מי שיתבונן בעניין יראה, כי לכאורה האדם לא באמת יכול לדעת האם ועד כמה הוא קרוב להארה. ולו רק משום שאין לאדם מושג אמיתי על משמעותה של ההארה. ומי שנמצא בתוך מערה חשוכה ומנסה לצאת ממנה החוצה אל האור, אין לו מושג והוא לא יכול לדעת, האם ועד כמה הוא קרוב אל היציאה או לא.
כי לפעמים נדמה לאדם שהוא ממש קרוב לצאת מהמערה החשוכה, אבל הוא רק מדמיין שהוא קרוב. כי הדבר שגורם לו לחשוב שהוא קרוב, הוא רק אשליה בלבד. ולמרות שנדמה לאדם שהוא קרוב, הרי שיכול להיות שהוא רחוק. ויכול להיות גם להפך, שהאדם הוא ממש קרוב לצאת אל האור, אבל נדמה לו שהוא רחוק.
ואף על פי שע"פ ההיגיון אין לאדם אפשרות לדעת האם הוא קרוב ועד כמה הוא קרוב להארה, אף על פי כן האדם כן יכול לחוש בכך שהוא מתקרב אל ההארה. והכל תלוי בעד כמה האדם מבין את מהותה של ההארה. והאדם יכול בהחלט לדעת שהוא קרוב להארה, ע"פ הגדרתו והבנתו את ההארה.
לדוגמא: אם נאמר שהארה פירושו כאשר האדם מבין את הקשר שיש בין כל הדברים השונים שיש בעולם, הרי שככל שהאדם מתחיל להבין טוב יותר, את הקשר שיש בין הדברים השונים שבעולם, כך הוא יכול לדעת שהוא קרוב יותר להארה.
ואם הארה פירושו שהאדם מבין את השורש ואת הסיבה של כל הסיבות, אז ככל שהאדם מבין טוב יותר את הסיבות של התהליכים השונים, כך הוא יכול לדעת שהוא מתקרב אל ההארה. וכיו"ב אם הגדרתה של ההארה היא הגדרה כלשהי, האדם בהחלט יכול לדעת האם ועד כמה הוא קרוב אל מה שהוא חושב שזאת הארה.
אלא, שלא תמיד הדבר שנדמה לאדם כהארה, לא תמיד הוא אכן ההארה השלמה. כי כל שכל חדש שהאדם מבין אותו, הוא סוג של הארה. אבל רק הבנת כל הדברים שבעולם, רק היא הארה מושלמת. ולפעמים נדמה לאדם שהוא קרוב להגיע להארה, ואכן הוא מגיע להארה, אבל זו רק הארה חלקית, שאחריה יש עדיין דרך נוספת להתקדם...
והדבר דומה לאדם שמסתכל על פסגת ההר. והוא אינו יודע שעל ההר הזה יש עוד הר אחר, שהוא גבוה הרבה יותר, מאשר פסגת ההר שאותה הוא רואה כרגע. ורק מי שהוא מסיים לטפס על הפסגה הראשונה, רק אז הוא רואה את הפסגה הבאה וכן הלאה. ורק כאשר האדם מממש את הפוטנציאל האישי שידוע לו, רק אז הוא מגלה יכולות חדשות ופוטנציאל חדש...
050-3331-331