... מציאות של אחדות -
איך להשיג אותה, מה משמעות החיים,
איך להתחבר לשכל העליון
ולאמת אובייקטיבית - פרומו מה שאני טוען בסופו של דבר, שהישועה שלך תלויה בהבנה, לא ... ואם תביני אותו סיימת את הסיפור. מה בסוף את צריכה להבין? את צריכה להבין שאת אלוהים. ואם את מבינה את זה, זה משנה לך את
חווית המציאות. אם האדם מבין את כל התהליכים, בסוף הוא מבין שהכל אחד, ואם ... לך? אם שום דבר לא היה מציק לך, לא היית באה, נכון? שאלה: אני לא רגועה. למה אני לא רגועה? כי אני לא מבינה. אליעד: מה את
רוצה להבין? שאלה: מה זה חיים? מה זה החיים האלה? מה המשחק הזה? עשיתי הכל בחיים, ועכשיו כל מה שעשיתי לא חשוב לי, הילדים והכסף שצברתי זה דברים שקיימים, ואני שואלת, מה זה? אליעד: אני יכול
לתת לך הרבה תשובות, אבל שום תשובה לא תיתן לך את
האמת, למה? כי כל מה שאגיד, תמיד תשאלי מה זה? וגם אני חוסך לך בזה, שלא יעבדו ... צריכה להבין, כל השאלות שיוצרות את המצוקה, נובעות מתפיסת מציאות מסוימת, שאומרת שיש אותך למשל בים ויש אותך עם הילדים, אתה
חווה שינוי, את
חווה הפרדה בין המעשים שלך. יש דבר שהוא לא הגיוני, ובכל זאת, יש תפיסת מציאות שבה ... יותר בעיות. אם תפיסת המציאות שלך הייתה שונה, שבה לא היית מבדילה בין היום לאתמול לשלשום, למרות שזה לא הגיוני, כי כרגע את
חווה שינוי, אז לא הייתה לך שאלה, מה היא משמעות החיים. את
חווה את המציאות בצורה מסוימת, את
חווה אני ולא אני, וכל שאר ההפרדות, ואז את שואלת שאלה, למה יש את ההפרדה הזאת? למה זה ככה? אז אם לא הייתה לך
חוויה של נפרדות, אז לא היית יכולה לשאול. ואם לא היית יכולה לשאול, אז אין ... לא הוא. ולכן רבי נחמן כתב, ששלמות יש רק לאלוהים, רק אם דבר והיפוכו זה אחד, יש לך שלמות. והשאלה הנשאלת היא, איך אגיע
לחוויה שאין דבר והיפוכו, שאין דבר שנפרד מדבר אחר? ההיגיון שלנו למעשה, הוא ... והמוח אומר זה יש וזה אין. והאדם אומר, שאם המוח אמר שזה אין וזה יש, אז האדם מאמין למוח באופן מוחלט. האדם מאמין שמה שהוא
חושב ומבין זה מה שקיים. אבל אולי לא? כול
חווית המציאות שלך זה אמונה חזקה ביותר במה שאת
מרגישה. זה שאת רואה שיש פה שולחן ושם אין שולחן, זה אומר שיש עוד תפיסה של מציאות, ... האובייקטיבי? זה שהוא הילד שלך והשני לא הילד שלך, אנחנו לא מתווכחים עם זה, אבל השאלה היא, מה יש מעבר לזה כן ולזה לא? אם
החוויה של האדם היא, רק שזה יש וזה אין, אז הוא נדפק. כי רק זה הילד שלך, והשני לא הילד שלך, אז את מפחדת ודואגת רק לילד שלך,
וחווה שאר חסרונות. אבל אם את אומרת, זה הילד שלי וזה לא הילד שלי, אבל בתוכך, בו זמנית, את
חווה שאין הבדל בין הילד שלי ללא הילד שלי, אז איכשהו אם את מצליחה לחבר את זה, אז ... את לא חסרה את השני, את לא מחפשת יותר את השלמות, כי יש לך את שניהם. לכן כדי להגיע להבנה זו, את צריכה ביום יום להיות
אמיתית עם עצמך. אם תהיי
אמיתית עם עצמך ביום יום, אני מבטיח לך שתגיעי
לחוויה שאין הבדל בין זה לזה, וגם יש הבדל, בו זמנית. את למשל בטוחה שיש פה עולם עם ... את מתעוררת. אם היית משוכנעת שאת בחלום, היית עדיין מפחדת עליו? היית אולי מפחדת אבל בפרופורציה אחרת, אז זה משנה לך את
חווית המציאות. זה בדיוק מה שאני טוען, שאת עכשיו בחלום, ומעלינו יש את האחד, ... הכל זה אחד, הכל באותו מקום. זה לא נתפס, אז מה? עכשיו השאלה היא, האם זה נכון? ואם זה נכון, איך אני זוכרת את זה? ואיך אני
חווה את המציאות מהפרספקטיבה הזאת? אבל אם היית
חווה שאמנם קיימים יש ואין, אבל באותו זמן את
חווה בנוסף שהכל אחד, אז
החוויה שלך אחרת. החלום קיים, אני לא אומר לך שהחלום לא קיים, אבל את צריכה
לחוות שזה רק חלום, זאת אומרת