... - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 1 במאמר הזה נבאר, מדוע מי שהוא חכם אמיתי, מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. והעניין הוא, כי חכם אמיתי הוא מי זה שהוא מבין את השכל של המציאות. כי כל המציאות כולה פועלת לפי שכל מסוים. כי יש שכל מסוים שלפיו פועלת המציאות. ומי שמבין את השכל הזה שלפיו פועלת כל המציאות, הוא נחשב לחכם אמיתי. והנה, השכל של המציאות הוא מאוד גדול. ויש במציאות המון תהליכים שונים ואירועים שונים, שלא ברור לאדם מדוע הם קורים ומה הסיבה שמסתתרת מאחורי האירוע. והסיבה לכך שהאדם לא מבין את השכל של המציאות, היא משום שהשכל של המציאות הוא מאוד גדול. ולא כל אדם עם שכל קטן, יכול להבין את השכל הגדול של המציאות. וחכם אמיתי, הוא זה שהוא השלים את שכלו, והוציא את כל הפוטנציאל השכלי שלו מכוח אל הפועל. עד שהוא הגיע להבנת כל המציאות. כי האדם כן יכול להבין את השכל של המציאות, ... השכלי שלו מכוח אל הפועל, על ידי זה בסופו של דבר האדם מסוגל להכיל בתוכו גם את השכל הגדול של המציאות. ואז האדם מבין את השכל של המציאות, ואז הוא נחשב לחכם אמיתי. ונאיר: כי לא מדובר רק על פוטנציאל שכלי בלבד, אלא גם על הפוטנציאל הרגשי, ועל כל הפוטנציאל האישי של האדם. כי כדי להבין את המציאות, לשם כך האדם צריך ... המון קושיות על המציאות. כי בכל פעם שקורה לאדם דבר נגד רצונו, והאדם לא מבין מדוע הדבר הזה קורה נגד רצונו, הרי שזה סוג של קושיא שיש לאדם על המציאות. והחכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום קושיא על המציאות. מאחר שהוא מבין בדיוק כיצד המציאות פועלת ולמה כל דבר קורה. וכאשר האדם מבין את השכל של המציאות, אז גם הוא עושה ... בדיוק לפי אותה צורת המחשבה של המציאות. וכמו שהמציאות עושה דברים לא ברורים, כך גם אותו החכם אומר לפעמים דברים לא ברורים ועושה דברים לא ברורים. וכאשר החכם האמיתי עושה איזה דבר לא ברור, אז מי ששכלו קטן, הוא מפקפק בחוכמתו של החכם. כי כאשר האדם רואה איזה דבר, האדם מנסה להבין אותו בשכל שלו. אבל מאחר שהשכל של החכם ... כי השאלה עצמה לא קיימת מלכתחילה. וכל הקושיות הגדולות שיש לאדם על המציאות, הן רק משום שהוא לא מבין את צורת המחשבה שלפיה פועלת המציאות. וכאשר האדם הוא חכם אמיתי, אז הוא חושב וממילא פועל, בדיוק כמו המציאות. ואז הוא עושה לפעמים כל מיני דברים, שכלפי חוץ נדמה לאדם שהחכם הזה כנראה לא מבין את עצמו, או שאולי הוא מתנהג ... מתנהגת לפעמים בצביעות כלשהי. ומאחר שהחכם חושב כמו המציאות ופועל לפי אותו השכל, על ידי זה מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. וכאשר יש לאדם קושיא על החכם האמיתי, על האדם לזכור שאפילו את עצמו הוא לא מבין בשלמות. כי מי יכול לומר שהוא מבין את עצמו בשלמות?! כי מי באמת מבין את כל צורת המחשבה שלו בשלמות? ומי באמת ... אז כיצד הוא מצפה להבין מישהו אחר בשלמות? וכל שכן מישהו אחר שהוא חכם ממנו? ואילו היה מבין האדם את עצמו בשלמות, הרי שממילא