מי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אדם הוא מנהיג. יש מי שמנהיג אנשים רבים, יש מי שמנהיג רק את משפחתו ילדיו וכיו"ב, ויש מי שמנהיג רק את עצמו. כל אחד מנהיג מישהו. ואם האדם לא מנהיג את העם, הרי שעל כל פנים הוא מנהיג את עצמו. כך שכל אחד הוא סוג של מנהיג.

וגם מי שלא ראוי להיות מנהיג, הרי שאין לו ברירה אלא להמשיך להנהיג לפחות את עצמו, כדי להביא את עצמו אל השלמות האישית של עצמו.

ואף על פי שכל אחד הוא סוג של מנהיג, אפ על פי כן נשאלת השאלה, מי ראוי להנהיג? ובשאלה מי ראוי להנהיג, נכללת גם השאלה, לאיזה מנהיג אמור האדם להתקרב? כי הרי ראוי להתקרב אל מנהיג שיודע להנהיג.

וכל עניין המנהיגות, ולאיזה מנהיג ראוי להתקרב, הדבר הזה נכון גם כלפי האדם עצמו ביחס לעצמו. כי השאלה לאיזה מנהיג ראוי להתקרב, משמעותה היא כיצד ראוי לאדם להנהיג את עצמו, ואיך ידע האדם האם הוא מנהיג את עצמו בצורה נכונה. כי כל מה שנכון לגבי הנהגת אחרים, נכון גם לגבי הנהגת האדם את עצמו. ועל האדם לדעת לאיזה מנהיג הוא צריך להתקרב, ולהבין מכך איך הוא צריך להנהיג את עצמו.

ומיהו מנהיג אמיתי שראוי להתקרב אליו? או במילים אחרות, כיצד ידע האדם האם הוא מנהיג את עצמו בצורה נכונה?

והתשובה היא, שמנהיג אמיתי שיכול להנהיג אחרים, הוא רק זה שיודע להנהיג את עצמו ושהנהיג את עצמו עד לשלמות האישית של עצמו. וכל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות האישית של עצמו, בשלמות שאין שלמות גדולה ממנה, הרי שעדיין יש לו להיכן להתקדם, והרי שהוא עדיין לא באמת יודע להנהיג אחרים.

וכמובן שאנחנו לא מדברים כאן על מנהיג טכני, כגון מנהיג טיולים שיודע את הדרך טוב יותר מאשר אחרים, אלא אנחנו מדברים כאן על מנהיג רוחני, שמנהיג את האדם אל השלמות האישית של עצמו.

וכל זמן שהאדם עצמו לא הגיע אל השלמות, הרי הוא לא באמת יודע איך להנהיג. כי אילו הוא ידע איך להנהיג, הרי שהוא היה מנהיג את עצמו אל השלמות. ואם האדם לא יודע להנהיג את עצמו, כיצד הוא ינהיג אחרים?!

ואם המנהיג חושב בטעות או אומר בטעות שאין דבר כזה שלמות, הרי שאז המצב גרוע עוד יותר. כי לא רק שהוא לא יודע איך להגיע אל השלמות, אלא שהוא מטעה גם אחרים שלא יתקרבו אל השלמות.

וכל זמן שהאדם לא מבין את עצמו בשלמות, הרי שהוא לא מבין שום דבר בשלמות, וממילא הוא לא יכול לדעת שום דבר על האדם השלמות קיימת או לא. וכל שכן שהוא לא יכול להנהיג אחרים אל השלמות שלהם.

וכל זמן שהאדם יכול לשפר את השלמות שלו בדבר כלשהו, וכל זמן שהאדם יכול להבין את עצמו טוב יותר ממה שהוא מבין את עצמו, הרי שהוא לא באמת מבין את עצמו בשלמות, והרי שהוא לא הגיע עדיין אל השלמות, וא"כ הוא לא יכול להוביל אחרים אל השלמות.

ויש כאלו שחושבים שיש להם רחמנות על העולם ושהם רוצים בטובת העולם. ומתוך הרחמים שלהם על העולם, הם רוצים לעזור לבני האדם להגיע אל ההארה המיוחלת. אך באמת כל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות שאין שלמות אחריה, הרי שכל המנהיגות שלו נובעת בגלל שהוא נזקק רגשית, ובגלל שהוא זקוק לכבוד שבני האדם נותנים לו, ולדברים שהמנהיגות והפרסום נותנים לו.

כי מי שהגיע אל השלמות, הוא לא זקוק בשום צורה ובשום דרך לקבל כבוד כלשהו או הערכה כלשהי מבני אדם. ומי שהגיע אל השלמות, הוא זה שטוב לו תמיד, וזה שיודע שהעולם מושלם איך שהוא ושלא צריך לתקן שום דבר.

ומי שלא מבין מה טוב בכך שיש רע, הרי שהוא לא הגיע אל השלמות. ומי שכן הגיע אל השלמות, רק הוא באמת יכול לעזור לאדם לראות את הדרך האישית שלו אל השלמות.

כי כל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות, נדמה לו שהדרך אל מה שנדמה לו כשלמות, נמצאת דווקא בצד שלו. ונדמה למנהיג בטעות, שמי שרוצה לחיות טוב ולהיות מאושר, עליו להתקרב אליו וללכת בדרך שלו. וכל זה נובע רק משום שהמנהיג לא יודע מהי השלמות, והוא לא יודע שכל הדרכים מובילות אל השלמות.

ולהגיע אל השלמות, פירושו כאשר האדם רואה ומבין ומרגיש את השלמות שיש בכל דבר. דהיינו, רק כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו כל דבר, ולהרגיש אחדות מלאה כלפי כל הדברים.

וכאשר האדם מגיע אל השלמות, אז הוא רואה את השלמות...