עכשיו מכירים את הסיפור של המראה מה הסיפור במראה הסיפור הוא.
ש: היא מראה לך את הפרצוף שלך.
אליעד: מראה מראה שעל הקיר, נכון עכשיו בן אדם עובר ליד מראה והוא רואה מישהו מכוער במראה אז מה הוא עושה הוא כועס על המראה או כועס על עצמו?
ש: עצמו.
אליעד: נכון עכשיו מה זה אומר לנו בדימוי הרגיל זה אומר לנו שאנשים לפעמים הם סוג מראה שלך אנשים הם המראה שלך, זאת אומרת נגיד אתה אומר "אני מפחד לדבר איתו כי כשאני מדבר איתו אני מרגיש ככה וככה" הרבה פעמים זה דברים שאתה מרגיש על עצמך ואז אתה חושב "אני חושב על עצמי ככה אז אני חושב שהוא חושב עלי" וכל מיני סיפורים ואגדות. עכשיו השאלה היא האם זה באמת נכון שבן אדם כשהוא עובר ליד מראה והוא רואה משהו לא טוב אז הוא כועס על עצמו או כועס על המראה, האם בהכרח זה הגיוני שתכעס על עצמך או על המראה בוא ננסח את זה אחרת מתי הגיוני שתכעס על המראה.
ש: כשאני לא רוצה לראות את עצמי.
אליעד: אז אל תעבור ליד המראה תעצום את העיניים מה אתה רוצה.
ש: אבל אם היא עוברת לידי.
אליעד: אז אל תסתכל המראה לא עברה לידך.
ש: אתה רואה את זה בדימוי זה לא באמת מראה.
אליעד: אוקי אז בא נלך לדוגמא נגיד שאתה עובר ליד מראה אתה הולך ליד המראה מסתכל אתה מכוער ולא אכפת לך מזה איך יכול להיות מצב כזה.
ש: שלא אכפת לך שאתה מכוער?
אליעד: לא אכפת לך ואתה לא רוצה להיות מכוער.
ש: שאולי זה לא רע לי.
אליעד: לא עוד פעם בן אדם עובר ליד מראה והוא רואה מישהו מכוער וזה לא מזיז לו בכלל והוא שונא אנשים מכוערים והוא לא רוצה להיות מכוער אבל לא אכפת לו, מתי אם?
ש: אם זה מישהו אחר שמה.
אליעד: לא את עצמו אין אף אחד אחר רק הוא בחדר.
ש: שוב פעם החשיבה השלילית שלו רואה שהוא מכוער זה מחזיר אותנו לחשיבה השלילית של החצי הכוס המלאה ריקה.
אליעד: שמה?
ש: כי מי שרואה את עצמו כמכוער אז הוא מסתכל דרך הצורה השלילית.
אליעד: עוד פעם הוא עובר ליד מראה.
ש: אתה עומד ליד מראה אתה יכול לראות את עצמך יפה ואתה יכול לראות.
אליעד: לא באמת בהנחה שהוא באמת נראה מכוער במראה והוא חושב ואומר מי ששם מכוער אבל עדיין הוא לא יכעס על עצמו הוא יכעס על המראה.
ש: אבל הוא מכיר את עצמו מלא זמן זה לא שפתאום הוא רואה איזה הפתעה.
אליעד: לא פתאום הוא רואה הפתעה לא משנה אז איך יכול להיות שהוא לא יכעס, מתי אתה לא תכעס על המראה?
ש: כשהמראה עקומה.
אליעד: נכון שנייה יש מראות שהן לא ישרות יש מראות עם כל מיני זוויות עכשיו כשאתה הולך למראה עם זווית המראה מעוותת אותך אתה פתאום נראה גבוהה שמן מוזר משהו כזה נכון, עכשיו אתה כועס על המראה למה אתה לא כועס על המראה?
ש: אני כן כועס על המראה.
אליעד: לא אתה לא אכפת לך אין לך בעיה אתה עומד ליד זה ומשתעשע אם עכשיו אתה עומד ליד מראה סבבה ואם אתה מכוער אתה לא תתייחס לזה.
ש: הבנתי.
אליעד: יש מראות שמעוותות אותך שאתה פתאום נראה כזה כפול כל מיני צורות מוזרות, אוקי עכשיו באיזה מצב אתה לא תכעס על המראה אם אתה בטוח במאה אחוז שמה ששם זה לא נכון זאת אומרת אם אתה בטוח שמה שיש שם זה לא נכון לא אכפת לך שהנה ישימו לך מראה "אתה רואה איך אתה נראה הנה ככה אתה נראה, לא נכון זה לא נכון זה רק המראה עקומה אני לא עקום הרצפה עקומה לא שאני לא יודע לרקוד" נכון. יפה זאת אומרת שבעצם כשבן אדם אומר צוחקים עלי חושבים עלי לא אוהבים אותי כל מיני סיפורים כאלה אם היית בטוח שאתה טוב אז היית בטוח שהדפקט בראש שלו שהוא חושב שאתה לא טוב לא היה מזיז לך.
עוד פעם אם אתה אומר "מפריע לי שהוא חושב עלי ככה אני לא רוצה שיחשבו עלי, הוא חושב עלי זה חושב עלי" אתה חושב שזה נכון או לא אם אתה חושב שזה לא נכון זאת אומרת שהמראה עקומה מה אכפת לך מה אכפת לך שהוא חושב גם המראה העקומה חושבת שאתה עקום הנה המראה איך אתה נראה עקום זה לא מזיז לך.
ש: האם אתה חושב או האם אתה בטוח שזה לא נכון?
אליעד: זה כפי כמה שאתה בטוח כפי כמה שאתה בטוח אם אתה מאוד בטוח שאתה לא כזה אז זה לא אכפת לך. מה שבאתי להראות בדימוי שאם אתה בטוח שהמראה עקומה אז אתה אין לך בעיה של להיות הכי מכוער במראה שהיא תעוות אותך כמה שהיא רוצה זה לא מזיז לך, לא אכפת לך לראות שאתה הכי מכוער בעולם למה כי זה המראה עקומה או במילים אחרות אם היית שלם עם עצמך לא היה אכפת לך איך אנשים רואים אותך "זה הוא חושב שאני ככה וככה אני לא באמת ככה זה הוא חושב שאני ככה", הבנו את זה עכשיו בוא נוסיף איזה משהו.
ש: יש הפוך גם.
אליעד: מה הפוך?
ש: שאתה הולך ליד מראה שכל הזמן אתה נראה בה יפה שמעוותת אותך הפוך...