כידוע, בכל דבר בעולם יש משהו טוב, וגם בקיבעון מחשבתי יש משהו טוב. והשלמות היא האיזון והחיבור של כל הדברים. והשאלה היא, מה טוב בקיבעון מחשבתי וב*לא* לחשוב מחוץ לקופסא?

ואם נתבונן בעניין נראה, כי הקיבעון המחשבתי, מאפשר לאדם *להתקדם* בחיים. ואם לא היה לאדם קיבעון מחשבתי, הרי שהוא לא היה יכול להתקדם לשום מקום. מדוע? משום שהקיבעון המחשבתי חוסך לאדם מאמץ מיותר, ומאפשר לו לעבוד בצורה אוטומאטית, בלי להתאמץ יותר מידי.

ונסביר: כל דבר שהאדם בטוח בו ולא בודק אותו בכל פעם מחדש, הרי שהוא סוג של קיבעון מחשבתי. ואם נתבונן נראה, כי כל אדם פועל בדברים מסוימים בצורה אינסטינקטיבית. לדוגמא, האדם צמא, והאדם בצורה אינסטינקטיבית הולך לשתות. והדבר הזה הוא קיבעון מחשבתי, שבו האדם מניח שאם הוא צמא, אז הוא צריך לשתות.

ואיך האדם הגיע לקיבעון המחשבתי הטוב הזה? על ידי ההרגל החיובי. כאשר האדם צמא, הוא צריך לשתות. וכאשר האדם מבין בשכלו ולומד שכאשר הוא צמא, אז הוא צריך לשתות, וכאשר האדם מתרגל את הדבר הזה פעם אחרי פעם, על ידי זה נוצר אצל האדם קיבעון מחשבתי, שבכל פעם שהוא צמא, הוא יודע מיד מה עליו לעשות.

ואם לא היה לאדם קיבעון מחשבתי חיובי, הרי שהאדם היה צריך כל הזמן לחשוב על כל השיקולים האפשריים, והוא לא היה יכול להתרגל לעשות שום דבר. וממילא האדם גם לא היה מתקדם לשום מקום. כי אם האדם היה צריך בכל בוקר לחשוב מחדש על כל פעולה ופעולה שהוא עושה, וממילא האדם לא היה יכול להתקדם לשום מקום.

כך שלקיבעון המחשבתי יש יתרון גדול, כי הוא מאפשר לאדם לעשות דברים בצורה אוטומאטית, ולהשקיע את המשאבים שלו בדברים החשובים באמת.

אלא, שבגלל שהאדם מתרגל לעשות את מעשיו מתוך הרגל, וטוב שכך, הרי שלפעמים האדם עושה יותר מידי דברים מתוך הרגל, וגם על ידי זה האדם לא מתקדם. כי הקיבעון המחשבתי יכול גם להפריע לאדם להתקדם.

והשלמות היא השילוב של הקיבעון המחשבתי עם חוסר הקיבעון המחשבתי. דהיינו, שבדברים שאינם מהותיים, על האדם להיות מקובע מחשבתית, ולעשות את הדברים מתוך הרגל. אבל בדברים המהותיים, על האדם לא להיות מקובע מחשבתית, אלא לנסות בכל פעם להיות טוב יותר.

ואם נתבונן עוד נראה, כי בכל העולם כולו, יש קיבעון מחשבתי אחד, שהוא מושלם. קיבעון מחשבתי שאם יש אותו לאדם, אז הוא כבר פטור מלהמשיך לחפש דברים חדשים. קיבעון מחשבתי שמאפשר לאדם לסמוך עליו, וההתקדמות של האדם תבוא מעצמה ללא מאמץ כלשהו של האדם.

והקיבעון המחשבתי הזה, הוא נקודת שלמות האמת. כי האמת היא מקובעת. והאמת לעולם לא משתנה. וכל הדברים משתנים, מלבד האמת. וכל הדברים צריכים להשתנות, כדי להתקרב אל האמת. אך האמת עצמה שהיא השלמות, היא יכול להרשות לעצמה להיות מקובעת, משום שהיא עצמה השלמות. וכאשר האדם נמצא בשלמות, אז הוא כבר לא צריך להתאמץ להתקדם, והוא יכול לנוח על זרי הדפנה, והוא יכול להרשות לעצמו להיות מקובע מחשבתית.

וכל זמן שהאדם לא הגיע אל שלמות האמת, עליו לא להיות מקובע מחשבתית, אלא לנסות להתקרב אל האמת. ועל ידי זה שהאדם משתדל לא להיות מקובע מחשבתית, על ידי זה בסופו של דבר הוא מגיע אל האמת, וזוכה להיות מקובע מחשבתית בצורה מושלמת, דהיינו להיצמד אל האמת בצורה כזו, שהאדם לא צריך יותר להתאמץ בשום נושא וההצלחה באה אליו בצורה אוטומאטית.

ראה גם:

* יציבות בחיים / יציבות רגשית / יציבות מנטלית - איך להגיע ליציבות בכל תחומי החיים?.

* קיבעון מחשבתי. איך לצאת מקיבעון מחשבתי?.

* קיבעון מחשבתי / חשיבה מקובעת - איך לחשוב מחוץ לקופסה ולצאת מחשיבה מקובעת?.

* קיבעון מחשבתי / לחשוב מחוץ לקופסא - מהו קיבעון מחשבתי? איך לחשוב מחוץ לקופסא?.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ אליעד - www.EIP.co.il

הכנס לאתר ותהנה מעוד הרצאות/מאמרים על איזון , לחשוב מחוץ לקופסא , על האדם לא ל ... ועוד ... בהצלחה !