עכשיו יכול להיות בן אדם שהוא נגיד רוצה לעשות משהו מסוים אוקי וכשחוקרים למה הוא רוצה לעשות את המשהו מה שמתברר שהוא רוצה לעשות את המשהו כי...?

ש: כי משהו.

אליעד: לא זה סיבה למה בא לו לעשות את המשהו הוא רוצה לעשות את המשהו כי הוא חושב שאסור לו לעשות אותו.

ש: שאסור לו?

אליעד: כן עוד פעם יש אנשים שהם רוצים לעשות, עוד פעם יש בן אדם ככה הוא רוצה לעשות משהו "למה אתה רוצה לעשות משהו" הוא אומר "כי אז אני אהיה יותר עשיר כי אז יאהבו אותי כי אז משהו", בסדר אבל לפעמים יכול להיות מצב שבן אדם רוצה לעשות משהו "למה אתה רוצה לעשות את זה" חוקרים וחוקרים והוא רוצה לעשות את זה כי הוא אומר "בגלל שאסור לי לעשות את זה לכן אני רוצה לעשות את זה".

ש: ולמה הוא עושה את זה יוצא איזושהי תועלת בסופו של דבר.

אליעד: לא ברור כי הוא נגיד מרגיש רע מזה שהוא לא יכול לעשות מה שבא לו יש לו כאילו התניה במוח אם אסור לך תעשה.

ש: אתה שואל למה זה קורה?

אליעד: עוד לא שאלתי רק תיארתי את המצב.

ש: אוקי.

אליעד: עכשיו עוד פעם יש מצב יכול להיות מצב של בן אדם שהוא רוצה לעשות משהו והסיבה שהוא רוצה לעשות את זה היא בגלל כשחוקרים "למה אתה רוצה לעשות את זה מה זה נותן לך" אז הוא אומר "תקשיב זה לא נותן לי כלום חוץ מדבר אחד שאני יודע שאני יכול לעשות את זה" כי אומרים לו אסור לעשות משהו ואז הוא רוצה לעשות את זה כי אמרו לו שאסור, אוקי עכשיו השאלה היא זה איך להתמודד עם מצב כזה כאילו איך אפשר לצאת מזה.

ש: למה צריך להגיע?

אליעד: טוב כי לפעמים הבן אדם כבר מתחיל לעשות דברים שהוא לא היה רוצה לעשות אותם, שימו לב אם אומרים לו "תקשיב אם היו אומרים לך שמותר לעשות את זה שזה בסדר לעשות את זה היית רוצה לעשות את זה?" הוא אומר "לא הייתי רוצה" זאת אומרת שהוא רוצה לעשות את זה רק כי אמרו לו אסור וזה מציק לו המחשבה שאסור לו לעשות, עוד פעם זה כמו מים גנובים ימתקו זאת אומרת הוא רוצה לעשות את הדבר כי אמרו לו שאסור אני אומר לו "תקשיב ואם לא היה אסור לעשות את זה היית רוצה לעשות?" הוא אומר "לא לא הייתי אין לי בזה זה לא נותן לי כלום" זאת אומרת שהוא בעצם מבין שהוא הולך לעשות משהו שהוא לא באמת רוצה לעשות אותו בשביל לעשות אותו אלא הוא רוצה לעשות אותו כדי להוכיח לעצמו "שלא יגידו לי מה לעשות אני אעשה מה שאני רוצה".

רגע זה הבנו זאת אומרת הבן אדם עכשיו נמצא בקונפליקט למה כי הוא הרגיש שהוא הולך לעשות משהו שהוא לא באמת רוצה לעשות אותו מצד אחד יכול להיות שהוא בכלל לא רוצה לעשות אותו אפילו הוא רוצה לא לעשות אותו אבל המחשבה שאומרת לו "תקשיב אסור לך לעשות את זה" המחשבה הזאת מחרפנת אותו והוא אומר "אני חייב לעשות את זה" נגיד לדוגמא אנשים נגיד שעושים דברים מסוכנים אומרים לו "כאילו אם היה מותר היית עושה את זה" הוא אומר לא אבל בגלל שאסור הסיבה לעשות, כאילו זה מביא לו נזק גורם לו נזק נגיד אבל המחשבה שאסור לו היא משגעת עושה לו מאוד רע ובגלל זה הוא רוצה לעשות את זה. אז איך אפשר להתמודד עם כזה מצב איך אפשר לצאת ממצב כזה חוץ מאשר לך תעשה את זה?

