אם נתבונן על עניין ההארה הרוחנית, נראה שיש בה שני תהליכים שונים. מצד אחד, ההארה באה לאדם באופן פתאומי. ומצד שני האדם עושה הכנות כדי להגיע להארה הזאת שתבוא לו באופן פתאומי. והדבר דומה לזכייה בלוטו. שמצד אחד היא באה בהפתעה, אבל מצד שני גם כדי לזכות בלוטו עם מזל, גם לשם כך צריך לעשות השתדלות וכולי.

והעניין דומה יותר לאדם עיוור שמתחיל פתאום לראות. וכאשר העיוור הוא עיוור, הוא אין לו מושג מה המשמעות של לראות. כי הוא מעולם לא ראה. והעיוור יכול רק לדמיין ולשער בדעתו, מה המשמעות של לראות. אבל כל זמן שהוא לא ראה את האור ממש, הרי שהוא עוד לא מבין מהו האור.

וכאשר העיוור רואה את האור בפעם הראשונה, אז האור הזה הוא בא לו בהפתעה. ושום דבר בעולם לא יכול להכין את העיוור לראיית האור. כי עד שהאדם לא רואה בעצמו את אור השמש, הוא לא יודע להבין מהו אור השמש. ומי שחי כל חייו במערה חשוכה, עד שהוא לא ייהנה מאור השמש עצמו, הוא לא ידע להעריך את אור השמש.

וכל זמן שהאדם עוד לא הגיע להארה, הוא יכול רק לשער בדעתו מהי ההארה ומהו עניינה. אבל האדם לא יכול לדעת בדיוק מהי ההארה, כל זמן שהוא לא הגיע אליה. וכאשר ההארה באה לאדם, היא באה לו בהפתעה. ולכן היא הארה. והדבר דומה לאדם שנמצא בחושך, שכאשר הוא רואה את האור, הוא פתאום נחשף למשהו חדש לגמרי. וכמו שיש לאדם עיוור הפתעה מכך שהוא מתחיל לראות, כך יש לאדם הפתעה כאשר הוא מגיע להארה.

אבל כדי שהעיוור יתחיל לראות, לשם כך עליו לעשות פעולות כלשהן. והעיוור לא סתם פתאום מתחיל לראות. אלא הוא עובר טיפולים כלשהם, והוא עושה דברים כלשהם כדי לראות. ואישה שקשה לה ללדת, היא עושה טיפולי פוריות כדי ללדת. ולמרות שלבסוף הכניסה להריון קורת מעצמה, הרי שצריך לעשות פעולות כדי שהדבר יקרה מעצמו.

והאדם שאין לו ילדים, דהיינו, האדם שאין לו התחדשות בחייו, והאדם שרוצה להביא ילדים לעולם, דהיינו, האדם שרוצה לגלות את המאגר האין סופי של הטוב שיש בעולם, הוא צריך לעבור טיפולי פוריות כדי להביא ילדים. והעיוור שרוצה לראות, הוא צריך לעשות פעולות כלשהן, כדי שהוא פתאום יתחיל לראות.

והארה פירושו, להבין את המציאות. וכדי להבין את המציאות, לשם כך על האדם להיות מסוגל להבין את המציאות. כי ההסבר של המציאות קיים. אבל האדם אין לו את היכולת השכלית והרגשית להבין את ההסבר הזה. ומי שרוצה להגיע להארה ולהבין את המציאות, עליו להכין את עצמו לכך.

וכאשר ההארה תבוא, היא תבוא בהפתעה. אבל על האדם להכין את עצמו לכך שהוא יהיה ראוי ומסוגל ויכול לראות את האור.

וההכנה של האדם להארה, היא על ידי זה שהוא משתדל להיצמד אל האמת. כי הבנת המציאות, מהותה היא כאשר האדם רואה את האמת ומבין את המציאות כפי מה שהיא באמת. ועל האדם ללכת אחרי האמת כפי מה שהוא יודע, עד שלבסוף הוא יגיע להארה מלאה.

וכאשר האדם מכין את עצמו, אז הוא יודע ומרגיש בתוכו שהוא מתקרב להארה. כי האדם מרגיש שהוא עולה מדרגה לדרגה, והאדם בכל פעם ופעם מזדכך יותר ויותר. והאדם יודע שהוא הולך ומתקרב אל נקודת ההארה.

ולפעמים נדמה לאדם שהנה הוא כבר מגיע להארה. והאדם מגיע לאיזו הארה כלשהי. אבל זאת רק השתקפות של השמש, אך זו לא השמש עצמה. ולפעמים האדם מכין את עצמו להגיע להארה, ועוברים עליו דברים שונים, ואז הוא מגיע לאיזו תובנה, ונדמה לאדם שהנה הוא הגיע להארה.

ונדמה לאדם שהוא הגיע להארה, משום הדרך שהוא עבר כדי להגיע להארה הזאת. ונדמה לאדם שבגלל שהוא עבר מה שהוא עבר בדרך להארה, לכן כנראה שהוא כבר הגיע להארה. אך עדיין האדם הזה רואה רק את ההשתקפות של השמש, אך לא את השמש עצמה.

ומי שהאמת היא נר לרגליו, אז הוא מחפש כל הזמן את האמת, והאמת מאירה לאדם את דרכו בחושך ובאפלה. עד שבסופו של דבר, האדם מגיע להארה האמיתית. ואז הוא יודע שהוא אכן הגיע להארה. אבל לא בגלל מה שהוא עבר בדרך...