במאמר הזה נדבר על תופעת האבולוציה כתופעה, בלי להיכנס לעניין של בריאת העולם בצורה אבולוציונית או לא. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בעולם שלנו קיימת תופעה של אבולוציה. ותופעת האבולוציה הזאת, קיימת בכל אחד ואחד מתחומי החיים.

ואבולוציה פירושו, כאשר הדברים שבעולם מתפתחים והופכים להיות יציבים יותר וחזקים יותר. ודבר שהוא חזק ויציב ואיכותי, הוא שורד ונשאר ומתפתח הלאה. ומה שהוא לא מספיק איכותי, ומה שהוא לא מספיק מתאים לנסיבות שמשתנות כל הזמן, הוא פשוט נעלם.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי תהליך של אבולוציה וברירה טבעית, מתרחש אצל כל אדם ואדם גם ברמה הרעיונית. כי כל הדעות שיש בעולם, כולן עוברות כל הזמן תהליך אבולוציוני. ובעבר הרחוק היו דעות שונות מהדעות שיש היום. כגון לדוגמא שחשבו שכדור הארץ הוא שטוח וכיו"ב. ותהליך הברירה הטבעית הוא, שמחשבות שהן נכונות, הן שורדות לעד. ודבר שהוא שקרי, דרכו וסופו ליפול.

וכל עניין האבולוציה, הברירה הטבעית והחזק שורד, שורשו הוא בכך, שהאמת דרכה לנצח. כי מהותה של האמת, היא האחדות שלה עם המציאות. כי האמת פירושה, התיאור האמיתי של המציאות. וכאשר הדבר תואם את המציאות, הרי שהוא אמת. וככל שהדבר רחוק יותר מלהיות תואם למציאות, כך הוא שקר יותר גדול.

והמציאות קיימת. ומה שהוא תואם את המציאות, הוא שורד והוא ישרוד. ומה שהוא לא תואם את המציאות, הוא יכול להיות קיים רק באופן זמני. כמו דמיון שקיים באופן זמני. אבל בסופו של דבר, סופו להיעלם.

וכל הידע שיש בעולם, כולו עובר כל הזמן תהליך אבולוציוני. כי הרעיונות שהם נכונים, דהיינו, הרעיונות שבהם האמת גדולה יותר, משום שהם תואמים יותר את המציאות, הם מטבעם שורדים. ולא רק שהם שורדים, אלא שהם ממשיכים להתפתח כל הזמן, וכל הזמן הם מתחדדים ומתבהרים יותר ויותר. וכל מה שהוא תואם את המציאות רק באופן חלקי, בסופו של דבר הוא נעלם.

כך שכל עניין תופעת האבולוציה, הוא ייצוג לרעיון שהאמת והדבר שהוא מתאים יותר למציאות, הוא מטבעו ישרוד. והשקר מטבעו יעלם. והחזק שורד פירושו, שהאמת שהיא החזקה, היא השורדת והיא תנצח את הדמיון הרע וכולי.

ואם נתבונן היטב על התהליך האבולוציוני של החזק שורד, שהוא ייצוג לכך שהאמת מנצחת את השקר, נראה כי לא רק החזק שורד, אלא יש עוד דבר שהוא שורד למרות שהוא חלש. והוא, כי כדי לשרוד לשם כך צריך משאבים כלשהם. וכל יצור כדי שהוא ישרוד וימשיך להתקיים, לשם כך הוא צריך שיהיו לו את המשאבים שנצרכים לשם קיומו. וכאשר הדברים משתנים כל הזמן, והמשאבים משתנים כל הזמן, הרי שרק הדבר שהוא חזק, רק הוא יכול לשרוד.

אבל, לא רק החזק שורד, אלא גם מי שהוא ישות מאוד פשוטה, שהיא כמעט ולא זקוקה למשאבים, הרי שגם היא שורדת. והעולם שלנו מלא בדברים שהם "פשוטים". כגון כל עולם הדומם, שהוא ברובו יכול לשרוד, כמעט בלי שום משאבים. והמים והאדמה יכולת השרידות שלהם היא מאוד גבוהה, משום שהם לא דורשים הרבה משאבים כדי לשרוד.

וגם בעולם הצומח והחי, יש ישויות שהן נחשבות למאוד פרימיטיביות ופשוטות, כגון לדוגמא חיידקים, נבגים ופיטריות וכיו"ב. שיכולת השרידות שלהן היא גבוה ביותר. והם יכולים אפילו להתקיים על כוכבי לכת אחרים ולהתקיים גם מחוץ לאטמוספרה וכיו"ב. ויכולת השרידות הגבוהה שלהם, היא לא משום שהם חזקים, אלא משום שהמורכבות שלהם היא מאוד פשוטה.