ש: צריך לגרום לו להרגיש שמותר לו לעשות הכל.

אליעד: אבל אסור לך לעשות את זה מה זאת אומרת?

ש: צריך להפוך לו את ההתניה בראש.

אליעד: בוא ניתן דוגמא נגיד מישהו נגיד רוצה לרצוח מישהו אומרים לו "למה אתה רוצה לרצוח מישהו מה האינטרס שלך לרצוח אותו?" הוא אומר "תקשיב האמת היא שאני לא רוצה לרצוח אף אחד אין לי עניין בלרצוח אף אחד ואני בכלל לא רוצה לרצוח אנשים מהרבה סיבות, אז למה אתה שוקל לרצוח מישהו?" אז הוא אומר "תראה הסיבה היחידה היא כי אני יודע שיש טאבו שאסור לרצוח לכן אני רוצה לרצוח כדי להוכיח לעצמי שאני לא מקשיב לחוקי החברה", נגיד בא ניקח משהו אחר בן אדם נוסע באדום "למה אתה נוסע באדום מה הדחף שלך לנסוע באדום?" אז הוא אומר "תראה האמת היא שאני מבחינתי מעדיף לא לנסוע באדום אני מבין שזה מסוכן לי לנסוע באדום אבל אני נוסע באדום כי המוח אומר לי אסור לך לנסוע באדום" ואז הוא אומר "מה הם יגידו לי איך לנסוע לא מקבל את זה לכן אני נוסע באדום".

אז זאת אומרת הוא אומר "תראה אם היה מותר לנסוע באדום לא הייתי נוסע באדום כי זה מסוכן" אם נגיד היו אומרים "תקשיב אל תיסע באדום כי זה מסוכן אבל מותר לך אם אתה רוצה" הוא אומר "טוב אז ההיגיון שלי אומר יש אדום למה שאני אסע זה מסוכן לי ובגלל שאמרו לי אסור לי לנסוע באדום ואם תיסע תחטוף דוח זה וזה" אז הוא אומר "אין עכשיו אני חייב לנסוע באדום כי אני לא מוכן להרגיש רע מהמחשבה שאומרת לי שאסור לנסוע באדום".

ש: אבל יש אפשרות בדרך כאילו הפשוטה נראית לי של להגיד לו "אין בעיה אתה משנה את כללי המשחק" הוא אומר "אני משנה לגביך את כללי המשחק".

אליעד: הכל בסדר איך אנחנו מוציאים אותו מהקונפליקט הזה?

ש: על ידי הפחדה נניח פשיטה.

אליעד: אבל איך זה פתר לו את הבעיה אבל זה לא פתר לו את הבעיה, מה אמרת לו אם תיסע באדום נהרוג אותך מה הפתרון.

ש: נניח סתם אני זורק איזשהו פתרון שם אותך בכלא.

אליעד: הוא יודע את זה כבר מראש הוא יודע את זה בשביל זה יש לו בעיה הוא יודע את זה זאת בדיוק הבעיה שהוא יודע את זה והוא עדיין משתגע עם עצמו זאת בדיוק הבעיה.

ש: זה לא מתריע.

אליעד: הפוך לא זה עוד יותר גרוע כשאתה אומר לו אם זה נשים אותך בכלא הוא אומר "מה עכשיו אתה מאיים עלי עם כלא עכשיו אני אוכיח לעצמי שאני לא מפחד מהכלא", הפוך הרי הוא המניע שלו לעשות את זה זה כי אמרת לו שאסור אז אם אתה אומר לו עוד יותר שאסור הוא עוד יותר רוצה לעשות את זה. מה אתה רוצה להגיד איך ניגשים לזה?

