חרדה מחרידה, פחד מפחיד, לא
לפחד מהפחד, לא להיות
בחרדה מהחרדה -
חרדה + פחד, זה לא דבר רע! ובו יתבאר, השקר הגדול ביותר של הפחדים ושל
החרדות. והוא, השקר של האמונה. שהאדם מאמין לפחד
ולחרדה שלו, ולא חוקר ולא בודק אותם עד הסוף. וכאשר האדם מאמין לפחד
ולחרדה שלו, בלי לבדוק אותם עד הסוף באופן מוחלט, על ידי זה הוא סובל
מחרדות ומפחדים. וכפי שכבר ביארתי, הפחדים
והחרדות משמרים את עצמם אצל האדם, רק על ידי אמונה. שהם גורמים לאדם להאמין שדבר כלשהו הוא כ"כ רע, עד שהוא לא יכול לשאת אותו ולא יכול
להתמודד איתו. ועל ידי זה הם יוצרים אצל האדם שרשרת של פחדים. כגון לדוגמא, פחד מפני פיטורים. שהוא נובע מפחד אחר עמוק יותר של האדם, מכך שלא יהיה לו כסף. שהוא עצמו נובע מפחד אחר ... הוא מפחד ממשהו, על ידי זה הוא ישתחרר מכל
החרדות והפחדים באשר הם. והרעיון הוא, שיש אמונה אחת עמוקה אצל האדם, שבגללה הוא סובל את כל הצרות שלו. והיא, האמונה של האדם, שאסור לו להרגיש רע. כי המציאות היא, שיש בעולם ... אצל האדם, היא גם זו שבגללה האדם סובל כ"כ
מהחרדות ומהפחדים שלו. כי הסבל הגדול ביותר של האדם, הוא לא מכך שקורים לו דברים רעים, אלא מכך שהוא מפחד מהם. כי כאשר קורה לאדם איזה דבר רע כלשהו נגד רצונו, אז הרע, הוא רע ... תוך כדי הדבר הרע, גם אז הרע הוא רע יותר,
בגלל הפחד שהרע הזה ימשיך. כי אם האדם היה סובל מאיזה דבר רע, ולא היה מפחד, מכך שהרע הזה ימשיך, אז הרע היה הרבה יותר חלש. אבל כאשר האדם גם מפחד מכך שהרע ימשיך, אז גם הרע עצמו ... רע. וגם לפני וגם אחרי הרע כנ"ל. כך שהפחד
והחרדה מהרע, רעים יותר מהרע עצמו. ויש נקודת מבט, שממנה האדם חווה את הפחד ואת
החרדה, כדבר, שאינו טוב ואינו רע. והיא, כאשר האדם מצליח להסתכל על הפחד ועל
החרדה שלו, מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, שהיא מחוץ לטוב ולרע ולפחד
ולחרדה. כי העוצמה של הפחד ושל
החרדה, היא כפי כמה שהאדם לא מוכן בשום פנים ואופן להרגיש רע. כי האדם מאמין שאסור לו להרגיש רע, ושעליו לעשות את הכל כדי לברוח מהרע, שהוא חלק הכרחי במציאות כנ"ל. ועל ידי זה הפחד
והחרדה של האדם גדלים, מכך שהאדם ירגיש רע. אבל, מי שמצליח להסתכל על הדברים מבחוץ לגמרי, הוא מצליח לראות ולהבין, שגם להרגיש רע, וגם כאשר קורים דברים נגד רצונו, גם זה לא ממש ... טוב ולא להרגיש רע. וממשיך אפילו לחוות פחד
וחרדה, כמנגנון הישרדותי, שעוזר לאדם להרגיש טוב ולא להרגיש רע. אבל בו זמנית האדם גם מצליח להסתכל על הדברים מבחוץ, ומצליח לקבל את זה שהוא מרגיש רע. וממילא גם לקבל את זה, שהוא מפחד,
בגלל שיש לו רצון עצמי וכולי.
ואיך להגיע לנקודת המבט הזאת? תשובה: על ידי זה שהאדם במשך היום יום, נצמד בכל כוחו אל האמת האובייקטיבית, ומנסה להסתכל על כל דבר גם בצורה אובייקטיבית לגמרי. ועל ידי זה, בסופו ...