כפי שכבר ביארתי, היכולת של האדם להאמין בדברים מסוימים גם בלי לברר אותם, יש בה גם כוח חיובי וגם כוח שלילי. אם יש לאדם מזל, אז הוא מאמין בדבר אמיתי. ואם אין לאדם מזל, אז הוא בטעות מאמין באמונות טפלות מיותרות. והדבר הטוב ביותר לעשות, הוא לנסות לברר את האמת, ולהגיע לידיעה שלמה, שאז כבר לא צריך אמונה, מאחר שהאדם כבר יודע את האמת.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מי שיודע את האמת, הוא לעולם לא יבקש ממך להאמין לו. הוא אולי יציע לך להאמין לו, אך הוא לעולם לא ינסה לבקש ממך להאמין לו. כי האמת לא זקוקה שיאמינו בה, מאחר שהיא האמת ואפשר לדעת אותה.

כאשר דבר לא אמיתי, אז צריך להאמין בו. וגם כאשר האדם לא מסוגל להבין משהו אמיתי, גם אז הוא יכול להאמין באמת. אך בעקרון, האמת עצמה מצידה, היא לעולם לא תבקש ממך להאמין בה, אלא היא תאפשר לך להבין אותה.

לאמת, אין מה להסתיר. היא האמת כפי מה שהיא. ומה שיש זה מה שיש. ואין צורך לשנות שום דבר וגם אי אפשר לשנות שום דבר, מאחר שזו האמת. והאמת מציעה לאדם להבין אותה, אך היא לא מבקשת מהאדם להאמין בה, אלא להבין אותה.

כאשר האדם משקר, וכאשר אין לדעתו של האדם אחיזה במציאות, אז הוא יבקש ממך להאמין לו. כי אם לא תאמין לו, הרי שהוא לעולם לא יוכל להיות צודק. השקר קיים, רק משום שהאדם מאמין לו. והאמת נסתרת, רק משום שהאדם מאמין לשקר, במקום להבין את האמת.

האמת, תדבר איתך על הבנה ועל התבוננות. השקר ידבר איתך על אמונה שאינה ניתנת לבדיקה של אמת. האמת היא האמת, והיא לא מפחדת מביקורת. האמת לא מפחדת משאלות. לא בטוח שהאדם מסוגל להבין את התשובות ואת האמת, אך האמת עצמה לא זקוקה שיאמינו בה, כי מבחינה עקרונית היא האמת ואפשר להבין אותה.

החכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום אמונה. החכם האמיתי, הוא זה שיודע את האמת כפי מה שהיא באמת, ושהוא לא זקוק לאמונה כלשהי. האמת, לא מאמינה בעצמה. האמת, היא האמת. האמת, יודעת את עצמה. היא לא צריכה להאמין בעצמה כדי להיות קיימת, היא קיימת בכוחות עצמה, גם בלי אמונה.

דעותיו של החכם האמיתי, הן לא אמונה אלא ידיעה. כאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לא אומר זאת מתוך אמונה ומתוך זה שהוא מניח שדבר כלשהו נכון. אלא, החכם האמיתי מדבר מתוך ידיעה. כאשר החכם האמיתי חושב שמשהו מסוים הוא אמת, הרי שהוא אמת. החכם האמיתי לא טועה לעולם בנקודת האמת הפנימית.

יתכן שהחכם האמיתי לא ידע פרט חיצוני כלשהו. אך בנקודת האמת הפנימית, החכם האמיתי לעולם לא טועה. כי כל זמן שהשכל של האדם עדיין יכול לטעות, הרי שהאדם עדיין לא חכם אמיתי.

והחכם האמיתי ינסה להסביר לך את הדברים, ולא יתחמק ממך בתשובות של אמונה בלי שכל. כי האמת לא מפחדת משאלות, והאמת לא צריכה שיאמינו בה, מאחר שאפשר להבין אותה כי היא האמת.

ואף על פי כן, ישנם מצבים שבהם האדם לא מסוגל להבין את השכל של החכם. ואז במקרה כזה, החכם מצד עצמו, בוודאי שהוא היה רוצה להסביר לאדם את השכל שלו ולהביא אותו לידיעה שלמה, אלא שלא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו את השכל של האמת המלאה.

ובמקרים כאלו כאשר אין ברירה, במקרים כאלו החכם יציע לאדם השני להאמין לו, אך לנסות להבין אותו ולחפש את האמת בכוחות עצמו, כדי שהוא עצמו ישיג בעצמו את הדברים, בלי שהאדם יצטרך להאמין לאף אחד.

כי הנוכל יבקש ממך להאמין לו, ויאמר לך שרק הוא יודע, ושרק הוא יכול לדעת, ושאין דרך לדעת את מה שהוא יודע, ושרק הוא יכול לעזור לך, ושעליך להיות תלוי בו, ושאינך יכול להיות כמוהו, כי הוא מיוחד וכולי. והנוכל יבקש ממך להאמין לו, בלי להרהר אחריו. כי אם תבדוק אותו, תגלה שהוא נוכל.

אך החכם האמיתי, בשלב הראשון הוא ינסה להסביר לך את עצמו. כי מאחר שהוא נמצא בנקודת האמת, הרי שהוא לא מפחד משום דבר, כי הוא הרי מחזיק באמת. והחכם האמיתי ינסה ללמד אותך את השכל שלו, כדי שתהיה כמוהו ממש.

והחכם האמיתי, הוא זה שיודע את האמת. אך לא זה שמאמין בה. כי גם מי שמאמין באמת, הרי שהוא לא חכם אמיתי, עד שהוא עצמו לא זוכה לדעת את האמת עצמה ממקור ראשון. כי יש אדם שהשמש מאירה עליו, ויש אדם שהוא השמש עצמה והוא עצמו מאיר.

ומי שרק מאמין באמת, הרי שהשמש מאירה עליו, אך הוא עדיין לא באמת יכול להאיר כמו השמש עצמה. כי האור שלו, הוא לא אור עצמי, אלא אור שחיצוני לו, אור שתלוי בדבר אחר.

אך החכם האמיתי, הוא זה שמבין בשכלו את הדברים כפי מה שהם, והוא זה שנקי מכל אמונה, מאחר שהוא במצב של ידיעת האמת, שאינה משאירה שום ספק כלשהו...