עכשיו בואו נדבר על חופשות למה אנשים יוצאים לחופש מה ההיגיון בזה כי הם חושבים שלצאת לחופש יעשה להם יותר טוב מאשר לא לצאת לחופש עד כאן זה נכון, עכשיו מה המהות של החופש מה אנשים עושים בחופש מה המהות של חופש חופש מ...?

ש: מעבודה.

אליעד: מעבודה נכון אלוהים שבת יצא לחופש ביום השביעי נכון יפה יצא לחופש נתן למפעל לעבוד אמר אמשיך לעבוד אני בחופש עכשיו עד יום ראשון חוזר חזרה.

ש: כל המפעל שלו.

אליעד: לא משנה סתם כדימוי זאת אומרת חופש פירושו ההפך של עבודה נכון עכשיו השאלה היא מה האמת, מה האמת אז מה אנשים עושים בחופש מנסים להתנתק מהעבודה נכון ואז נניח.

ש: השאלה מה הם עושים.

אליעד: אז יש כמה אפשרויות אפשרות אחת שהם לא מצליחים להתנתק מהעבודה ואז גם בחופשה הם עובדים אותו דבר אפשרות נוספת שבחופשה הם עדיין עוסקים קצת בענייני עבודה במינונים שונים, אפשרות נוספת שכל החופשה הם מתכננים מה לעשות כשהם יחזרו לעבודה הם כאילו לקחו חופש לא כדי לנוח אלא כדי לתכנן מה לעשות כשהם חוזרים לעבודה כאילו זה חופש מהפעולות השותפות אבל הם עובדים בלתכנן את ההמשך ואפשרות נוספת שבחופשה הם מוטרדים אולי העבודה לא עובדת כמו שצריך.

אם זה שכיר נגיד הוא אומר "אולי עכשיו שאני לא שם אולי מישהו לוקח לי את המקום ואולי קורה ככה וככה" אם זה עצמאי הוא אומר "עכשיו בגלל שאני לא עובד אולי העסק יפול אולי העובדים לא עובדים טוב" ועוד איזה סיפור ויש מצב שגם בן אדם מצליח לצאת לחופש לגמרי שכח את העבודה לגמרי הוא בכלל שהוא עבד אי פעם ואז מה קורה כשהוא חוזר לכדור הארץ "איפה איך חזרתי עכשיו הכל בום תחזור לעבודה" ואז הוא הרבה פעמים מרגיש יותר רע מאשר קודם, זאת אומרת בגלל שהוא פתאום חזר מהחופש לעבודה עכשיו הוא עוד יותר רע.

עכשיו השאלה היא מה האמת אז מה האמת האמת היא שחופשה זה מהעבודה אבל עבודה זה לאו דווקא במובן הפיזי של עבודה החופשה המהות של חופשה זה לקחת חופש מהתחושה של טוב ורע של משנה כשבן אדם עובד במקום עבודה הוא כל היום בתחושה של משנה "אני צריך לעשות את זה ואני צריך לעשות את זה אם זה טוב זה זה, אם זה ככה זה רע אם זה זה טוב" כל הזמן משנה "צריך יש אין, אין יש צריך לא צריך" כל הזמן, החופש המהות שלו זה אין הבדל "תקשיב לא משנה אתה יכול לנוח אתה טוב איך שאתה" המהות של החופש זה אהבה בלי תנאים "אני יכול לאהוב את עצמי איך שאני".

עכשיו החופש הוא לאו דווקא מהעבודה הפיזית החופש הוא גם מהעבודה המנטלית כי אם אתה רוצה להצליח בחיים אתה גם כן כל הזמן עובד אתה עובד בלהצליח בחיים אם אתה רוצה להיות מאושר אז אתה עובד בלהיות מאושר אם אתה רוצה זוגיות אתה עובד בלמצוא זוגיות, אתה עובד בלקבל כבוד אתה עובד בזה שיאהבו אותך אתה עובד במשהו כל הזמן אתה עובד לא תמיד במקום עבודה אתה עובד בליהנות למה אתה יוצא לחופש "טוב עכשיו אני צריך להספיק כמה שיותר דברים" אז אתה עובד בלהספיק כמה שיותר דברים אתה לא נח אתה עובד כל הזמן עובד ועובד "צריך להספיק צריך להגיע צריך פה צריך שם".

