כפי שכבר ביארתי, זכותו המלאה של האדם לא לדעת את הכל. אך יש כאלו שאינם יודעים את הכל, ובכל זאת הם מנסים להורות את הדרך לאנשים אחרים ולהנהיג אנשים אחרים, כל זמן שהם עצמם עדיין לא הובילו את עצמם אל השלמות האישית של עצמם.

וכפי שכבר ביארתי, מי שאין לו תשובות לכל השאלות, ומי שמפחד שאם יגלו שאין לו תשובות לכל השאלות, אז יפסיקו להאמין בו ולהעריץ אותו, הוא מנסה לקדם ולמכור לעצמו ולסביבתו, את המחשבה שלא לכל השאלות יש תשובות. כדי להרגיש טוב עם עצמו, שהוא מנהיג אחרים למרות שהוא לא באמת ראוי להנהיג וכולי.

וכך הוא הדבר לגבי עניין ההנאה. כי המציאות היא טובה. וגן עדן זה כאן. ובכל דבר ודבר בעולם, יש בו משהו טוב שאפשר ליהנות ממנו. ומי שבאמת מבין את המציאות, הוא מתחבר לכל דבר ודבר שיש במציאות, ונהנה מכל דבר.

ולא כל אחד זוכה לראות את הטוב שיש בכל דבר, ולא כל אחד חייב לראות ולהבין את הטוב שיש בכל דבר. אבל, מי שרוצה להנהיג אחרים, הוא כן חייב להגיע אל השלמות האישית של עצמו. ולהגיע אל השלמות, פירושו כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות.

כי האדם הוא חלק מהמציאות. וכדי להבין את הדבר, צריך לראות את התמונה המלאה שבתוכה הוא נמצא. וכדי שהאדם יבין את עצמו בשלמות, לשם כך הוא צריך להבין את כל המציאות בשלמות. ומי שמבין את המציאות בשלמות, הוא מגלה את הטוב שיש בכל דבר. והוא יודע ליהנות מכל דבר.

כי בכל דבר ודבר, יש את ההנאה של השלמות. כי כל דבר בעולם, יש בו שלמות. ומי שרואה את השלמות שיש בכל דבר, הוא יודע ליהנות מכל דבר. ומי שרוצה להנהיג אחרים, הוא חייב קודם לכן להבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ורק לאחר מכן הוא באמת יכול להוביל גם אחרים אל האושר.

כי האושר הוא כאשר האדם יודע לראות את הטוב שיש בכל דבר. ומי שלא יודע להבין ולראות את הטוב שיש בכל דבר, הוא לא יכול להראות את הטוב שיש בכל דבר גם לאחרים. מחמת שהוא עצמו עוד לא רואה את הטוב הזה.

וכאשר המנהיג לא יודע איך ליהנות מכל דבר, אז הוא ממציא את המחשבה שאומרת שלא בכל דבר יש טוב, ושעל האדם לסגף את עצמו, ושהאדם לא יכול להרשות לעצמו לאהוב את העולם ולהקשר רגשית לדברים. כי ההנאה של האדם מהעולם, תיצור עבורו סבל.

ולמרות שבאמת ההנאה של האדם מהעולם עלולה ליצור אצלו סבל, הרי שגם ליהנות צריך לדעת. ומי שיודע ליהנות באמת מכל דבר, הוא זה שיכול להרשות לעצמו להקשר רגשית לדברים וכיו"ב. והוא יכול להראות לכל אחד את הדרך, איך אפשר ליהנות מכל דבר, ולהקשר רגשית וכיו"ב, ועדיין להיות מאושר וחופשי.

ומי שלא יודע את הטוב שיש בכל דבר, אז הוא מקדם רעיונות שמסבירים שלא טוב ליהנות, ושהנאה זה רע, ושהאדם צריך לא ליהנות, ושהאדם צריך להתגבר על הרצון שלו ליהנות וכיו"ב. והכל נובע משום שהמנהיג לא יודע כיצד כן אפשר ליהנות מכל דבר, ועדיין להיות מאושר.

ומי שאוהב את המציאות בשלמות, הוא אוהב את עצמו בשלמות, ואת כל מה שיש במציאות בשלמות. והוא יכול להראות לאדם את הדרך, איך כן אפשר ליהנות מכל דבר, ועדיין להיות מאושר בלי להסתבך בצורה כלשהי עם תלות רגשית כלשהי וכיו"ב...