במאמר הזה נעסוק בעניין מכירות באופן כללי. כאשר הנמשל הוא על מכירת רעיונות שונים. וכל רעיון הוא סוג של מוצר. וכל מי שמנסה לשכנע את האחר לקבל את דעתו, הרי שהוא מנסה למכור לו את המוצר שהוא הדעה שלו.

ואם נתבונן על עניין המכירות, נראה שמוצר טוב, מדבר בעד עצמו. ומוצר טוב, הוא מוצר שנותן לאדם מענה אמיתי לצרכים של האדם. וכאשר המוצר הוא באמת טוב, אז אפשר פשוט לתת ללקוח להשתמש בו, ולראות כמה הוא נוח, ואז הלקוח יבין מעצמו שכדאי לו לקנות את המוצר.

ויש מוצרים שהם כ"כ טובים, שבעל המוצר מוכן לחלק את המוצר שלו בחינם. והוא יודע שכל אדם שישתמש במוצר שלו, יפיק ממנו תועלת כלשהי, ויהיה מוכן מיוזמתו להכיר טובה על המוצר שהוא קיבל, ולקנות אותו בכסף.

אבל, לא כל המוצרים הם טובים. ולא כל המוצרים מדברים בעד עצמם. וכאשר המוצר הוא לא מספיק טוב, אז צריך לעטוף את המוצר בעטיפה חיצונית כלשהי, שהיא תגרום ללקוח לקנות את המוצר. ומוצר שהוא באמת טוב, אפשר למכור אותו גם בלי עטיפה חיצונית בכלל. וככל שהמוצר פחות טוב, כך כדי למכור אותו, צריך להשקיע יותר בעטיפה החיצונית שלו.

וגם העטיפה של המוצר יש לה משמעות. ומוצר שהעטיפה החיצונית שלו יפה, האדם נהנה ממנו יותר. כי העטיפה היפה כאילו אומרת לאדם שהמוצר הזה הוא טוב. אבל אם המוצר הוא מושלם, לא צריך למכור אותו בעטיפה צבעונית. אלא אפשר למכור אותו כפי מה שהוא. מאחר שהוא מספק מענה מדויק, לזה שצריך את המוצר.

ולפעמים, המוצר הוא טוב, אבל זה שקונה את המוצר, לא יודע ולא מבין שהמוצר הוא טוב. ואז צריך לעטוף לו את המוצר בעטיפה יפה, כדי למשוך את העין של הקונה, שהוא לא מספיק חכם להבין שהמוצר טוב. אבל מצד האמת, אפשר למכור את המוצר הטוב גם בלי העטיפה שלו.

והנמשל של כל הנ"ל הוא, שכאשר רעיון הוא אמיתי וטוב, הרי שזה שאומר אותו, יכול לומר את הרעיון עצמו, בלי כל מיני עטיפות חיצוניות של הרעיון. כי האדם עצמו יכול להבין את הרעיון, ולראות שהוא באמת עוזר לו ושהוא טוב.

אבל, כאשר הרעיון והמוצר הרעיוני הוא לא מספיק טוב, אז כדי למכור את המוצר, לשם כך צריך לעטוף אותו בכל מיני עטיפות. ואיך מוכרי הרעיונות עוטפים את המוצר הרעיוני שלהם? על ידי זה שהם מנסים לפאר ולשבח את המוצר, על ידי זה שהם מספרים בשבחו של המוכר, דהיינו, מנסים לספר כמה הם חכמים וכולי.

ומי שאין לו מה למכור, ומי שהמוצר שלו לא ממש טוב, הוא צריך לעטוף את המוצר בהרבה עטיפות יפות. והוא יספר הרבה סיפורים על כמה שהוא חכם, וכמה שהוא מבין, ואיך שהוא קיבל הרבה תעודות, וכמה ניסיון חיים יש לו, ולכמה אנשים הוא עזר וכיו"ב. והכל זה רק הסחת הדעת מהמוצר עצמו.

כי כאשר המוצר הוא טוב, לא צריך לעטוף אותו ביותר מידי עטיפות. ומי שמרבה לספר על עצמו סיפורים ולשבח את עצמו, בד"כ זה נובע מכך שהמוצר שלו לא משהו. אז הוא מנסה ליצור אצל האדם תחושת אמון במוצר שלו, על ידי זה שהוא מנסה למכור את עצמו וכולי.

והאדם עושה את זה, גם כדי לחזק את האמון שלו עצמו בדעתו שלו עצמו. כי כאשר יש לאדם ספקות האם הוא צודק או לא, אז הוא מספר לעצמו המון סיפורים על כמה הוא חכם ומצליח וכולי, כדי לגרום לעצמו להאמין שהוא צודק.

אבל, מי שהוא צודק באמת, הוא לא צריך לספר לעצמו ולאחרים שום סיפורים על עצמו. אלא הוא מציג את הדברים כפי מה שהם. ומאחר שהדברים שלו טובים, ממילא האדם מבין מעצמו שהמוצר הזה הוא טוב.

ומי שיודע לייצר מוצר טוב, בוודאי שהוא יודע לייצר גם עטיפה טובה. אך עטיפה שהיא יותר מידי טובה, לפעמים היא מורידה...