וכאן אבאר עוד עיקרון חשוב ביותר בנושא של שכנוע ושינוי עמדות, והוא העיקרון של הטיימינג של השכנוע. כי אנשים בטעות חושבים, שאם אנחנו רוצים לשכנע מישהו שיחשוב משהו, אז העיקר הוא שהוא יחשוב כמה שיותר מהר את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב. וזו טעות שאינה נכונה. כי יש תזמון ספציפי שבו אנחנו רוצים שהאדם השני יסכים איתנו ובמינונים שונים. מהסכמה חלקית ועד הסכמה מלאה.

והעיקרון הזה אומר, שכאשר אנחנו רוצים שמישהו יחשוב משהו, צריך לדעת מתי התזמון הנכון שבו הוא אמור להסכים איתנו. וזה ברמה של מינונים שונים. כי יש שלב שבו כדאי שהוא יתחיל להסכים איתנו קצת, אבל לא יותר מידי. עד השלב שבו אנחנו רוצים שהוא יסכים איתנו לגמרי. ולפעמים, אם מישהו מסכים איתנו חלקית, מוקדם מידי, זה עלול לגרום לו, עוד יותר לא להסכים איתנו באופן מלא בהמשך.

ואסביר: בעיקרון אחת הסיבות לכך שמישהו חושב משהו, היא משום שהמחשבה שלו עושה לו טוב לחשוב אותה. מה שאומר, שאם הוא יחשוב את ההפך, זה יעשה לו רע. מה שבעצם אומר, שלפעמים אם מישהו יחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב, זה עלול לעשות לו רע, וזה עלול לגרום לו עוד יותר, לא לרצות לחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב.

ומי שיתבונן יראה, כי בחיים שלנו יש אין ספור תהליכים שבהם אנחנו רוצים שמשהו יקרה. אבל עלינו לדעת לעשות זאת בצורה הנכונה ובשלבים נכונים. ומי שיעשה את הדבר הנכון, אבל יעשה אותו מוקדם מידי / בצורה לא נכונה / מהר מידי וכיו"ב, הרי שזה עלול לגרום יותר נזק מתועלת.

וכך גם בנושא של שכנוע. לדוגמא, נניח שאנחנו רוצים לגרום למישהו לחשוב שהוא צריך להפסיק לקחת סמים. ונניח שהמחשבה שלו שהוא לוקח סמים, עושה לו טוב. כי נניח שעבורו הסמים מצילים אותו ממחשבות רעות. ונניח שאנחנו רוצים שהבן אדם יחשוב שהוא לא רוצה לקחת סמים. אבל עלינו לדעת לעשות את זה בתזמון הנכון.

ז"א שישנם מצבים שבהם אם האדם השני יחשוב מוקדם מידי שהוא מפסיק להשתמש בסמים, לפני שהוא הבין מספר דברים שאנחנו רוצים שהוא יבין ושיעזרו לו להכיל את המחשבה שהוא לא משתמש יותר בסמים, הרי שזה עלול לגרום לו לשנוא את הרעיון שהוא לא משתמש בסמים. כי המחשבה שהוא מפסיק להשתמש בסמים, עלולה לעשות לו רע. ואז הוא עוד יותר ישתול לעצמו מחשבה בראש שאומרת, שהוא חייב להשתמש בסמים. והרי שבעצם בכך שגרמנו לו מוקדם מידי, לחשוב שהוא לא רוצה להשתמש בסמים, על ידי זה בעצם גרמנו לו לחזק את המחשבה שלו, של כן להשתמש בסמים.

והרעיון הוא, שכדי לבנות את הקומה השנייה, לפני כן צריך לבנות את הקומה הראשונה, שעליה תהיה מבוססת הקומה השנייה. שזה בעצם אומר, שלפעמים כדי שמישהו יהיה מסוגל לחשוב משהו בלי להרגיש מזה רע, לשם כך לפני כן הוא צריך לחשוב ולהבין מספר דברים שונים. ושאם הוא לא יבין אותם, יהיה לו רע, ואז ממילא הוא עוד יותר יתחזק בדעה השגויה שלו.

ויש לחדד, כי כעיקרון (למרות שיש יוצא מן הכלל), אם מישהו יסכים איתנו בבת אחת באופן מלא, לא תהיה בכך שום בעיה, כמו שלנו אין בעיה להכיל את המחשבה של עצמנו, במידה ומדובר בישויות זהות וכולי. אבל בתהליך של שכנוע, לפעמים מישהו מסכים למה שאנחנו אומרים, קצת ואחר כך עוד קצת וכולי. ואז ישנם מצבים, שאם האדם השני מסכים איתנו קצת ובאופן חלקי, ומתחיל להתרגל לחשוב כמו שאנחנו רוצים שהוא יחשוב, לפעמים זה עלול לגרום לו עוד יותר לשנוא את הדעה שלנו, ועוד יותר להתחפר בדעה של עצמו. בדיוק כמו להוריד את הסיר מהאש, לפני שהאוכל התבשל במינון הנכון וכיו"ב המון דוגמאות נוספות.

וכל הרעיון הזה של תזמון של שכנוע ושל טיימינג של שכנוע, רלוונטי עוד יותר במקרים שבהם עושים למישהו שכנוע עקיף, שבו הוא בצורה מדורגת לאט לאט מתחיל לחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב. שאז צריך לשים לב, שהוא לא יחשוב בצורה חלקית ומוקדם מידי, את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב בצורה מלאה בסופו של דבר.

ואיך ניתן לדעת מהו הטיימינג הנכון שמישהו יחשוב משהו? תשובה: באופן כללי עליך לדמיין שאתה האדם השני. ועליך להבין למה רע לו לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ועליך לדמיין שהוא מתחיל קצת להסכים איתך, ולראות איך זה מרגיש לך. ולוודא, שזה לא יגרום יותר נזק מתועלת...