ש: אפשר לגשת מכל מיני כיוונים להגיד את העיקר לפתור לו את העניין הזה שהוא לא יכול לקבל אסור, זאת אומרת הוא רוצה בפנים להיות אלוהים הוא מרגיש כל דבר שאומרים לו לא הוא מצמצם אותו אנחנו נסביר לו נגיד שאלוהים זה להיות בכלל מצומצם כאילו לקבל את זה.

אליעד: רגע שנייה קודם כל התשובה שלך בכיוון אבל איך ניגשים לזה מלכתחילה אז בואו תסתכלו כשבן אדם יש לו קונפליקט כל קונפליקט מורכב משני דברים סותרים נכון אם אין לנו שני דברים סותרים אין קונפליקט, זאת אומרת יש פה שני דברים סותרים מצד אחד הוא מרגיש רע הוא מרגיש שדברים אסורים לו שאסור לו לעשות והוא לא רוצה להרגיש שדברים אסורים לו יש פה שני דברים מנוגדים הוא גם מניח שהם אסורים לו לעשות את הדברים האלה והוא גם אומר "אני לא רוצה להרגיש שדברים אסורים לי".

ולכן מה זה אומר לנו ולכן הפתרון האידיאלי למצב הזה יהיה לא בהכרח שזה קל להביא את זה אבל מה הפתרון האידיאלי יהיה לטפל בשני הדברים דבר ראשון לגרום לו להרגיש בנוח שדברים אסורים לו דבר שני לגרום לו להבין שדברים לא באמת אסורים לו, זה ככה מנתחים את זה עוד פעם הוא מניח שדברים אסורים לו והוא מניח שהוא לא רוצה את זה שדברים אסורים לו ולכן אנחנו צריכים לפרק בעולם אידיאלי את שתי הנחות היסוד "קודם כל מי אמר שאסור לך בא נראה לך שאתה מבחינתך זה בסדר גמור לעשות את זה".

אם בן אדם בתוך תוכו ירגיש שמותר לו לעשות הכל עכשיו אתה לא חייב לעשות הכל קודם כל מותר לך דבר שני גם מותר לך שיהיה אסור לך "הכל מותר לך" פירושו גם מותר לך שיהיה אסור לך זאת אומרת גם אם זה אסור לך זה בסדר, בוא ניתן דוגמא נגיד בן אדם מכניס את היד לאש "למה אתה מכניס את היד לאש" נגיד הוא פוצע את עצמו "למה אתה פוצע את עצמך? כי אני יודע שאני צריך לשמור על הבריאות שלי וזה משגע אותי המחשבה שאני צריך לשמור על הבריאות שלי לכן אני פוגע בבריאות שלי כדי להוכיח לעצמי שאני לא צריך לשמור על הבריאות" עכשיו אם הוא היה הולך עם זה עד הסוף מה היה קורה קודם כל האם הוא היה מתאבד זה הסוף לא.

עוד פעם אם בן אדם נגיד פוצע את עצמו "למה אתה פוצע את עצמך? כדי להוכיח לעצמי שאני לא חייב לשמור על הבריאות שלי" אוקי עכשיו אם בן אדם יגיד "אני עכשיו כל מה שאומרים לי אסור אני עושה הפוך" מה הדבר הכי גרוע שהוא יעשה יתאבד נגיד לא יש משהו יותר גרוע כי מה אסור לך בקצה אסור לך לא להאמין לשכל שלך הדבר שלא משנה מה אסור לך הכי אסור בעולם לא להאמין לשכל אם אתה תגיד "אני עכשיו מה הכי אסור לי לא להאמין לשכל מה אני הכי חייב להאמין לשכל אני לא מאמין יותר לשכל" נגמר המשחק ואז גם לא היה לו את הבעיה מלכתחילה.