והמשמעות של הישויות האלו שהן שורדות למרות שהן לא חזקות, היא שלפעמים לא רק האמת שורדת, אלא גם השקר שורד. ולפעמים, השקר הוא כ"כ גדול, וגם הוא שורד. עד שבסופו של דבר, גם הוא נעלם, כפי שיתבאר בהמשך.

והעניין הוא, שמי שהוא חכם ומי שיש לו שכל, הוא כל הזמן מתחדש וכל הזמן הוא לומד דברים חדשים, והדעה שלו כל הזמן מתגבשת ומשנה את הצורה שלה. כי האדם שהוא חכם, אז כל הזמן הוא מתקרב יותר ויותר אל האמת. וכאשר האדם מתקרב אל האמת, אז הקליפות של הפרי נופלות, והדעה שלו מתעצבת ומתחדשת כל הזמן.

וההתחדשות השכלית של האדם, היא תהליך אבולוציוני, שבו החזק שורד. כי נקודת האמת שיש בתוך השכל של האדם, היא שורדת. וכל שאר התוספות והמחשבות שאינן נכונות, הן נעלמות. וכך ראוי להיות, שהדבר יתפתח כל הזמן, ושנקודת האמת תשרוד, ושכל הלכלוך שיש על היהלום ייפול, ושיישאר רק היהלום עצמו.

אבל, לא רק השכל האמיתי שורד, אלא גם הטיפשות הגדולה שורדת. כי מי שהוא משוגע ושאין לו שכל, הרי לא משנה מה יקרה לו, הוא יישאר טיפש. וגם אם הטיפש יקבל מכות חזקות, גם אז הוא לא יקבל שכל.

כי החכם כאשר הוא מקבל איזה מכה, אז הוא משפר את עצמו ומתקן את עצמו. אבל מי שהוא טיפש, אז גם אם תכתוש אותו במכתש, לא תסור מעליו איוולתו. דהיינו, הוא כ"כ טיפש, שבגלל שהוא חי בשקר כ"כ גדול, לכן הטיפשות שלו שורדת.

והאמת מתבהרת כל הזמן. ונקודת האמת תמיד נשארת. וככל שהדבר קרוב יותר לאמת, כך הוא חזק יותר, וכך הוא שורד יותר. אבל גם הטיפשות הגדולה שורדת. כי גם צורות החיים הפרימיטיביות שורדות. ולפעמים זה שהדבר שורד כ"כ הרבה זמן, זה לא מעיד על כך שהוא אמיתי ונכון, אלא זה מעיד על כך שהוא טיפשי ושקרי.

כי בעולם שלנו, שורדות שתי ישויות. אלו שהן מספיק חזקות ואלו שהן מתפתחות כל הזמן ומתאימות את עצמן למצב כל פעם מחדש. אבל שורדות גם ישויות שהן מספיק פרימיטיביות וטיפשות, כגון לדוגמא צורת החיים של הדומם, שגם הוא שורד. אבל זה לא בגלל שהוא יותר חכם מהדברים שלא שורדים, אלא משום שהוא מספיק טיפש כדי לשרוד.

וכאשר האדם רואה איזה דבר שהוא שורד לאורך זמן, על האדם להבין, שאו שהדבר הזה הוא ממש אמיתי, ולכן הוא שורד. או שהוא ממש טיפשי, ולכן הוא שורד. כי כל מה שהוא באמצע, הוא נעלם. ויש טיפשים שהופכים להיות טיפשים יותר, ועל ידי זה הם שורדים. ויש חכמים שהופכים להיות חכמים יותר, ועל ידי זה הם שורדים. אבל יכולת השרידות לכשעצמה, היא מעידה על אחת משתי האפשרויות הנ"ל.

ואם נתבונן היטב נראה, כי בסופו של התהליך האבולוציוני, ישרדו רק שתי ישויות בלבד. והישות האחת שתשרוד, היא הישות המורכבת ביותר שיש בעולם. דהיינו, ישות שיש בה ויש לה את כל התכונות האפשריות. כי על ידי רמת המורכבות שלה, על ידי זה היא יכולה להתאים את עצמה לכל דבר ודבר שיש בעולם.

ויחד איתה תשרוד עוד ישות אחת, והיא ישות שהיא חסרת כל מורכבות. דהיינו, הישות הפשוטה ביותר...