האדם היה מבין גם את האדם החכם האמיתי בשלמות, ורואה את גודל החוכמה שלו. אבל מאחר שהאדם לא באמת מבין אפילו לא את עצמו בשלמות, לכן מוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי. ועל חכם אמיתי מוכרח שיהיו קושיות. ולא סתם קושיות, אלא קושיות של פרדוקסים וסתירות. דהיינו, מוכרח שיראה לאדם שהחכם האמיתי כאילו סותר את עצמו, ואומר דברים הפוכים ולא ברורים. וזה משום שהשכל של החכם הוא מאוד גדול, והחכם מצמצם את השכל שלו לחלקים קטנים, ובכל פעם הוא אומר לאדם חלק אחר מהשכל החכם שלו. וכאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לעולם לא מתכוון לומר שרק מה שהוא אומר זה נכון. אלא כוונתו לומר שעל האדם להתבונן במה שהוא אומר, ולהסיק בעצמו את האמת שמכילה בתוכה את כל ... והפוכים זה לזה. אבל כל זה רק מצד השכל הקטן של האדם עצמו, שהוא לא מבין את השכל הגדול יותר, שבתוכו נמצאות כל הדעות השונות בשלום. וכאשר יש לאדם קושיות על חכם אמיתי, עליו להבין שהקושיות שלו הן אכן נכונות. אבל הקושיות האלו הן לא על החכם עצמו, אלא על הצורה הסובייקטיבית והאישית שבה האדם מפרש את מעשיו של החכם. כי כל הקושיות שיש לאדם על המציאות ועל החכם האמיתי, כל הקושיות והשאלות האלו הן אכן נכונות. אבל הקושיא היא לא על המציאות עצמה, אלא אך ורק על הצורה שבה האדם מפרש את המציאות עצמה. כי האדם ממציא לעצמו איזה ... ע"פ שכלו הקטן. ואז הוא מקשה קושיות על המציאות. אבל הקושיות הן לא על המציאות, אלא רק על הדמיון שהאדם מדמיין את המציאות. והאדם נדמה לו שהוא מבין את החכם האמיתי, ואז יש לו עליו קושיות. והקושיות נכונות. רק שהן לא על החכם עצמו, אלא רק על הפירוש שהאדם מפרש לפיו את החכם. ולמרות שמוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי, הרי שאין הדבר אומר שכל מי שיש עליו קושיות, הרי שהוא חכם אמיתי. כי יש כאלו שהם מבינים שמוכרח שיהיו קושיות על חכם אמיתי, ואז הם מדמיינים שמישהו כלשהו הוא חכם אמיתי. וכאשר הוא עושה טעויות, אז במקום להבין מהטעויות האלו שהוא לא חכם אמיתי, במקום זה הם מדחיקים את הקושיות שיש להם על המנהיג הגורו והמורה הרוחני שלהם, על ידי זה שהם מתרצים לעצמם, שעל חכם אמיתי מוכרח שיהיו קושיות. והם תולים את השאלות שלהם, בחוסר ההבנה שלהם, במקום להבין שהשאלות שיש להם על המנהיג שלהם, הן לא בגלל שהם לא חכמים מספיק להבין אותו, אלא מפני שהם מספיק טיפשים לחשוב שהוא חכם אמיתי. כי לא רק על מי שהוא חכם אמיתי יש שאלות, אלא גם על טיפש ומשוגע יש שאלות. כי גם ההתנהגות של המשוגע היא לא ברורה. וגם על השקר יש שאלות. והדרך לגלות שהשקר הוא שקר, היא על ידי השאלות ... על המנהיג שלו, עליו לא להיות פתי מאמין לכל דבר, ולחשוב שהוא לא מספיק חכם להבין את המנהיג שלו, אלא עליו להבין שאכן יכול להיות מצד אחד שהמנהיג שלו חכם אמיתי שיש עליו שאלות גדולות, אבל מצד שני יכול גם להיות שהמנהיג שלו הוא שרלטן אמיתי, נוכל אמיתי, טיפש אמיתי, ומסכן אמיתי, שהוא מוליך אחריו אנשים, למרות שהוא ...

... - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 2 ועכשיו השאלה המתבקשת היא, מאחר שגם על חכם אמיתי יש שאלות וגם על טיפש ונוכל יש שאלות, אז כיצד ידע האדם להבדיל בין מורה דרך רוחני אמיתי, שהוא חכם אמיתי ושהקושיות שיש עליו, הן רק מצד האדם עצמו, לבין נוכל וטיפש, שהקושיות שיש עליו, הן ההוכחה לכך שהוא משקר. ואיך ידע האדם להבדיל בין השניים האלו? ... זה הוא מקבע בעצמו את הטיפשות. ובנוסף על כך, הוא גם לא באמת מבין את מה שאמרו לו. כי נניח לדוגמא שהאדם מקורב לאיזה מנהיג אמיתי וחכם אמיתי. ואותו החכם האמיתי אומר איזה משהו חכם. במקרה כזה, למרות שהאדם מקורב לחכם אמיתי, אם הוא יבחר רק להאמין לדברי החכם, בלי לנסות להבין אותם, על ידי זה הוא לא באמת יבין את דברי החכם. כי כאשר החכם האמיתי אומר איזה דבר, אפשר להבין ולפרש את מה שהוא אמר בדרכים שונות. וכאשר האדם שומע איזה דבר חכם מאדם חכם אמיתי, האדם לעולם מבין את דברי החכם, אך ורק לפי השכל הקטן והאישי שלו. והפירוש שהאדם מבין את דברי החכם האמיתי, הוא לעולם יהיה שונה ממה שהחכם האמיתי התכוון. כי כל מה שהחכם האמיתי אומר, זה רק היטב מסוים של שכל אחר שאותו החכם לא יכול לומר, מאחר שהשכל הזה גדול מידי מכדי לומר אותו. כי אין מי שיבין אותו. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי אומר איזה משהו, אז אם הוא לא מסתכל על השכל שיש בתוך דברי החכם, אלא הוא בוחר לקבל את דברי החכם בלי להתבונן בהם, על ידי זה הוא מבין את דברי החכם ... וכל זה משום שהוא לא מתבונן על השכל של החכם. וכאשר האדם שומע איזה רעיון, גם אם התמזל מזלו של האדם והוא שומע דיבור חוכמה אמיתי מחכם אמיתי, על האדם להבין שזה שגם אם הוא שומע דבר חכם מאדם חכם, זה עדיין לא אומר שהוא מבין את מה שהחכם אמר. כי החכם אומר את דבריו בדרך של משל ונמשל. ויש ... להבין את מה שהוא שמע, על ידי זה האדם עצמו הופך בכל פעם להיות יותר ויותר חכם. וכאשר האדם מקורב למנהיג רוחני כלשהו, בין אם הוא חכם אמיתי ובין אם הוא נוכל אמיתי, הרי שאם האדם תמיד מתבונן על השכל של מה שהוא שומע, על ידי זה בכל פעם האדם הופך להיות יותר ויותר חכם. עד שהוא מגיע אל שורש ... לומר משהו חכם. ומי שרוצה את האמת, עליו פשוט להתבונן תמיד על מה שהוא שומע, ולבדוק האם ועד כמה זאת האמת. ונסכם ונאמר: כי גם על חכם אמיתי יש שאלות וגם על טיפש ושקר יש שאלות. ועל האדם לא לסבך את עצמו בשאלה האם המנהיג שלו הוא שקרן או חכם גדול, אלא עליו פשוט לנסות לקחת אחריות על עצמו, ולנסות בכוחות עצמו להבין את מה שהוא שמע, ולהתבונן על השכל של מה שהוא שמע. ועל ידי זה בסופו של דבר, האדם עצמו הופך להיות חכם אמיתי, ואז הוא רואה את האמת, מיהו הנוכל האמיתי, ומיהו החכם האמיתי.