זאת אומרת הבן נגיד שפוצע את עצמו כי הוא מנסה להוכיח לעצמו שהוא לא חייב לשמור על הבריאות שלו הוא לא באמת הולך עם זה עד הסוף כי אם הוא היה הולך עם זה עד הסוף לא הייתה לו בעיה, אוקי בוא ניתן דוגמא אחרת עכשיו אם בן אדם נגיד הוא רוצה לבגוד באשתו "למה אתה בוגד באשתך? כי אסור לי, זאת אומרת אם אשתך הייתה אומרת לך "תעשה מה שאתה רוצה עם מי שאתה רוצה היית בוגד בה? לא, אז למה אתה בוגד בה? כי היא אמרה שאסור והמחשבה שאסור משגעת אותי אני חייב להוכיח לעצמי שמותר שאני יכול לעשות את מה שאסור" אוקי זאת אומרת שהוא חושב שאסור, עכשיו אם היה הולך קודם כל עם זה עד הסוף אז הוא היה מטיל ספק בתפיסה שאומרת שיש הבדל בין יש לאין או מה שזה לא יהיה אוקי זה אם הוא היה הולך עם זה עד הסוף.

עכשיו פרקטית מה אנחנו נעשה אנחנו גם נסביר לו שזה בסדר שהוא יבגוד וגם נסביר לו שזה בסדר להרגיש שאסור, עכשיו מה זאת אומרת להסביר לו שזה בסדר שיבגוד שימו לב הוא חושב שאסור לו לבגוד אם הוא לא היה חושב, אם עכשיו מישהו יגיד לך "אסור לך לגעת בתקרה" נגיד "אז הוא אמר שאסור לי לגעת בתקרה אני יודע שמותר לי לגעת בתקרה ולכן אין לי דחף לגעת בתקרה כי אני לא באמת חושב שאסור", זאת אומרת בוא ניתן דוגמא את ההוא נגיד שבוגד אוקי נגיד ההוא שבוגד באשתו "למה אתה בוגד? כי אסור לי לבגוד אני רוצה להוכיח לעצמי שמותר" עכשיו שימו לב למשהו מעניין הוא עצמו אם נשאל אותו "למה אתה חושב שאסור לך לבגוד באשתך?" מה הוא יגיד "כי אשתי אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אבגוד בה" אבל מה האמת כשנשאל אותו "ומה אתה חושב את עצמך חושב שאסור או מותר אתה עצמך חושב שאסור כי אם אתה עצמך היית חושב שמותר לא היה לך דחף, כאילו זה בסדר אני חושב שמותר היא חושבת שאסור לא מפריע לי שהיא חושבת שאסור אם אני חושב שמותר".

זאת אומרת יש בתוכך מקום שאתה עצמך חושב שזה אסור לך "למה אתה חושב שאסור לך לבגוד?" ואז הוא יביא איזה רשימה של טענות כשהוא עצמו יבין שהוא מצד עצמו חושב שזה מותר וזה בסדר אז הוא לא יצטרך להוכיח לעצמו שלא אסור לו, הבן אדם פוגע לעצמו בבריאות "למה אתה פוגע לעצמך בבריאות? כדי להוכיח לעצמי שאני לא חייב לשמור לעצמי על הבריאות, מה אתה חושב שאתה חייב לשמור לעצמך על הבריאות מה אתה חושב?" הוא יגיד "כן אני חושב שאני חייב לשמור לעצמי על הבריאות" זאת דרך אגב הסיבה שהוא לא פוגע לעצמו בבריאות עוד יותר, אם הוא היה חושב שהוא לא היה צריך לשמור לעצמו על הבריאות הוא היה יכול לפגוע לעצמו בבריאות עוד יותר.

