אליעד: עכשיו, בן אדם הולך לטיפול, והטיפול לא מצליח. נגיד, טיפול נפשי כלשהו. והטיפול לא מצליח. למה הטיפול לא מצליח? בוא נחלק את זה לשתי קטגוריות: קטגוריה אחת, הטיפול לא מצליח, מפני שהוא היה גרוע. ויש קטגוריה שנייה, שהמטופל היה גרוע נכון? אבל זה לא נכון.

כי אם המטופל היה גרוע, אז הטיפול היה צריך להתאים את עצמו, למטופל הגרוע. לכן, אין דבר כזה מטופל מטפל. אם אתה אומר המטופל היה גרוע, אז גם המטפל היה גרוע. אוקי? כי אתה כמטפל אמור לטפל, במטופל הרוגע, אין דבר כזה "תראה, זה לא עובד עליו" אז הטיפול שלך גרוע. אם הטיפול שלך לא עובד אצלו, אז הטיפול גרוע.

עכשיו שימו לב, בוא נחלק את זה לשתי קטגוריות אחרות: נגיד, בן אדם הולך לטיפול והטיפול לא עובד. קטגוריה אחת, שהטיפול היה אמור לעבוד והוא לא עובד. קטגוריה שניה, שהטיפול לא היה אמור לעבוד, ואתה חושב שהוא היה אמור לעבוד, והוא לא עובד.

מה זאת אומרת? נגיד בן אדם שמן מתחיל לרוץ על הליכון במשך שלוש שעות הרגיש שהוא כבר עומד להתמודד נתן את כל כוחותיו. חזר הביתה עלה על המשקל ראה שהוא שוקל אותו הדבר, אז הוא אמר לעצמו "הטיפול היה לא עוזר" עכשיו, מה האמת שזה לא עוזר? זה לא היה אמור לעזור, כי זה היה אמור לעזור, אחרי X פעמים. אתה בראש שלך רצית שזה יעבוד מיד, אז בראש שלך, הטיפול לא טוב, המטפל לא טוב, הקינטיקה שלך דפוקה, יכול להיות מלא דברים.

אבל האמת היא, שטיפול לא היה אמור לעבוד. הטיפול לא התיימר לעבוד אחרי פעם אחת. אף אחד לא התיימר לתת לא את זה.

עכשיו, בא נדבר על מקרים, בהנכחה שהטיפול התיימר שזה יעבוד, וזה לא עבד. אז זה תמיד יהיה על הטיפול, ואף פעם לא על המטופל. כי הטיפול היה אמור להתאם את עצמו למטופל.

עכשיו, בא נניח, שהטיפול עבד. הלכת לטיפול הלכת לאיזה טיפול כלשהו והטיפול עבד, והפסיק לעבוד. לדוגמא, עשית דיאטה ירדת המשקל וחזרת. הלכת לטיפול להפסיק לעשן, הפסקת, וחזרת. הלכת ליפול להפסיק לכעוס, הפסקת, ושוב חזרת לכעוס. בטיפול הפסיק לעבוד.

ממה זה נובא שהטיפול מספיק לעבוד? עכשיו, מה זה אומר? קודם כל יש לנו שני סוגרי טיפולים: יש טיפולים של שנוי התנהגותי, ויש טיפולים של שנוי חשיבה. אוקי? אם בן אדם הולך לשינוי התנהגותי בא נניח, שבחלק גדול מהמקרים זה עובד. הצרה הגדולה בשינוי התנהגותי היא, שאם שנית רק את ההתנהגות שלך, ולא את החשיבה שלך מתישהו, זה לא יעבוד לך.

אם אתה לא הבנת מה החשיבה שגורמת לך לעשות את זה, ושנית רק את ההתנהגות רוב סיכוים שזה לא יחזיק לך מעמד כי לא שנית את, החשיבה שמובילה אותך לזה. רוב הסיכויים.

ולכן, מה זה אומר? שבעיקרון, מה עדיף? שינוי התנהגותי? או שינוי מחשבתי? שינוי מחשבתי. זה יכול להיות יותר אחרון אבל, זה יחזיק לך לאורך זמן. כי שינוי התנהגותי זה נורא פשוט, אתה רוצה להפסיק לעשן? זרוק את הסיגריה לפח. הנה, הפסקת לעשן. אבל, רק שנית את ההתנהגות, לא את החשיבה.

עכשיו, מה קורה עם בן אדם הלך ועשה שינוי מחשבתי, ולא התעסק בכלל בשינוי התנהגותי, והטיפול עבד, והפסיק לעבוד. מה זה אומר?

ש: הוא לא שינה את המחשבה שלו באמת.

אליעד: אבל, הוא שינה את המחשבה שלו, וזה עבד לו אפילו. אז מה זה אומר? שהוא שינה את המחשבה, אבל בצורה לא נכונה. זאת אומרת, שגם בשינוי חשיבה, צריך לדעת גם בן אדם שהולך לטיפול סיביטי, או לטיפול קוגניטיבי, שלשנות את החשיבה, הוא עדיין צריך לדעת, איך שנית את החשיבה שלך, ואיזו מחשביה נכנסה לך במקום.

נגיד, שלבן אדם יש כעסים, והוא הולך לטיפול ובטיפול מלמדים אותי, לראות את חצי הכוס המלאה, ולחשוב חיובי. זה יעבוד לו. בהנחה, שהוא יצלח לחשוב חיובי, זה יעבוד לו עד שזה יפסיק לעבוד לו, כי הנוסחה עצמה, היא מוגבלת. אתה לא יכול להמשיך איתה לנצח, כי מתישהו החשיבה החיובית תגיד לך, "מה אתה משקר? כל הזמן חיבה חיובית, חיובית." יש פה גם שלילי. אוקי?

