מי שיתבונן בעניין יראה, כי יש בני אדם, שהם מטבעם, לא אוהבים להיות באיזון. ולמרות שלאיזון יש תועלות רבות, הרי שעדיין ישנם בני אדם, שמסיבות שונות, מעדיפים את חוסר האיזון על פני האיזון. וכל אדם ואדם, אוהב לפעמים לעשות דברים בצורה לא מאוזנת. והשאלה היא, ממנה נובעת הנטייה של האדם לחוסר איזון? וכיצד להגיע לאיזון?

וכפי שכבר ביארתי, האדם אוהב להרגיש טוב. ואחד מהדברים שנצרכים כדי להרגיש טוב, זה שהאדם ירגיש שהוא חופשי. והרעיון של הצורך באיזון, למרות שהוא חיובי ויעיל, הרי שהוא סוג של שלילת החופש של האדם. כי האיזון פירושו, שהאדם צריך להיות בתוך מסגרת כלשהי, שבה כל הכוחות השונים, מקבלים את היחס הראוי להם במידה הנכונה.

וע"פ ההיגיון, הרי שהדבר הוא טוב מאוד, כאשר כל הכוחות השונים מקבלים כל אחד את מה שראוי לו. אבל האדם שמבין שטוב לו להיות באיזון, אז למרות שהוא מבין שאיזון זה טוב, הרי שמהצד השני, הוא מרגיש סוג של כלא ושל חסר חופש, בכך שהוא צריך להיות באיזון.

ולכן לדוגמא, יש את תופעת ההשמנה / דיאטה. שכל מהותה, היא אכילה לא בריאה ולא מאוזנת. כי מצד ההיגיון, על האדם לחיות בצורה מאוזנת ולאכול בצורה מאוזנת. לטובת עצמו ובריאותו. אבל לאדם יש גם צרכים רגשיים. ואחד מהצרכים הרגשיים של האדם, זה להרגיש שהוא חופשי. ולכן האדם אוכל לפעמים בצורה לא מאוזנת, כדי להרגיש חופשי, ושהוא לא כפוף לגבול כלשהו. ואז על ידי זה נוצרת השמנה וכיו"ב.

ושורש העניין שהאדם רוצה להרגיש חופשי, הוא בכך שהחופש האמיתי, נובע מכך שיש לאדם את האפשרות החופשית להבין את המציאות, למה החיים שלו, הם כפי מה שהם וכולי. כי מי שמבין את המציאות באמת, הוא מרגיש טוב באמת, והוא חופשי באמת. אבל לא כל אחד מרגיש שהוא מבין את המציאות. והאדם רוצה להרגיש חופשי, מתוך ביטוי לרצון הפנימי שלו, לקבל את החופש להבין את המציאות.

וכאשר האדם רוצה להרגיש חופשי, על ידי זה יש לו נטייה לעשות דברים בצורה לא מאוזנת. וכל התנהגות לא ראויה של האדם, כגון לדוגמא כעס, לחץ, או כל שטות אחרת, שהאדם יודע שזו שטות, ובכל זאת האדם רץ אחרי השטות הזאת, הרי שהכל שורשו בכך, שהאדם רוצה להרגיש חופשי. ולכן האדם עושה את מה שהוא לא צריך לעשות, כדי להרגיש חופשי...