אוקי עכשיו זאת אומרת "ולמה אתה חושב שאתה צריך לשמור לעצמך על הבריאות? כי..." נגיד ואז הוא יביא סיבות "כי אני רוצה לחיות כי פה כי שם" זאת אומרת שאם הוא פחות ירצה לחיות, שימו לב לרעיון אם הוא פחות ירצה לחיות אז הוא פחות יחשוב שהוא צריך לשמור לעצמו על הבריאות ואז הוא יחשוב שמותר לו לא לשמור לעצמו על הבריאות ואז הוא לא יצטרך להוכיח לעצמו שמותר לו לא לשמור על הבריאות הוא יגיד "אני רוצה לשמור לעצמי על הבריאות זה לא שאני חייב לשמור לעצמי על הבריאות".

זה כמו שפעם דיברנו על בן אדם נגיד שאוכל הרבה אוכל "למה אתה אוכל הרבה אוכל?" כי הוא חושב ששמן זה מכוער ואז הוא מנסה להוכיח לעצמו ששמן זה לא מכוער ואז הוא אומר לעצמו "אני אוכל עוד יותר כדי לשכנע את עצמי ששמן זה לא מכוער" אבל אם הוא היה חושב ששמן זה לא מכוער אז הוא לא צריך להוכיח לעצמו ששמן זה לא מכוער ואז הוא לא צריך לאכול עוד יותר כדי להוכיח לעצמו ששמן זה לא מכוער.

נגיד בן אדם שיש לו כל מיני התנסויות נגיד יש לו התנסויות מיניות כאלה ואחרות אוקי לדוגמא ושואלים אותו "למה אתה רוצה את זה" אז הוא אומר "כי זה אסור, אוקי עכשיו מה אתה חושב אתה עצמך חושב שזה אסור או מותר מה אתה חושב?" עכשיו ואם הוא עצמו היה חושב שזה מותר אז הוא לא היה מרגיש שזה אסור ואז הוא לא צריך להוכיח לעצמו שזה מותר לו אבל בגלל שהוא עצמו חושב שזה אסור אז הוא רע לו מזה שהוא עצמו חושב שזה אסור ואז הוא צריך לשכנע את עצמו שזה לא אסור לו ואז הוא אומר אני אעשה את זה כדי לשכנע את עצמי שזה לא אסור לי ואז הוא אומר אני אעשה את זה כדי לשכנע את עצמי שזה לא אסור לי כי אם הוא היה חושב שזה לא אסור אז אובייקטיבית אין לו עניין בזה אז הוא לא היה עושה את זה.

הבנו זה צד אחד צד שני מי אמר שאסור לך להרגיש שאסור לך כשבן אדם אומר "אני רוצה לעשות משהו שאסור לי כי אסור לי" מה הוא בעצם אומר "אסור לי להרגיש שאסור לי אסור לי להרגיש מוגבל, מגביל אותי להרגיש מוגבל" זאת אומרת שרע לו להרגיש שרע לו, עכשיו מה האיסור הכי חמור אל תרגיש שאסור לך אל תרגיש צמצום זה האיסור הכי חמור זאת אומרת לכן צריך לעבוד איתו גם "ונניח שהכל אסור לך מה הבעיה בזה מי אמר שזה רע שאסור לך" שזה בעצם להגיד לו "מותר לך להרגיש שאסור לך". הבנו איך מנתחים את זה עוד פעם בן אדם יש לו שתי הנחות יסוד אחד "אסור לי להרגיש שאסור לי" שתיים "אני חושב שמשהו אסור לי" אז גם לנטרל את ה - "למה את חושב שזה אסור לך" וגם לנטרל את זה שאתה חושב שאסור לך שאסור לך.

אז קודם כל "זה לא אסור לך זה מותר לך אתה רק לא רוצה זה לא שאתה אסור לך אתה לא חייב אתה לא מעוניין מותר לך להכניס את היד לאש ולהישרף אתה לא רוצה להכניס את היד לאש ולהישרף" כי אם בן אדם יגיד לעצמו "אסור לי להכניס את היד לאש ולהישרף יכול להיות שהוא יכניס את היד לאש רק בשביל להוכיח לעצמו שמותר לו, עכשיו רוב האנשים לא עושים את זה כי הם חושבים שמאוד אסור להם להכניס את היד לאש אבל בעיקרון בן אדם לפעמים עושה משהו הסבל שלו מהמחשבה שהוא חייב הורגת אותו, זה כמו שדיברנו בהקשר של המוטיבציה נכון אם אתה רוצה לתת למישהו מוטיבציה אתה צריך להוריד לו את המוטיבציה ואז תהיה לו יותר מוטיבציה.

