לפעמים האדם נתקל בחייו במצבים, שבהם הוא רואה דבר כלשהו שנראה כלא תקין. ולאדם יש את האפשרות לבחור, האם להתערב במצב ולנסות לשנות אותו, או שלא. ובמאמר הזה, לא נשיב לשאלה האם ומתי צריך האדם להתערב, ואיך לעשות זאת, אך כן נאיר את אחת מהסיבות שבגללן האדם כן בוחר להתערב. ונסביר גם, מדוע לפעמים האדם לא מרגיש שום צורך להתערב.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי האדם מטבעו מתערב ומנסה לשנות את המציאות, רק כאשר הוא חושב שהיא לא תקינה. ואם האדם רואה משהו שהוא מושלם, האדם לא ינסה לשנות אותו. אבל אם האדם רואה דבר שנראה לו כלא טוב, או שנראה לאדם שאפשר לעשות את הדבר הזה לטוב יותר, הרי שבמקרה כזה האדם יתלבט האם להתערב או שלא.

וככל שהדבר נראה לאדם כדבר רע יותר, וככל שהאדם מאמין יותר בכך שהוא כן יכול לשנות את המצב, כך הסיכוי שהאדם יתערב וינסה לשנות את המצב, גדול יותר.

וכפי שאמרנו, האדם מתערב רק כאשר הוא רואה איזה דבר שנדמה בעיניו לדבר רע. וישנם מצבים שהדבר הרע הזה נוגע לאדם בצורה ישירה, כגון שהאדם רואה איזה דבר שהולך לפגוע בו, שאז האדם מתערב כדי למנוע את הפגיע בעצמו. וישנם מצבים שבהם האדם בוחר להתערב לטובת האחר ולטובת הכלל, גם אם הדבר הזה לא נוגע לו ישירות.

והאדם מטבעו לא עושה שום דבר סתם. והאדם מטבעו לא אוהב להתאמץ. ואף אחד לא סתם קם ועושה פעולות כלשהן, אא"כ יש לאדם סיבה מדוע לעשות את הפעולות שלו. וא"כ השאלה הנשאלת היא, מדוע האדם רוצה ולפעמים מתערב, גם בדברים שלא נוגעים לו ישירות?

ומילא כאשר האדם רואה איזה דבר שיכול להשפיע עליו ישירות, אז מובן מדוע האדם רוצה להתערב. אבל כאשר האדם רואה איזה דבר שלא נוגע לו בצורה ישירה, אז מדוע בכלל האדם חושב להתערב ומדוע האדם לפעמים בוחר להתערב?

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי האדם לא עושה שום דבר סתם. וכאשר האדם בוחר להתערב במשהו שנראה שהוא לא נוגע לו, הרי שגם שם יש משהו שכן נוגע לאדם. וכאשר האדם רואה איזה דבר במציאות ומרגיש את הצורך להתערב, הרי שזה רק משום שהדבר הזה כן משפיע עליו בצורה כלשהי. וגם אם הדבר הזה לא משפיע עליו ברמה הפיזית והממשית, הרי שעל כל פנים הדבר הזה משפיע עליו ברמה הרגשית.

ומי שיתבונן היטב יראה, כי תכלית כל מעשיו של האדם, היא לגרום לעצמו להרגיש טוב. והאדם עושה את מעשיו כדי להרגיש טוב. וכאשר האדם רואה במציאות איזה דבר כלשהו, הדבר הזה יכול לגרום לאדם או להרגיש יותר טוב, או להרגיש פחות טוב, או שהאדם לא מייחס לכך כל משמעות, ואז הדבר לא משפיע על מצב הרוח של האדם בשום צורה.

וכאשר האדם רואה במציאות איזו התנהגות שנראית לו כלא ראויה, הרי שהדבר הזה גורם לאדם להרגיש לא טוב עם עצמו. כי לכל אחד יש את סולם הערכים שלו. וכל אחד בעולם, נאחז באיזו דעה ובאיזו מחשבה ובאיזו צורת הסתכלות על המציאות, שגורמת לו להרגיש טוב עם עצמו.

וכאשר האדם רואה איזה דבר שלא תואם את האמונה שלו ואת צורת המחשבה שלו, על ידי זה האדם בתת המודע שלו, מרגיש לא טוב עם עצמו. כי קיומה של דעה אחרת ששונה מדעתו של האדם, היא איום קיומי על דעתו האישית של האדם.

כי כל הכוחות שיש בעולם, מנסים כל הזמן להשתלט אחד על השני. ומי שהכוח שלו חזק יותר, הוא זה שמצליח לשלוט על שאר הכוחות שחלשים ממנו. וכל דעה בעולם, היא מהווה סוג של איום על כל שאר הדעות ששונות ממנה. כי אם דעה אחת תתגבר על כל שאר הדעות, הרי שכל שאר הדעות ייעלמו.

וכל אדם נאחז בדעה כלשהי ובצורת הסתכלות כלשהי על החיים. וכאשר האדם רואה איזה דבר בעולם שלא תואם את הצורה שבה הוא חושב שהדברים צריכים להתנהל, על ידי זה האדם מרגיש סוג של איום פנימי. כי אם זה לגיטימי שתהיה מחשבה אחרת ודעה אחרת ששונה מדעתו של האדם, הרי שהדבר הזה גורם לאדם להרגיש שהדעה האישית שלו שהוא נשען עליה, שהיא לא יציבה.

וכאשר האדם רואה כל דבר בעולם, שלא תואם את מה שהאדם חושב שצריך להיות, הדבר הזה הוא סוג של איום על המחשבה האישית של האדם. והאדם מרגיש את הצורך להתערב, כדי להתאים את המציאות למה שהוא חושב, כדי שהוא עצמו ירגיש יותר בנוח לחיות במציאות.

ואחת הדוגמאות לכך, היא עניין הנקמה. שהאדם לפעמים רוצה לנקום, ומוכן אפילו לסבול בשם הנקמה שהוא רוצה לנקום. והכל כדי שהאדם ירגיש שהצדק נעשה. כי האדם לא מסוגל לקבל את זה שהמציאות תהיה אחרת ממה שהוא חושב שהיא צריכה להיות. והאדם בשם עשיית הצדק, מוכן לפעמים לשלם מחיר כבד, והעיקר שהוא ירגיש בנוח להיות במציאות שהיא מתנהלת כפי מה שהוא חושב שהיא צריכה להתנהל.

ואם האדם לא מבין את המשמעות של מה שהוא רואה, על ידי זה הוא לא מרגיש איום כלשהו ממה שהוא רואה, ואז הוא לא מתערב ולא מנסה לשנות את מה שהוא רואה.

ואם האדם רואה שהמציאות מתנהגת כפי מה שהוא חושב שצריך להיות, הדבר הזה יוצר אצל האדם חיזוק פנימי לתפישת החיים שלו. והדבר הזה גורם לאדם להרגיש שצורת המחשבה שלו היא נכונה. כי הרי המציאות תואמת את צורת המחשבה שלו.

וכל אדם ואדם, יש אצלו דברים שמוגדרים כרע ויש אצלו דברים שמוגדרים כטוב. והאדם מטבעו מנסה להתקרב אל הטוב. והאדם מטבעו מאמין שהטוב הוא טוב יותר מהרע. וכאשר האדם רואה במציאות איזה דבר...