מטרות נורמליות אין לו שום דבר בחיים שום כלום כל היום לא עושה כלום אז הוא ממציא כל מיני שיגעונות לרדוף אחריהם.
עד כאן זה הגיוני ואז מה מתברר ואז הוא אומר לך "כן יש לי מטרות אני רוצה להיות מאוד עשיר ואני רוצה לסיים תואר שלישי" יש לו מטרות אתה שואל אותו הוא אומר לך "כן יש לי מטרות ובכל זאת יש לי את המחשבות המשוגעות האלה" איך ממשיכים את התחקיר.
ש: יש לו מטרות אבל אין לו דרייב לעשות אותן הוא לא עושה אותן.
אליעד: למה יש לו מטרות אבל.
ש: זה לא מספיק אתה צריך גם לעשות משהו לכיוון המטרה.
אליעד: אז צריך לשאול אותו והאם אתה עושה משהו בשביל לעשות את זה הוא אומר נגיד "אני רוצה להיות מאוד עשיר, אין בעיה אבל אתה גם קם בבוקר לעבוד", שימו לב אז התברר שלא זאת אומרת הוא גם רוצה להיות עשיר או גם רוצה זה וזה אבל הוא לא עושה זאת אומרת המטרות שהוא רוצה הנורמליות הוא לא מתעסק בהן אז מה נשאר לו לעשות להמציא מטרות מוזרות, עכשיו למה הוא לא מתעסק במטרות שהוא רוצה אומרים לו הנה יש לך מטרה אתה רוצה כסף לך תעבוד למה אתה לא הולך לעבוד.
ש: כי הוא לא באמת רוצה את המטרה.
אליעד: נכון ולמה הוא לא באמת רוצה את זה יש הרבה סיבות אבל מה מתברר שיש סיפור אחר הבן אדם הוא יש לו סוג של גאווה כן, לא שנייה מההתחלה הבן אדם יש לו סוג של גאווה מסוימת הוא כאילו לא בכבוד שלו לחיות את החיים הרגילים זאת אומרת הוא אומר לעצמו כזה דבר "להאמין שאני צריך לעבוד ולאכול זה וזה הדברים הרגילים זה לא מתאים לי לחיות חיים כאלה מה זה הכל זה כל מה שיש לחיים להציע לא הגיוני" אוקי ואז כאילו יש לו מטרות רגילות של בני אדם רגילים אבל המטרות האלה נראות לו חסרות משמעות כי הוא אומר זה כאילו זה סתם ואז למטרות הרגילות הוא בז ואז החיים שלו משעממים ואז הוא ממציא לעצמו מטרות מוזרות.
עכשיו הטיפוס הזה ספציפית היו לו כמה תופעות מצד אחד הייתה לו לפעמים תקופות שהוא חשב שהוא המשיח נגיד עכשיו למה כי הוא בז למטרות הרגילות ואז הוא היה צריך למצוא מטרה בעלת משמעות הוא אמר "תראה אם אני אהיה המשיח יש לזה משמעות אבל סתם להיות דוקטור אין לזה משמעות", אוקי עכשיו אז התהליך הוא כזה הוא יש לו מטרות רגילות הוא לא מעניין אותו המטרות הרגילות ולכן הן משעממות אותו בגלל שהן משעממות אותו הוא ממציא מטרות או מטרות מוזרות מדי כאילו או שיש לו מטרות אבל משוגעות נגיד הוא רוצה להיות המשיח רוצה לגאול את עם ישראל או כל מיני שיגעונות או להציל את העולם או שכאילו הוא מתחיל עכשיו להמציא מטרות מפגרות לגמרי נגיד מפגרות מהצד השני לעבור את השולחן מימין מזלג סכין כפית כל מיני כאלה.
עכשיו בן אדם שאומר "אני המטרות הרגילות של החיים משעממות אותי" ממה זה נובע זה עצמו ממה נובע אז מה אני אמרתי אמרתי סוג של גאווה כאילו לא בכבוד שלו להיות בן אדם רגיל.
ש: כמו כולם.
אליעד: נכון אבל האמת היא שיש לזה גם צד חיובי וגם צד שלילי יש פה צד חיובי ושלילי הצד החיובי הוא שבן אדם אומר "אני רוצה שלמות וכל דבר שאין בו שלמות לא מעניין אותי" וזה גורם לו לזלזל במטרות הרגילות כי הוא אומר "זה החיים זה אין בזה שלמות" זאת אומרת המחשבה של הזלזול במטרות הרגילות היא טובה במובן של "אני רוצה שלמות לא רוצה לחשוב שכל מה שיש לחיים להציע זה רק את השגרה היומית לא רוצה לחשוב את זה", אוקי יחד עם זאת המחשבה הזאתי גם שגויה כי האמת היא שהוא יכול בכל דבר לראות שלמות זאת אומרת גם לחיות את החיים הרגילים זה הדבר הכי מושלם שיש בעולם עלי אדמות אתה לא בטוח שלא וזה הכי מושלם עלי אדמות.
