עכשיו בא נדבר על מקרה כדלקמן: בא בן אדם אומר יש לי חרדה

חוקרים ממה החרדה ומגלים שהיא מפחד לא "להיראות טוב"

ש: יש לו חרדה מזה?

אליעד: כן. דוגמן מפחד לא "להיראות טוב" לא יכול להיות בחורה גם כן מפחדת לא "להיראות טוב" אין אופציה כזו?

ש: בדרך כלל הפחד הוא מההשלכות שלא "להיראות טוב"

אליעד: לא משנה הבעיה מתחילה בחרדה חוקרים למה אתה בחרדה? הגענו למפחד לא "להיראות טוב" יכול להיות כזה מקרה?

ש: נניח

אליעד: נניח לא יכול להיות כזה מקרה? מפחד להיות מכוער מפחד להתקיים

ש: מפחד להשמין

אליעד: מפחד להשמין מפחד להתקיים מפחד להזדקן. ואז מה עושים חוקרים למה אתה רוצה "להיראות טוב" כי זה גורם לי שיעריכו אותי ואז בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות זה לתקוף את האני רוצה שיעריכו אותי ונגיד שבאמת אותו אדם מקבל ערך בזכות זה שהוא "נראה טוב" ואז מפרגנים לו איזה טוב אתה נראה ואז בעצם מה אנחנו אומרים לו תקשיב אנחנו יכולים לנתק או את ההתניה בין אם אני "נראה טוב" אני מקבל ערך או עצם זה שאני צריך ערך, עכשיו מה שיכול לקרות זה כזה דבר שהבנאדם לדוגמא נגיד אומר לעצמו עם עצמו יושב ואומר מעכשיו לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא שים לב הוא פחד לא "להיראות טוב" כי הוא רוצה שיעריכו אותו בגלל איך שהוא נראה עכשיו הוא לעצמו אומר לא אכפת לי אם יעריכו / יאהבו אותי או לא ועדיין הוא מפחד לא "להיראות טוב" איך זה יכול להיות?

ש: הוא לא מאמין לעצמו בלב שלם כי הוא עדיין חושב שהוא רוצה להיראות טוב

אליעד: מה הסיבות האחרות?

ש: שלא קשורות ליאהבו אותי או שלא יאהבו אותי

אליעד: אז יש שתי תשובות אפשריות לשאלה הזו אם הבן אדם מפחד לא "להיראות טוב" והסיבה שהוא רוצה שיעריכו אותו עכשיו הוא אומר אני מבחינתי הרגשתי שלא אכפת לי לי אם יעריכו אותי או לא ובכל זאת לא ביטלנו את החרדה הנובעת מזה יש שני אפשרויות ממה זה נובע או שלא ביטלת בלב שלם את המחשבה אכפת לי אם מעריכים אותי או לא זאת אומרת אומנם זעזעת את המחשבה שאומרת אני לא רוצה שיעריכו אותי אבל עדיין אתה חושב גם שאתה רוצה שיעריכו אותך ובמידה ובאמת לא אכפת לך אם יעריכו אותך או לא ועדיין לא התבטלה התוצאה שאתה רוצה "להיראות טוב" זה בעצם אומר שזה שרצית "להיראות טוב" כנראה נובע מעוד סיבות שצריך גם אותם לאתר עכשיו יש פה עוד עומק בסיפור עד כאן הבנו אז או שיש סיבות נוספות או שגם הסיבה היחידה שמצאת לא פירקת לגמרי עוד עומק בסיפור שהרבה פעמים בן אדם יושב עם עצמו ומרגיש לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא והרצון שלו מושתת על אני רוצה שיעריכו אותי והוא באמת מרגיש שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא ועדיין החרדה לא התבטלה אז מה אמרתי שזה אומר שהוא לא ביטל בלב שלם בהנחה שזה מבוסס רק על זה אבל יש עוד עומק העומק שאם בא אדם שמבחינתו רוצה שיעריכו אותו והוא יושב עם עצמו ושואל את עצמו למה אני רוצה שיעריכו אותי ומגלה שהוא לא רוצה שיעריכו אותו ואז לראשונה בחייו הוא חווה את החוויה שאני לא רוצה שיעריכו אותי לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא ובגלל שבפעם הראשונה שהוא חווה זו בחייו הוא מרגיש את זה ואז כמובן שהחרדה גם תחלש קצת אבל אז בגלל שפעם ראשונה שהוא חווה את זה הוא לא שם לב שלמרות שהוא חווה לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא עדיין במקביל הוא חווה גם אני רוצה שיעריכו אותי זאת אומרת הוא לא חווה רק "לא אכפת לי" אלא "גם לא אכפת לי" נגיד אנחנו לוקחים כוס מלאה במים שהיא כל הזמן מלאה במים ופתאום מצליחים לרוקן אותה עשר אחוז אז הבן אדם רואה מולו את התחושה אני לא רוצה שיעריכו אותי ובגלל שהוא לא מכיר את התחושה נדמה לו הנה אני בכלל לא רוצה שיעריכו אותי אבל אתה רק לא רוצה שיעריכו אותך או אתה גם לא רוצה שיעריכו אותך הרבה פעמים הבן אדם מתבלבל כי אם היית מבטל את הרצון לקבלת ערך עצמי מהסביבה היית מבטל אותו לגמרי והיית רק בתחושה של אני לא רוצה שיעריכו אותי אם הבקבוק היה מרוקן לגמרי באמת לא הייתה בעיה אבל זה שחווית אני לא רוצה שיעריכו אותי יכול להיות שחווית אתה גם רצית שיעריכו אותך וגם לא רצית שיעריכו אותך והבעיה נובעת מהרצון שיעריכו אותך לא מהחלק של אכפת לו ולכן צריך לשים לב גם אם ביטלת תסיבה אבל לא מספיק להגיע לזה שלא אכפת לי אם אוהבים אותי או לא לא מספיק רק להגיע לזה צריך להגיע לזה ועכשיו להשליט על כל הטריטוריה לא מספיק רק להוציא קצת מים מהבקבוק עכשיו תרוקן אותו לגמרי נכון שהצלחת למצוא בתוכך את המקום שאומר שלא אכפת לי אם יאהבו אותי או...