... פנימי - צריך או רוצה, חייב או רוצה, מחוייב או אפשרי, מלך או עבד - דיבור פנימי - שעבוד עצמי ובו יתבאר, כיצד האדם משעבד את עצמו בשעבוד עצמי. דהיינו, כיצד האדם גורם לעצמו להרגיש שהוא עבד, במקום לגרום לעצמו להרגיש שהוא מלך. כי האדם יכול להרגיש שהוא מלך, והוא גם יכול לגרום לעצמו להרגיש שהוא עבד. והאדם, במו פיו, יוצר לעצמו שעבוד עצמי, וגורם לעצמו להרגיש שהוא עבד, במקום לגרום לעצמו להרגיש שהוא מלך. והדברים אמורים, כלפי זה שהאדם הופך את האפשרי למחוייב. כי כל דבר שקיים, יש רק שתי אפשרויות, או שהוא מחוייב ... בלבד שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שאז האדם הוא מלך. כי הרצון של האדם, הוא רק הזדמנות עבורו, לחוות עוד סוג של תחושה ושל אירוע. אבל האדם לא חווה שעבוד עצמי מול הרצון שלו, אלא הרצון שלו, הוא רק הזדמנות בלבד. והרעיון הוא, שמי שחושב שמחוייב המציאות, דהיינו, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שהוא עבד לרצון שלו. ומי שמבין, ... כפי מה שהוא רוצה, אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד. כי זאת רק אפשרות בלבד, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אז ממילא הוא הופך להיות מלך. ועל האדם לשים לב היטב, לדיבור שלו ולמילים שיוצאות לו מהפה. כי כאשר האדם אומר לעצמו / לאדם אחר, שהוא "צריך" / "חייב" / "מוכרח" לעשות משהו / להשיג משהו, הרי שהוא הופך את עצמו לעבד. כי הוא משדר לתת המודע של עצמו, שהוא עבד, שהוא משועבד לכל מיני רצונות. אבל מי שמדייק ואומר, שהוא "רוצה" / "מעדיף" / "בוחר" / "מעוניין" שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרי שהוא נשאר מלך. כי הוא משדר לתת המודע שלו, שהכל טוב כפי מה שהוא, כבר עכשיו. וזה לא מחוייב שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק אפשרי בלבד. וכמובן, שהחשוב מכל, הוא לא הדיבור החיצוני של האדם כלפי הסביבה שלו, אלא הדיבור החשוב מכל, הוא דווקא הדיבור הפנימי והדיבור העצמי של האדם אל עצמו. כי האדם מדבר אל עצמו 24 שעות ביממה. כי כל מחשבה שיש בראש של האדם, היא סוג של דיבור עצמי. וברגע שהאדם חושב לעצמו, ש"צריך" / "חייב" / "מוכרח" שדבר כלשהו יקרה, הוא בעצם הופך את עצמו לעבד. וכאשר האדם זוכר, שלא משנה מה יקרה, זה הכל שווה באותה המידה ממש, ורק אפשרי בלבד שהמציאות תהיה כך או אחרת, על ידי זה האדם נשאר מלך. ונחדד את העניין, בצורה מעמיקה יותר, ונסביר, כיצד האדם יכול להגיע לשחרור רגשי מוחלט, ואיך האדם יכול להביא את עצמו למצב שבו הוא יחווה שהרצון העצמי שלו, הוא רק אפשרות, אך הוא לא מחוייב המציאות כלל. והדרך לכך, היא מעמיקה יותר. והיא, על ידי זה שהאדם נצמד תמיד אל האמת המחוייבת ולא רק אל האמת האפשרית. דהיינו, שעל האדם לקחת את כל מה שהוא יודע ומבין על המציאות, ולבדוק היטב, האם מה שהוא חושב שזאת האמת, האם זה אכן מחוייב המציאות שזאת האמת, או שאולי זאת רק אפשרות שזאת האמת. כי האדם רגיל לראות את הדברים בצורה סובייקטיבית. ועל האדם להתרגל להיות כמה שיותר אובייקטיבי, בכל תחום שהוא. ולהיות אובייקטיבי באמת, פירושו, שעל האדם להתרגל להיות נייטרלי, ולא לנקוט עמדה ולא לבחור צד, אלא לבוא מתוך מקום נקי לגמרי מכל הזדהות שהיא. מקום, שאין בו שיקולים אישיים של טוב או רע, אלא רק של בירור האמת בלבד. ועל האדם לקחת כל דבר שהוא בטוח שהוא נכון, ולוודא באופן מוחלט, האם באמת הדבר הזה, האם הוא נכון באופן מוחלט, דהיינו, האם מוכרח שהדבר הוא נכון, או שאולי רק יכול להיות שהדבר הוא נכון. כי מי שהופך את האפשרי למחוייב, דהיינו, מי שחושב על דבר שרק אפשרי שהוא נכון, מי שחושב שמחוייב שהוא נכון, על ידי זה הוא גורם לעצמו להיות עבד. שהוא חושב, שמחוייב שיקרה את מה שהוא רוצה. ואז הוא משעבד את עצמו כנ"ל. ובסיכומו של דבר, על האדם להיצמד אל האמת כפי מה שהיא. שעל דבר שאינו מחוייב, שלא לומר עליו שהוא מחוייב. ועל ידי זה האדם משתחרר ברמה הרגשית, וחי חיים טובים, כמו מלך אמיתי ממש. כי כאשר האדם משתחרר לגמרי, מהמחשבה שאומרת שמחוייב שהכל יהיה כרצונו של ה"אני" המצומצם והקטן שלו, הרי שממילא הוא חי בהרמוניה מלאה עם המציאות, ואז הכל כרצונו תמיד ממש, כמו ...

... את עצמך, לא לפחד משעמום, להתחבר לשעמום, להתחבר לכלום, תרגיל בהתבוננות פנימית, לא לעשות כלום, ליצור תחושת שעמום, מה לעשות בהתבודדות? איך להתחבר לעצמי? איך להפסיק לרצות לשנות את המציאות? הרצאה על לשעמם את עצמך, לא לפחד משעמום, להתחבר לשעמום, להתחבר לכלום, תרגיל בהתבוננות פנימית, לא לעשות כלום, ליצור תחושת שעמום, מה לעשות בהתבודדות? איך להתחבר לעצמי? איך להפסיק לרצות לשנות את המציאות? ועוד למה אלוהים ברא את העולם? להשתגע מרוב שעמום, למות ... הכי קשה בעולם? איך נוצרים רצונות, למה יש רצונות? מהי מטרת הרצונות? למה אני אף פעם לא מרוצה? האם אפשרי להיות מרוצה? רצון לשנות את המציאות, איך להיות מרוצה ממה שיש? מדיטציית שעמום ...