ש: אתה לא בטוח שמה?
אליעד: אתה לא בטוח שזה לא מושלם. עוד פעם אני אומר כזה דבר לראות את החיים הרגילים כחסרי משמעות במובן מסוים זה רע למה אתה לא יכול למצוא משמעות בכל דבר מה כל דבר שיש פה יכול להיות מושלם מצד שני זה טוב כי זה כאילו אומר תראה הוא לא מוכן להסתפק בחיים רגילים הוא צריך משהו בעל משמעות יותר אבל מפה לשם משם לפה בגלל שהבן אדם החליט שדברים רגילים לא מעניינים אותו אז אומנם פורמאלית הוא עדיין מתעניין גם בדברים רגילים אבל הוא לא באמת מקדיש לזה זמן ואז החיים הרגילים משעממים אותו ואז כדי ליצור משמעות אז הוא ממציא לעצמו משמעויות מוזרות או משמעויות מוזרות מסוג של מאניה של "אני עכשיו צריך לגאול את עם ישראל ולהציל את העולם ולהיות טבעוני ולהציל את כל בעלי החיים וכל מיני דברים כאלה" או מחשבות של דיפרסיה כל מיני "אני לא מספיק בסדר למה הלכתי מפה למה הלכתי משם" כל מיני שיגעונות והכל מתחיל מזה שהמחשבות הרגילות לא מעניינות אותו.
אז מה הפתרון לאותו בן אדם ספציפית ולכן איך נעזור לו נגיד לו מה רע לך בלחיות חיים רגילים, עכשיו מה רע לך בלחיות חיים רגילים השכל שבדבר זה בעצם הוא חושב שדברים רגילים הם חסרי משמעות הוא בז להם הוא בז לחיים הרגילים אז כשאנחנו אומרים לו מה רע בלחיות חיים רגילים הוא יתחיל להביא חסרונות בחיים הרגילים ואז אנחנו צריכים לשאול אותו מי אמר שזה לא בסדר מה רע בזה ומה רע בזה ואז כשהוא לא יחשוב שזה רע להיות בן אדם רגיל אז הוא יוכל להזדהות עם מטרות רגילות וכשהוא יוכל להזדהות עם מטרות רגילות אז יעלמו לו המחשבות המוזרות מכל הכיוונים זה הסיפור.
ש: אבל מה גרם לו להגיע למצב הזה?
אליעד: הוא נגיד לדוגמא קרא איזה ספר שאומר לו יש הרבה סיבות למה בן אדם בז לחיים הרגילים לא חסרות סיבות יכול להיות שנגיד הוא רצה פעם מישהי והיא לא רצתה אותו ואז מן מנגנון הגנה הוא אמר "טוב בא נגיד שכל החיים האלה לא מעניינים" יכול להיות שהוא קרא באיזה ספר שאומר שיש עולם אחר והוא רוצה להגיע לעולם האחר יכול להיות הרבה סיבות.
ש: והוא עצמו אולי לא יודע מזה.
אליעד: הוא לא תמיד זוכר אבל מה שמחויב לנו זה שהוא בבוקר מבחינתו לקום ללכת לעבוד לאכול לשתות זה סתם החיים הרגילים נראים לו משעממים כשהחיים הרגילים נראים לו משעממים אז הוא מתחיל להמציא שיגעונות.
ש: זאת אומרת לפעמים לטפל במישהו אתה לא חייב לדעת את הסיבות אלא אתה מטפל בצורה אחרת בלי לדעת את הסיבות.
אליעד: תראה אם אתה בא אלי ויש לך חתך ביד ואני לא יודע איך נחתכת עדיין אפשר לשים לך פלסטר.
ש: כן כאילו מההתחלה מתי כדאי להבין את הסיבות ומתי לא?
אליעד: מאוד פשוט אף פעם לא מעניין מה הסיבות בכלל אף פעם לא מעניין.
ש: למה?
אליעד: אם יש לך דימום בוא נעצור את הדימום מה אכפת לי איך זה קרה לך אם אתה לא מצליח אתה אומר רגע אולי אם אני אבין את הסיבות אולי אני דרך זה אמצא פתרון יותר טוב...