חכם אמיתי - מהן 2 היכולות המיוחדות שיש לחכם אמיתי? כידוע, יש חכמים באופן יחסי, דהיינו, כאלו שנחשבים לחכמים רק ביחס לאלו שפחות חכמים מהם. ויש גם את החכם האמיתי, שהוא חכם משום שהוא מבין את המציאות בשלמות, חושב כמו המציאות, וחי ע"פ צורת החשיבה שלפיה מתנהלת המציאות. ובמאמר הזה נאיר את 2 היכולות הייחודיות שיש אותן רק למי שהוא חכם אמיתי. ושאם אין אותם לאדם, אז הוא לא נחשב לחכם אמיתי. ואם נתבונן על העולם נראה, כי את כל הרעיונות שיש בעולם, ניתן לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת היא הקבוצה של השכל ושל ... כן, כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חיסרון וגם יתרון. והמשמעות של זה היא, שגם הטיפש הכי גדול, יש בו איזה דבר חכם. וגם החכם הכי גדול, יש בו איזה דבר טיפשי. ומי שהוא חכם אמיתי ושהוא יודע את היתרון ואת החיסרון שיש בכל דבר ודבר, הוא יש לו 2 יכולות מיוחדות. והיכולת האחת של החכם, היא שהוא יכול ... כי הרי בכל דבר ודבר יש בו גם יתרון שאין אותו בשום דבר אחר. והחכם יודע להראות כיצד יש חוכמה בכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא נראה מוזר לחלוטין. והיכולת הזאת יש אותה רק לחכם האמיתי, משום שרק הוא רואה את השורש של השכל שיש בכל דבר ודבר. ועל ידי זה הוא מבין מהי החוכמה שיש בכל דבר. ולכן החכם האמיתי יש לו את היכולת להבין ולהסביר מהי החוכמה שמסתתרת בכל דבר ודבר שיש בעולם. אבל, לחכם האמיתי יש גם את היכולת ההפוכה והנגדית. והיא את היכולת להסביר מהי הטעות ומהו החיסרון שיש בכל דבר ודבר שיש בעולם. כי בכל דבר ... שיש בעולם, יש בו גם חיסרון. וגם זה שנחשב לחכם גדול ביותר בעולם, גם הוא כל מה שהוא אומר, זה שטויות, בדיוק כמו אותן שטויות שאומר הטיפש הגדול ביותר בעולם. ורק מי שהוא חכם אמיתי, רק הוא יודע את החיסרון שיש בכל דעה שיש בעולם. ורק הוא יכול להראות, כיצד כולם טועים. וכיצד גם החכמים הגדולים טועים בכל ... כלל. והשכל האמיתי בא לידי ביטוי בכל הדברים שיש בעולם. והשכל האמיתי בא לידי ביטוי בצורות שונות, בצמצומים שונים, ובעוצמות שונות, בכל הרעיונות השונים שיש בעולם. והחכם האמיתי שרואה את השכל שיש בכל דבר, ממילא יש לו את שתי היכולות האלו. ונסכם: חכם אמיתי הוא יכול להראות ולהסביר כיצד הטיפש הגדול ביותר בעולם, יש בו חוכמה שאין אותה לשום חכם בעולם. והוא יכול גם מהצד השני ...

... או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהן הרצאה על גאון או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהן ועוד חכם נראה טיפש, גאון ...

... חכם? זה ש מלמד את כל האדם! מיהו חכם אמיתי? איך ללמד כל אחד כל דבר? החכם לומד מכל האדם. אבל החכם יודע גם ללמד את כל האדם. והחכם יודע ללמד את כל האדם, משום שהוא יודע ללמוד מכל האדם. והיכולת של החכם ללמוד מכל אחד ומכל ... יכול ללמוד מהם. כך שהאדם מוגבל ביכולת שלו ללמוד מכל דבר. ומי שהוא חכם אמיתי שהוא לומד מכל האדם, הוא גם יכול ללמד את כל האדם כל דבר. כי השורש של כל הדברים שבעולם הוא אחד. ומי שיודע את השורש הזה, הוא רואה את הקשר שיש בין כל הדברים השונים שיש בעולם, ... מכל אחד, דהיינו, שהמלמד מתכוון ללמד את הנושא המסוים, אלא שמי שהוא חכם אמיתי, אז כל דבר ודבר שהוא לומד בכל נושא, מכך הוא לומד על כל שאר הנושאים. כי כל הדברים שיש בעולם, הם כולם הסברים אחד של השני. ומי שהוא מספיק חכם להבין את הקשר שיש בין כל הדברים ... החכם שלומד מכל האדם, שהוא מסוגל ללמוד כל דבר, מכל דבר. ומי שהוא חכם אמיתי, והוא רואה את ההקבלה והקשר שיש בין הדברים השונים שיש בעולם, אז כאשר הוא רואה איזה דבר בעולם, בכל נושא שהוא, הוא בעצם רואה את המבנה הפנימי שלו, ולא רק את המעטפת החיצונית ... בכל רעיון. כי מאחר שיש קשר בין כל הדברים שיש בעולם, אז מי שהוא חכם אמיתי, הוא מסוגל לומר כל דבר, באמצעות אמירת כל דבר. עד כדי כך שהחכם האמיתי מסוגל לומר איזה דבר, באמצעות אמירת ההפך שלו. והחכם האמיתי, מסוגל להלביש את כל סוגי השכל שיש בעולם, בכל סוגי השכל האחרים שיש בעולם. והחכם האמיתי שהוא מסוגל ללמוד גם מהמשוגעים, הוא יודע את שפת המשוגעים, ולכן הוא מסוגל ללמד גם אותם ולהפוך גם אותם לחכמים. כי גם למשוגעים יש את ההיגיון שלהם. וגם המשוגע חושב בהיגיון כלשהו ... את האדם אל השלמות האישית שלו, ע"פ צורת המחשבה של האדם עצמו. כי החכם האמיתי יודע להאיר לאדם את דרכו, ולקשר אותו לשורש של השכל של העולם, שנמצא בכל דבר ודבר שיש בעולם. ומי שהוא מנהיג שלא ראוי להנהיג, דהיינו, מי שעדיין לא יודע את הקשר שיש בין כל ...