החופש האולטימטיבי זה בתוכך אם אתה מצליח להגיע למקום שאתה עצמך חופשי מהרצונות שלך שאתה יכול לראות את כל הרצונות מבחוץ שאתה יכול את כל הרצונות להגיד "וואלה לא משנה", מה זה משנה נגיד שבן אדם מצליח להגיע לתחושה שהוא מקבל את עצמו איך שהוא שהוא אוהב את עצמו איך שהוא שהוא לא צריך לשנות שום דבר שהמציאות מושלמת איך שהיא, חופש בעומק שלו זה כמו נגיד שאתה מתעורר בחלום יש לך איזה חלום אתה מתעורר עכשיו אתה חופשי לגמרי מהחלום עכשיו אתה יכול לחזור לחלום אבל החלום אין לו שום משמעות עבורך כשאתה ער אין משמעות לחלום, עכשיו אתה יכול לחזור לחלום יכול לחזור לישון אבל יצאת לחופש התעוררת מהחלום. עכשיו איך בן אדם משיג את החופש.

ש: החלום זה כאילו העבודה?

אליעד: החלום זה המשנה החוויה של המשנה עכשיו איך בן אדם משיג את החופש על ידי שהוא מחזק בתוכו, איפה יש את החופש במקום של האין גבול באינסוף במהות מה זה אומר לנו כשבן אדם מתחבר פנימה "האם באמת זה משנה האם באמת אני חייב האם באמת אני צריך, האם באמת אני חייב להצליח האם באמת זה האם באמת ובאמת, מי החליט את זה מי אמר שיש הבדל מי אמר שזה משנה" בן אדם שעושה את זה זה מה שמוציא אותו לחופש חוץ מזה אין מצב לצאת לחופש אתה תמיד תקוע בתוך עבודה כלשהי החופש הוא בסוף פנימי שקט נפשי אמיתי החופש הוא פנימי בתוכך כשאתה מצליח להשתחרר רגשית מהעומס של "אני חייב משהו אני חייב להצליח חייב זה וחייב זה" כל הזמן חייב חובות.

עכשיו רבי נחמן אמר כשבן אדם מתקרב לצדיק אוטומטית נהיה לו יותר קל למה כי הוא אומר יש לבן אדם הרבה עבירות והעבירות מכבידות על הבן אדם יש לו איזה כמו משא כזה שאתה סוחב אותו אתה בא לצדיק אתה נהיה יותר צדיק יש לך פחות עבירות יש לך פחות משא לסחוב, עכשיו מה זה המשא המשא זה החובות שלך עכשיו חובות זה לא חובות בבנק חובות זה כמה דברים אתה חושב שאתה חייב "אני חייב להצליח אני חייב להיות בריא אני חייב שיאהבו אותי אני חייב להיות זה" כל מיני חובות יש לך חובות הרצונות שלך זה החובות שלך.