נגיד בן אדם שאתה רוצה לגרום לו ללכת לעבוד אם אתה תספר לו כמה הוא חייב ללכת לעבוד הרבה פעמים יהיה לו עוד יותר חרדה והוא לא ילך לעבוד הרבה פעמים בן אדם לא ילך לעבוד כי המחשבה שאומרת שהוא חייב לעבוד מאמללת אותו והמחשבה מזעזעת אותו המחשבה שאומרת "אני חייב ללכת לעבוד" מזעזעת אותו המחשבה הזאת הוא מתנגד לזה והוא לא מוכן לעבוד בשום אופן הוא מוכן לשבת בבית ולסבול והכל רק הוא לא מוכנס להיכנע למחשבה שאומרת לו אתה חייב לעבוד, זאת אומרת שמרוב שהוא חושב שהוא חייב ללכת לעבוד מרוב זה הוא לא ילך לעבוד ולכן שמה לדוגמא מה תהיה השיטה לעשות הפוך על הפוך "מה אתה חושב אתה חושב שחייבים ללכת לעבוד" הוא יגיד "לא חייבים ללכת לעבוד, אוקי אז אל תעבוד, לא אבל חייבים ללכת לעבוד אז איך אני אסתדר בלי כסף".

זאת אומרת שהוא חושב שהוא חייב כסף והוא חושב שבשביל כסף חייבים לעבוד ועכשיו זה מחרפן אותו הוא אומר "לא אני לא מוכן ללכת לעבוד כי אני לא מוכן להשפיל את עצמי למחשבה שאומרת שאני חייב כסף" ואז בעצם אנחנו נדבר איתו על "אוקי למה אתה חושב שאתה חייב כסף" נדון איתו בזה נוריד לו את המוטיבציה לעבוד נסביר לו שהוא יכול להסתדר בלי כסף וזה לא משנה ואין הבדל וכל מיני סיפורים, עכשיו כשהוא ירגיש שהוא לא חייב ללכת לעבוד "אוקי קודם כל הבנת שאתה לא חייב ללכת לעבוד אתה לא חייב לחיות הוא לא חייב כלום זה הבנת עכשיו מה אתה רוצה מה האמת שלך מה אתה רוצה, זה משחק אתה לא חייב כלום אתה לא רוצה אל תשחק מה אתה רוצה אתה רוצה לא לשחק או רוצה כן לשחק" ואז החלק בו שעדיין רוצה לשחק יגיד "אוקי אני רוצה לשחק אז אני רוצה ללכת לעבוד".

אז הבנו עוד פעם בן אדם לפעמים יעשה משהו בשביל להוכיח לעצמו כאילו הוא ישקר את עצמו נגיד בן אדם יהיה לבד "למה אתה לבד" מרוב שהוא רוצה להיות ביחד הוא אומר "לא אני טוב לי לבד וטוב לי לבד" למה הוא אומר "טוב לי לבד" כי הוא מתכחש למחשבה שהוא רוצה להיות ביחד נגיד בן אדם יכול להיות בזוגיות ואז מתישהו הזוגיות שלו תיגמר למה היא נגמרה נגיד אם נחקור את זה למה היא נגמרה כי הוא הרגיש שהוא מתאהב והוא הרגיש שזה יוצא משליטה אז הוא החליט לסיים את זה, זאת אומרת הוא החליט להגיד "אני לא אוהב" מרוב שהוא התחיל לאהוב זאת אומרת אם הוא היה אוהב פחות הוא היה יכול לאהוב בגלל שהוא אוהב כל כך אז הוא כבר לא יכול יותר לאהוב כל מיני קומבינות של המוח.