חכם אמיתי בפנימיות וטיפש אמיתי בחיצוניות ובו יתבאר, שאי אפשר להכיר את החכם האמיתי ע"פ החיצוניות שלו בשום צורה שהיא, משום שגם החכם האמיתי, הוא נראה כמו בן אדם רגיל, בחיצוניות שלו. והעניין הוא, כי עולם הנפרדות תמיד קיים ברמה החיצונית ועולם האחדות תמיד קיים ברמה הפנימית. והעולם הפנימי ... מאוד, שהיא ריבוי האחדות. ומי לא זכה לשכל של האחדות האמיתית, אצלו האחדות נפרדת מהנפרדות, ובעיניו האחדות רחוקה במרחק אין סופי מהעולם שלנו. וכאשר אדם כזה מסתכל על מי שהוא חכם אמיתי, בין אם זה אדם בשר ודם שהוא חכם אמיתי, ובין אם זה שכל שהוא חכם אמיתי, ובין אם זאת המציאות שהיא חכמה באמת, כאשר אדם כזה רואה מול עיניו חכם אמיתי, אז בגלל שהוא לא מספיק חכם, לפעמים החכם האמיתי מצטייר בעיניו, כשקרן וכטיפש. בדיוק כמו שבן אדם רגיל, חושב שהמציאות שלנו לא מתנהלת בצורה הגיונית. ולמה? משום שלאדם שמפריד בין האחדות לבין הנפרדות, בעיניו, להיות באחדות, פירושו לא להיות כלל. כי אי אפשר להיות באחדות. כי כל דבר שהוא קיים, הוא בעצם קיים בנפרדות משאר הדברים. והחכם האמיתי, והשכל האמיתי, והחוכמה האמיתית, יש להם לבוש גשמי מצומצם של הנפרדות שלנו. אלא, שאצל החכם האמיתי, הנפרדות והאחדות הם ישות אחת ממש. ומה שנראה בעיני האדם כנפרדות, בעיני החכם זאת שלמות האחדות. ומה שנראה בעיני האדם כאחדות, בעיני החכם זאת שלמות הנפרדות. ... שהאחדות, היא נפרדת מהנפרדות של העולם שלנו, ובצדק כנ"ל, כי היא מנוגדת לצורה החיצונית של העולם שלנו, אך אעפ"כ היא ישות אחת עם העולם שלנו, אז כאשר אדם כזה רואה שכל אמיתי וחכם אמיתי, אז לפעמים החכם האמיתי נדמה בעיניו כטיפש וכשקרן. משום שהחכם האמיתי, חי בעולם של נפרדות ממש, ללא שום אחדות כלל. כי האחדות של המציאות, היא נמצאת בעומק פנימיות כוונתו של החכם האמיתי, אך היא אינה מתגלה בשום צורה חיצונית אצל החכם האמיתי. כי האחדות קיימת בעומק פנימיות המציאות שלנו, כ"כ עמוק עד שהיא נמצאת מחוץ למקום ממש. ואעפ"כ היא ממלאת את כל המקום כולו. וכך גם האחדות של החכם האמת, שהיא ... ומכיר מיד על כל שכל שהוא, מהיכן הוא נלקח. ובשורשם, כל השכלים נלקחים מאותו המקום. אך אעפ"כ כל אדם ואדם, הדיבור שלו נלקח מעומק שכל מסוים, מהצד של זה שאומר את השכל. והחכם האמיתי, הוא רואה ומכיר את רמת עומק השכל של כל אחד ואחד, והוא מבין מיד, האם השכל הזה נלקח מהאחדות שנמצאת מחוץ למקום ולזמן ממש, או שמא השכל הזה נלקח מאיזו אחדות ... להם שהם חכמים (אא"כ האדם מחובר לשכל האחדות). וכל זמן שהאדם עוד לא תיקן את שכלו ועוד לא הבין את המציאות באמת, הוא חסר הבנה. וכחסר הבנה של ממש, הוא לא יכול להבדיל בין חכם אמיתי לבין משוגע אמיתי. וטוב יהיה לחסר ההבנה, אם ידע שהוא חסר ההבנה ושהוא לא יודע מהי האמת, יותר מאשר שהוא יחלק ציונים למשוגעים