כפי שכבר ביארתי, האמת היא טובה. וכאשר האדם מגיע אל ראיית המציאות והבנת המציאות כפי מה שהיא באמת, הרי שאז הוא מרגיש שלום אמיתי עם המציאות וטוב אמיתי. והאמת הטוב הולכים ביחד. ויחד עם זאת יש להבהיר ולומר, כי הטוב הוא תוצאה של האמת. אך מי שרוצה את האמת עצמה, עליו לא להיות משוחד עם הרצון שלו להרגיש טוב.

כי טבע האדם הוא לחפש את הטוב. והאדם מטבעו מחפש את האמת, כדי להרגיש טוב. ואם השקר לא היה רע, אז האדם בכלל לא היה מתעניין באמת. כי לאדם יש את האינטרס האישי שלו להרגיש טוב. והאדם מחפש את האמת, כי האמת עוזרת לאדם להרגיש טוב. והיכן שהאדם חושב שהאמת לא משרתת אותו, אז יש מצבים שבהם הוא מרשה לעצמו לשנות קצת את האמת וכולי.

וכאשר האדם מחפש את האמת, הוא מחפש אותה מתוך האינטרס שלו להרגיש טוב. ויש כאלו בעולם שנדמה להם שהם קרובים אל האמת. למרות שבאמת הם נצמדים לאיזה שקר שגורם להם להרגיש טוב. ולכן הם אומרים שהוא האמת.

כי כדי שהאדם ירגיש טוב, לשם כך הוא צריך להיצמד למשהו יציב. והאמת היא שורש היציבות בעולם. והאדם שנמצא בשקר, הוא מרגיש חוסר יציבות וחוסר נוחות. אז הוא ממציא לעצמו כל מיני הסברים, להסביר מדוע הוא נמצא באמת. והוא בסך הכל מייחס לשקר שבו הוא נמצא, את התכונות של האמת. כדי שהשקר יהיה יותר יציב, כדי שהוא יוכל להרגיש טוב.

והשוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. וכאשר האדם מחפש את האמת, הרי שהוא משוחד עם האינטרס האישי שלו. כי האדם מחפש את האמת, רק כדי להרגיש טוב. ואף אחד לא קם בבוקר ומחפש את האמת סתם כך בלי סיבה. ורק כאשר קורת לאדם איזו בעיה, אז הוא מנסה להבין את האמת, והוא מנסה לראות האם הוא תואם את המציאות או שלא.

והאדם מחפש את האמת, כדי להרגיש טוב. והאדם מחפש אמת, שתגרום לו להרגיש טוב. ולכן ראיית האמת של האדם, היא סובייקטיבית. משום שהאדם מחליט מהו האמת והשקר, לפי מה שגורם לו להרגיש יותר טוב.

ובנוסף על כל זה, דהיינו, בנוסף על האינטרס האישי של האדם, להאמין במשהו שיגרום לו להרגיש טוב, בנוסף על זה האדם גם מוגבל ביכולת השכלית שלו. ואין לאדם את כל המידע. וגם מה שהאדם יודע, הוא לא תמיד מבין את זה בשלמות.

וכאשר האדם עם נגיעות אישיות ואינטרסים אישיים, בתוספת של חוסר ידיעה וחוסר הבנה, בתוספת של צורת חשיבה לא נכונה ולא מושלמת, בתוספת של טעויות מחשבתיות וכיו"ב, כאשר אדם כזה מנסה לברר את האמת האמיתית, הרי שהאמת שהוא מגיע אליה, היא בוודאי לא האמת האחת של המציאות, אלא היא אמת אישית וסובייקטיבית שלו בלבד.

וכדי למצוא את האמת האחת, לשם כך על האדם ללכת בדרך אמת ע"פ מדרגתו. דהיינו, על האדם ללכת אחרי מה שהוא מבין שזאת האמת, למרות שהיא סובייקטיבית. ועל ידי זה בסופו של דבר, האדם יגיע אל האמת האחת.

וכאשר האדם הולך אחרי האמת הסובייקטיבית שלו, שהיא מוגבלת לידיעות ולהבנה שלו, על האדם להשתדל לראות, שהאמת שלו היא ללא נגיעות אישיות. דהיינו, אם חפצה נפשו של האדם לחפש את האמת, עליו לנסות לראות שהוא מחפש את האמת, ללא אינטרס כלשהו שהאמת תהיה כך או אחרת.

ויש מי שנדמה לו שאין לו אינטרסים אישיים. ויש מי שנדמה לו שהאמת שהוא מאמין בה, היא בכלל נוגדת את האינטרסים האישיים שלו. אבל האדם תמיד מלא באינטרסים אישיים. והדרך המהירה לאדם להבין שיש לו אינטרס אישי עם האמת שבה הוא מאמין, היא בצורה הפשוטה הבאה.

על האדם פשוט לשאול את עצמו את השאלה הבאה, האם עכשיו שהוא מאמין / חושב שדבר כלשהו הוא האמת, האם בסך הכל הוא מרגיש יותר טוב או פחות טוב. ועל האדם להתבונן אל תוכו, ולנסות לראות את האמת, כיצד האמת שהוא מאמין בה, כיצד היא משרתת אותו.

וגם אם האמת שהאדם מאמין בה, גורמת לאדם להרגיש תחושה של רע, ושל פחד וכיו"ב, הרי שלפעמים האדם עדיין מרגיש יותר טוב להאמין באמת כלשהי שמספקת משמעות לחייו, מאשר לחיות בלי משמעות ובלי פחד וכיו"ב. כך שגם אם האמת שבה האדם מאמין, גורמת לאדם להרגיש לפעמים פחות טוב, הרי שבכל מצב ומצב, האדם בסופו של דבר מרגיש יותר טוב, מכך שהוא מאמין במה שהוא מאמין.

והדרך הפשוטה להוכיח לאדם שיש לו אינטרס ושיש לו שוחד עצמי לומר שהדעה שלו נכונה, היא מכך שעוד נוסיף ונעמיק: הדעה של האדם גורמת לו להרגיש יותר טוב, מאשר בלעדיה.

ולא כל אחד ראוי לדעת את האמת. אבל מי שחפץ באמת עצמה, עליו להסתכל אל תוכו, ולראות את האינטרסים שיש לו, בכך שהוא מאמין באמת כלשהי. והאדם יכול לבחור להבין, שלמרות שהוא בטוח שהוא נמצא באמת כלשהי, הרי שעדיין האמת הזאת משרתת את האינטרס האישי שלו.

והאמת האמיתית עצמה, היא טובה. והיא השלמות עצמה. ואין דבר שטוב ממנה. והאמת עצמה משרתת את האינטרס האישי של האדם...