וכאן אבאר, האם באמת אפשר לשכנע כל אחד בכל דבר או שיש דברים שלא ניתן לשכנע בהם מישהו מסוים? והתשובה היא, שלא ניתן בוודאות של מאה אחוז לשכנע כל אחד בכל דבר. אבל מצד שני, גם לא ניתן להיות בטוח במאה אחוז, שלא ניתן לשכנע מישהו במשהו. מה שאומר שתמיד כן יש את האפשרות לשכנע כל אחד בכל דבר!

ואסביר: כדי לדעת האם באמת אפשר לשכנע כל אחד בכל דבר, לשם כך צריך להבין, למה מלכתחילה מישהו חושב משהו ומחזיק בדעה מסוימת. האם זה בגלל סיבות כלשהן, שאז אולי ניתן לשנות אותן. או שמא בן אדם מחזיק בדעה כלשהי, מסיבה אקראית כלשהי.

והאמת היא, שבן אדם חושב את מה שהוא חושב, גם תמיד בגלל סיבה כלשהי וגם בצורה אקראית וללא שום סיבה. ואסביר: מצד אחד, יש סיבה למה בן אדם חושב כך או אחרת. ואף אחד לא חושב סתם כך משהו בלי שום סיבה. ואם מישהו חושב שהוא חושב סתם כך משהו בלי סיבה, ממילא אין לו בעיה לשנות את דעתו. כי נראה לו שהוא לא חייב לחשוב דווקא כך, כי דעתו היא ללא סיבה.

מה שאומר, שברגע שיש סיבה כלשהי למה מישהו חושב משהו, ממילא זה אומר שהוא לא חייב לחשוב כך את מה שהוא חושב, אלא רק מצד הסיבה שגורמת לו לחשוב את זה. מה שאומר, שאם נשנה את הסיבות שלו, ממילא הוא יחשוב משהו אחר. כי המשמעות של הרעיון שאומר, שאתה חושב X בגלל Y, פירושו, שאם לא Y לא היית חושב את X. מה שאומר שאתה לא חייב לחשוב את X מצד עצמו, אלא זה רק בגלל סיבה Y. מה שאומר שאם נשנה את הסיבה Y, ממילא תשתנה גם דעתך X.

ומההיבט הזה, ניתן לשכנע כל אחד בכל דבר, על ידי שינוי הסיבות שגורמות לו לחשוב כך או אחרת. כי במהות, אף אחד לא חייב לחשוב שום דבר.

אבל יש גם נקודת מבט נוספת, שאומרת, שאתה אף פעם לא באמת חייב לחשוב כך או אחרת. ושאם בן אדם ייקח מחשבה כלשהי שהוא בטוח שהוא חייב לחשוב אותה ויברר עם עצמו, למה הוא חושב דווקא כך או אחרת. הוא יראה, שתמיד יש גם רכיב אקראי כלשהו, שגורם לו לחשוב דווקא כך או אחרת. או במילים אחרות, אתה חושב דווקא כך ולא אחרת, סתם כך בלי סיבה. במובן, שאתה חייב לחשוב כך, מצד המציאות עצמה, בלי שום סיבה ספציפית.

וכמובן, שכל זה מבוסס על רעיון אחר עמוק עוד יותר, שקשור להבנת מנגנון הסיבתיות של דברים במציאות. שבסופו של דבר, כל דבר הוא גם עם וגם בלי סיבה. וכפי שהסברתי את כל זה במקומות אחרים.

מה שבעצם אומר, שמהצד שמישהו חושב דווקא כך בלי סיבה דהיינו, באופן אקראי, מהצד הזה לא ניתן לשנות דעות של אנשים. כי הם כאילו חייבים לחשוב דווקא בצורה כלשהי. ובכל פעם שמישהו משנה את דעתו, זה באופן אקראי, שאינו קשור לתהליך של סיבה כלשהי / תהליך שכנוע כלשהו...