אוקי אז קודם כל דבר אחד ניקח את הדבר שאתה רוצה לעשות אותו נמצא בתוכך את המקום שאומר אסור לי לעשות אותו ואסור לי לעשות אותו ונבדוק למה אתה חושב שאסור לך וכשאתה לא תחשוב שאסור לך אז ירד לך הדחף לעשות אותו זה דבר ראשון, דבר שני מה רע בזה שאסור לך אז מה אם אסור לך מי אמר שזה רע אז אסור לך מה הבעיה בזה מה אסור לך שיהיה אסור לך.

ש: אוקי ומה טוב בכל הבעיה הזאת?

אליעד: לא הבנתי את השאלה.

ש: מה טוב בכל הבעיה הזאת שסיפרת?

אליעד: מה זאת אומרת מה טוב?

ש: מה טוב בה כן.

אליעד: מה זאת אומרת לא הבנתי מה אתה אומר.

ש: אני שואל אותך.

אליעד: הבנתי את השאלה אבל אתה שואל אותי?

ש: כן.

אליעד: אתה רוצה תשובה לשאלה אבל לא הבנתי את השאלה, אני אמרתי זה משהו טוב?

ש: אתה הצגת את זה כדבר רע.

אליעד: נכון.

ש: זאת הבעיה אני מתחיל מהטוב בה אני רואה בה טוב.

אליעד: אני לא חושב שטוב בה אני חושב שזה רק רע.

ש: אוקי אתה לא חושב שכל המערכת עובדת עליו ולא הייתה לא את הבעיה הזאת.

אליעד: לא זה ברור אם בן אדם היה ספקות ולא היה לו קונפליקטים לא היה כלום.

ש: אז למה הוא לא לאהוב את הבעיה הזאת.

אליעד: כי זה עדיין רע כי מי אמר שצריך שיהיה משהו.

ש: מי אמר.

אליעד: אתה מניח אתה אומר בגלל שבזכות הקונפליקט הזה יש חיים אז זה מה שטוב בקונפליקט אבל מי אמר שהחיים זה טוב.

ש: זה אני אמרתי.

אליעד: בסדר הלאה אתה הבנת, כן מה אתה אומר?

ש: שהבעיה הזאתי קיימת בכל החיים.

אליעד: אם בן אדם לא היה לו ספק לא היה חיים החיים מה שמזין את החיים זה הספק אם בן אדם היה יודע מראש מותר אסור והיה ברור לו בדיוק מה אסור מה מותר הכל לא היה שום דבר היה ברור לו "זה אסור לי אם אני לא אעשה זה מותר ואני כן אעשה" לא היה כלום, הקונפליקט הזה "אני רוצה אני לא רוצה אני כן רוצה יש אין מותר לי אסור לי, מה אני רוצה יותר אסור לי שיהיה אסור לי או אסור לי הדבר עצמו" וכל הזמן משחק בין "מותר לי להרגיש שאסור לי לבין אסור לי לבין מותר לי" כל הזמן המשחקים האלה זה מה שיוצר את החיים נכון. אתה הבנת מה הבנת אתה מה לקחת מהשיחה הזאת לגביך מה לקחת?

ש: שאפשר להטיל ספק גם במשפט שאומר שאסור לך וגם מה הבעיה בזה כאילו לא יודע להטיל ספק בטענה של השכל שאסור איזה משהו.

אליעד: מה שאתה אמור לקחת מהשיחה הזאת זה אתה אמור למצוא בתוכך את המקומות שאתה לא עושה דברים כי אתה רוצה לעשות אותם, זה כמו נגיד אנשים דתיים שהם לא מסתכלים על נשים כי הם רוצים להסתכל על נשים ואז הם מספרים לעצמם שהם לא רוצים להסתכל על נשים למרות שהם רוצים להסתכל על נשים לדוגמא, הבנת כל מיני סיפורים כאלה ואחרים אתה צריך לזהות מה...