וחכמים אחרים, ויבלבל ביניהם בטעות או שלא בטעות. ובסיכומו של דבר, החכם האמיתי, אי אפשר לזהות אותו ע"פ החיצוניות שלו בשום צורה. משום שבחיצוניות שלו, הוא חי בנפרדות של ממש, שהיא ההפך הגמור של מה שהוא מלמד. כי החכם האמיתי מלמד את השכל של האחדות, אבל נראה שהוא חי בניגוד גמור לכל מה שהוא מלמד. ועצם זה שהחכם מלמד, זה עצמו נפרדות, וזה עצמו נוגד את האחדות. אבל כל זה נכון רק מנקודת המבט של הטועה, שמפריד בין אחדות לבין נפרדות. אך מצד האמת אין שום הפרדה כלל, וכל הנפרדות של החכם האמיתי ושל המציאות שלנו, היא אחדות של ממש. ועל האדם לחפש את האמת המוחלטת, עד שהוא עצמו יהפוך להיות חכם אמיתי, ויבדיל בין טוב אמיתי לבין רע אמיתי וכולי. ...

... - התקרבות לחכם אמיתי, מרחיקה פחדים כי כולם, חיים גם בפחד. וכולם חיים גם בפחד, לאבד את הטוב שיש להם ולהרגיש רע. ולא קיים שום אדם שמודע לקיומו, שאין לו שום פחד כלל. כי הקיום, יוצר חיסרון, שיוצר רצון, שיוצר טוב ורע, שיוצר פחד. ולכן, כולם מלאים פחדים תמיד. וכאשר האדם מתקרב לחכם האמיתי, על ידי זה הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים והחרדות. עד שהאדם הופך להיות, כמו החכם האמיתי עצמו ממש (בשכלו). ועל ידי זה האדם מסיר מעצמו, את כל הפחדים והחרדות כולם, בשורשם. והדבר דומה לאדם חלש, שבאים מולו אויבים חזקים ממנו. שאם יבוא החזק האמיתי ויתייצב לצד האדם החלש, הרי שהאדם החלש, ירגיש שהוא חזק. והחכם האמיתי, אינו מפחד כלל. גם לא מפחד כלל משום דבר לגמרי, וגם לא מפחד להרגיש פחד או להרגיש רע ולסבול וכיו"ב. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום חיסרון ואין שום רע ופחד כלל. ולמרות שבחיצוניות, גם לחכם האמיתי יש רצונות, דהיינו, פחד, אעפ"כ בפנימיות דעתו של החכם האמיתי, אין שום פחד כלל. והחכם, הוא לא מפחד מהפחד הדמיוני של האדם, גם אם הוא היה אמיתי. וכל שכן, כאשר הוא דמיוני. כי כאשר יש לאדם איזו פוביה, שאר בני ... מפחד מהדבר, גם אם הוא היה אמיתי. ולכן חוזק השכל של החכם האמת, רק הוא יכול לעזור לאדם להתמודד עם כל הפחדים שלו. ולכן, כאשר האדם מתקרב לחכם האמיתי, הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים. משום שהחכם האמיתי, לא מפחד מאותם שיגעונות שיש לאדם. וכאשר האדם נמצא לצד החכם האמיתי, שהוא לא מפחד מכל הפחדים של האדם עצמו, על ידי זה גם האדם עצמו, לא מפחד מהפחדים שלו עצמו. וכמו כן, כל הפחדים שבעולם, כולם נובעים רק מחמת חוסר שכל ... אף אחד בעולם, לא יודע ולא מבין, למה באמת הוא מפחד. משום, שאף אחד לא באמת יודע, למה יש לו את הרצון, שיוצר אצלו את הפחד. וכאשר האדם בא לחכם האמיתי, הוא מברר איתו את כל הפחדים שלו, ואז הוא רואה שאין לו ממה לפחד כלל. כי במקום שהדברים ברורים כשמש בצהריים, אין שום פחד וחרדה כלל. ...