לכן, יש שיטות יותר טוב נגיד, תבדוק מה היא האמת, תטיל ספק, תראה את האפשריות, וכולה. נגיד, בן אדם הולך לטיפול אנלפי ונגיד, שהטיפול עובד עם עוגנים נעשה לך עוגן כזה, גם אם לא כל שיטות אנפלי חלק מין השיטות. נגיד, משתמשים בעוגנים, אמונות, שותלים לך מחשבות, התניות, וכל מיני דברים כאלה ואחרים ופתאום, אתה שנית את ההרגל. אבל, איך שנית אותו, כי תחפו לך איזו אמונה לראש פעם האמנת שזה רע, עכשיו תאמין שזה טוב. פעם האמנת שזה לא טוב, עכשיו תאמין שזה כן טוב. החליפו לך אמונה, באמונה. יצרו לך איזו התניה, איזו פקודה.

אומנם, שנית את החשיבה, ולא רק את ההתנהגות. אבל, שנית את החשיבה בצורה לא מדויקת. זאת אומרת, שכרגע אתה רץ על אמונה, ואם אתה רץ על אמונה, אתה בזמן שאול. מתישהו המוח יגיד לך, מי אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון? אם אתה עושה שינוי חשיבה של מנטרות, אתה משנה את החשיבה אבל, אתה משנה את החשיבה בצורה לא נכונה. אתה אמור לדעת, שמתישהו זה יספיק לעבוד לך.

ומה שאני מנסה לומר, גם שבן אדם עושה שינוי חשיבה, הוא צריך לדעת לעשות שינוי חשיבה, לחשיבה הנכונה. אם לא, אז או שזה לא יעבוד לך. או שזה יעבוד לך ויפסיק לעבוד. במקרה הטוב, במקרה הרע, זה גם התפוק לך משהו אחר. במקרה העוד יותר רע אתה תתחרפן עוד יותר.

ש: עוד הפעם אתה יכול להגיד מה שאמרת, שלשנות את זה לחשיבה נכונה.

אליעד: אם אתה רוצה לשנות התנהגות, יש לך איזושהי בעיה, אל תשנה התנהגות וגם אם אתה הולך לשנות את החשיבה, אתה צריך לדעת לשנות לחשיבה נכונה. אם רק תשנה את החשיבה, ולא את החשיבה הנכונה, אתה גם בבעיה.

ש: אז?

אליעד: ואז השאלה מה היא החשיבה נכונה, אבל תהיה מודע לזה שגם שינוי החשיבה. לא כל שינוי חישבה יהיה מספיק טוב. בפרט, יש שינוי חשיבה שעובדים על אמונה, ולא על בירור אמת. "וזה בטוח? וזה במאה אחוז? וזה רק? וזה גם? וזה סגור לך מכל הפינות? ואתה בטוח שזה ככה? והאם יש לך עוד הבתים שזה ככה? והאם להציף את הבעיה?"

מה זה טיפול טוב? טיפול טוב זה גם שפתרת את הבעיה, לא משחררים אותך הביתה. אומרים בוא עכשיו, נציף את הבעיה, ונראה אם ניתן ליצור אותה מחדש. אם ניתן ליצור אותה מחדש, לא מספיק טוב, בא נמשיך את הטיפול.

באיזה מובן? לוודא שזה לא יחזור על עצמו. נגיד, בן אדם עשה כימותרפיה ואתה משחרר אותו הביתה, ואומר הנה עכשיו הכל תקין. יכול להיות, שזה יחזור שוב פעם יכול להיות שיחזור יותר מאוחר, יכולים להיות הרבה דברים.

אבל, לכן, בטיפול הטוב, איך רבי נחמן אמר? לא רק תפתור את הבעיה, תפתור את הפוטנציאל של הבעיה. הוא אומר, לא רק שאתה צריך לפתור את הרע, אלא גם את השורש של הרע, כדי שלא יהיה לך פוטנציאל לעשות עברות.

מה זה אומר? בדרך כלל בא בן אדם כעסן, ואז עוזרים לו לא לכעוס. ועכשיו שואלים אותו: האם זה מכעיס אותך? הוא עונה: לא זה לא מכעיס אותי. ושואלים אותו: האם אתה יכול לכעוס על זה? אם הוא עונה: כן. אז כנראה שמתישהו, הוא יחזור לכעוס על זה.

זאת אומרת, אם אתה מסגול לדמיין את עצמך י ממשיך לעשן, סיכוי גדול שתוכל ליפול לעישון. אתה צריך להציף, זאת אומרת, לקחת את הבעיה שנשארה ולא רק להוריד את הסיכוי שתעשה אותה, אלא לבטל את האפשרות שתעשה אותה.

ש: אז הסימולציה היא...

אליעד: הכוונה היא, לבן אדם יש התנהגות, ועכשיו אנחנו משנים את החשיבה שלו. והוא לא יחזור יותר להתנהגות הזו, אוקי? אבל, השאלה היא, אם הוא לא יחזור לזה ב - 51 אחוזים לא רוצה לחזור לזה. או אולי ב - 99 אחוזים הוא לא רוצה לחזור לזה.

עכשיו, בדרך כלל בטיפול, אם 51 אחוזים אתה לא רוצה לחזור לזה. הנה הטיפול הצליח. אתה לא קופה על עצמך לא לעשות את זה, אתה באמת לא רוצה לעשות את זה, אבל, רק ב - 51 אחוזים. עכשיו, 51 אחוזים זה מספיק. אבל 51 אחוזים זה לא מספיק חזק להחזיק מעמד לאורך זמן.

גם אם אתה אומר לעמך, אני לא רוצה יותר לעשות את זה ב - 51 אחוזים הבנת שזה לא נכון. עדיין, אתה צריך לשאול...