עכשיו יש אנשים שיש להם הרבה כסף אבל הם שקועים בחובות שקועים בחובות רגשיים "אני חייב שיכבדו אותי אני חייב לא לאבד את הכסף אני חייב שזה יצליח" יש לו מלא חובות המון חובות והשיטה מה שאני מלמד פה מה היא אומרת להפוך את המחויב לאפשרי "אתה לא חייב ואתה לא חייב מי אמר שאתה חייב אולי אתה לא חייב" תשחרר אותך מהחובות שיטת שחרור חובות אבל ולכן בעיקרון אם אתה לומד את מה שאני מסביר פה אתה יוצא לחופשי אבל שימו לב לחידוד אם בן אדם אומר "אין בעיה מעכשיו אני אגיד לעצמי שאני לא חייב" אז יש לו חוב חדש "אז אני חייב לא להיות חייב אז מעכשיו אני חייב להרגיש חופשי אני חייב לא להיות חייב, אני חייב לאהוב את עצמי אני חייב זה ואני חייב זה" זה עוד פעם הוא נכנס לחוב אחר כי אני לא מסביר לך שהכל חייב להיות אפשרי הכל יכול להיות אפשרי.

עכשיו ולכן גם פה יש שני סוגים אז קודם כל ברמה הפשוטה בן אדם שיעבור מחוויה של משנה לחוויה של לא משנה יצא לחופש באופן יחסי אם כל היום אתה אומר "זה משנה כמה כסף יהיה לי" ואתה מסוגל שעה ביום להרגיש "לא אכפת לי כמה כסף יהיה לי" דקה ביום להרגיש את זה אתה זה גם מנוחה זה חופשה יותר טובה מכל החופשות שתעשה אי פעם באופן יחסי לרצון, זאת אומרת אם יש לך רצון שאומר "אני חייב למצוא את עצמי" נגיד ואז אתה מסוגל חמש דקות ביום להיות בתחושה "אני לא צריך למצוא את עצמי אני טוב איך שאני" זה החופש האולטימטיבי לרצון הספציפי של "אני חייב למצוא את עצמי".

אבל זה לא מספיק עמוק כי קודם כל זה טוב זה מושלם אבל יש יותר מזה למה כי אם אתה אומר "אני עכשיו טוב איך שאני" זה גם כן לא חופש כי אז אתה מנסה להיאחז בזה אתה עכשיו "רגע מי אמר שאני טוב איך שאני" אתה גם מנסה להיאחז במשהו החופש היותר פנימי זה המקום של "אני לא יודע", אתה צריך להגיע למצב שכשהמוח יגיד לך "אתה צריך להצליח" תגיד לו "לא יודע אולי כן אולי לא אולי יש הבדל אולי אין הבדל לא יודע" עכשיו והלא יודע הזה זה משהו שקורה מעצמו זה לא משהו שאתה מנסה להיאחז בו זאת תוצאה, החופש הוא אמור לבוא מעצמו כי אם הוא לא בא מעצמו אז אתה לא חופשי מהרצון להיות חופשי ואז אתה משועבד לרצון להיות חופשי.

אבל לא משנה זה עוד איזה מורכבויות ואם אנחנו רוצים להיכנס לזה עוד יותר אבל לעומק בעולם אידיאלי אתה אמור להיות בחופש תוך כדי שאתה עובד אלוהים לדוגמא כמטאפורה הוא עושה הוא עושה הרבה דברים אבל בעצם הוא חופשי הוא לא חייב כלום הוא יכול בשנייה לבטל הכל, זאת אומרת שבעולם אידיאלי אתה אמור לקום בבוקר לעבודה מתוך חופש אתה אמור לחשוב שהחיים מושלמים ומתוך זה לעשות את הפעולות ואם החיים מושלמים ואתה עושה את הפעולות אז אתה תמיד בחופש באופן יחסי כי עדיין גם שם יש לך טוב ורע כי מתוך חופש מוחלט עדיין אתה מציב לעצמך טוב ורע ואז באופן יחסי אין לך חופש ואז אתה כן יכול לרצות לצאת לחופש אבל הכל בתוך תחושה של שלמות.

עכשיו אם בן אדם נגיד היה אומר לעצמו "מי אמר שזה רע שאני מרגיש רע אז אולי זה בסדר להרגיש רע" לדוגמא אז הוא בעצם הפך להיות חופשי לגמרי לצורך העניין, המהות של מה שאני אומר זה...