חכם אמיתי, מציל את האדם מלפגוע בעצמו - קטגוריה, שהיא כולה סנגוריה כי בעיני האנשים האכזריים באמת, ששונאים את המציאות שלנו ואומרים שהיא לא מושלמת, בעיניהם, החכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, בעיניהם הוא לפעמים מצטייר כאכזרי. משום, שהחכם האמיתי מראה לאדם שהוא סובל, רק בגלל שהוא משקר את עצמו. והחכם האמיתי חושף את כל השקרים של האדם. וזה לפעמים גורם לאדם להרגיש רע. והאדם הטועה, לפעמים הוא חושב, שהחכם מתאכזר אליו. ולא כך הוא, כי החכם האמיתי הוא רחמן אמיתי. והרע שבתוך האדם, הוא אכזרי ביותר. ... והאדם מתעלל בעצמו ומכה את עצמו סתם בלי סיבה, דהיינו, בגלל סיבות של שקר. והאדם כל הזמן מקטרג על המציאות, ואומר שהצורה הזאת לא טובה, ושהצורה הזאת יותר טובה וכולי. והחכם האמיתי, הוא נראה כמקטרג על הקטגור עצמו. כי החכם האמיתי הוא כולו טוב, והוא מסנגר תמיד על המציאות, והוא נראה כמקטרג על המקטרגים עצמם. משום שבכל פעם שהאדם מקטרג על המציאות ואומר שהיא רעה, החכם האמיתי מקטרג על תפישת הרע של האדם, ומכה אותה בשורשה וחושף את השקרים שלה, כדי לסנגר ולהגן על המציאות המושלמת, ובעיקר כדי להגן על האדם עצמו, מעצמו. כי האדם מתעלל בעצמו. והשכל של החכם האמיתי, מונע מהאדם לשקר את עצמו ולהרביץ לעצמו. והאדם אולי ... אכזרי, שהוא מונע ממנו לפגוע בעצמו. אבל באמת, החכם מגן על האדם מהשיגעון שיש לו, שגורם לו לפגוע בעצמו. ומצד האמת, לפגוע בעצמך זה טוב מאוד, אם אתה באמת רוצה את זה. כי החכם האמיתי, הוא לדוגמא פוגע בעצמו, בכך שהוא רוצה לעזור לשאר ... את המציאות, ובכך בעצם הוא פוגע בעצמו. אבל הוא, באמת רוצה את זה, בבחירה חופשית מלאה. והחכם לא נגד זה שהאדם יפגע בעצמו, כי זה בסדר גמור, אם האדם באמת רוצה את זה. אבל החכם האמיתי מרחם על האדם, שהוא מרגיש רע, מכך שהוא גורם לעצמו להרגיש רע. ומצד אחד, החכם האמיתי באמת מפריע לאדם להרגיש רע. כי האדם רוצה להרגיש רע. והוא כ"כ רוצה להרגיש רע, עד שהוא משקר את עצמו שזה לא רצונו, כדי שהוא ירגיש רע גדול יותר. אבל מצד שני, החכם האמיתי רואה את האמת, שבאמת האדם עצמו בוחר להרגיש רע בבחירה חופשית ומלאה, והאדם אמור להיות שמח מכך שהוא מרגיש רע וסובל, כי הוא בוחר את הסבל של עצמו. והחכם האמיתי מפריע לאדם לסבול באמת, על ידי זה שהוא מראה לאדם שהוא זה שרוצה את הסבל של עצמו. ועל ידי זה האדם כבר לא סובל באמת, אלא סובל רק בכאילו, ובאמת הוא לא סובל כלל. כך שכל מה שנראה כמלחמה, שהחכם האמיתי נלחם בשקרים של האדם, זה הכל בעצם רחמנות של החכם האמיתי על האדם הטועה, שהוא מרביץ לעצמו ומתעלל בעצמו. והחכם האמיתי, מציל את האדם מעצמו, ורוצה לאפשר לו להרגיש טוב ...

... משוגע ושכל חכם אמיתי - שנמצאים בתוך האדם עצמו בתוך כל אדם בכל זמן ובכל מקום, כבר ...