גן המבוכה, הוא משל לאדם שנמצא בתוך מבוך, בלי שהוא יכול לראות את הדרך החוצה. כאשר האדם נמצא במצב הזה, הדרך הטובה ביותר לצאת מהמבוך, היא על ידי זה שהוא ישמע להנחיות של אדם אחר שנמצא מחוץ למבוך, ושמסתכל על התמונה המלאה של המבוך, ורואה את כל הדרכים שבמבוך, ורואה איזו דרך מובילה אל היציאה. ואם האדם שנמצא בתוך המבוך ישמע לאדם הזה, הרי שיהיה לו קל יותר לצאת מהמבוך. מאחר שהאדם שבחוץ רואה בעיניו את הדרך החוצה, והוא מוביל בה את האדם לצאת לחופשי...

והנמשל הוא, שאם האדם מרגיש שהוא נמצא בתוך מבוך, עליו לנסות למצוא מישהו שיצא מהמבוך, ולנסות לשמוע לעצות שלו, ועל ידי זה לצאת החוצה מכל הסתבכות באשר היא.

ומי שיצא מהמבוך, הוא רק מי שהגיע אל התכלית הסופית של כל המטרות. כי מי שיתבונן בעניין יראה, כי לכל תכלית יש תכלית אחרת. דהיינו, לכל מטרה שאליה מגיע האדם, יש מטרה אחרת שהיא משרתת אותה. וכל מטרה שאליה מגיע האדם, היא רק חלק מהדרך אל מטרה אחרת גדולה יותר. ולצאת מהמבוך בשלמות, היינו כאשר האדם מגיע לנקודה שבה הוא הגיע למטרה הסופית של כל המטרות.

ולהגיע למטרה הסופית, פירושו להפסיק לחפש את המטרה. כי כל זמן שהאדם לא הגיע למטרה הסופית, הרי שהוא עדיין מחפש מטרה ותכלית כלשהי, כדי שהיא תגרום לו להרגיש טוב יותר עם עצמו. ומי שמגיע לתכלית הסופית של כל המטרות, הוא זה שטוב לו מהרגע הזה כפי מה שהוא, בלי קשר למה שיקרה בעוד רגע.

כי המהות של תכלית ומטרה, היא רצף הסיבה והתוצאה שבו נמצא האדם. כי כאשר הרגע הזה הוא הסיבה של הרגע הבא, הרי שהרגע הזה הוא האמצעי שמוביל את האדם אל התכלית שהיא הרגע הבא. וגם הרגע הבא הוא האמצעי שמוביל את האדם אל התכלית של הרגע שאחריו.

והמשמעות היא, כי יש שני סוגים של הנאות. יש הנאה שמגיעה לאדם מכך שהוא מתקרב אל התכלית ואל המטרה שאליה הוא רוצה להגיע, דהיינו, אדם שנהנה מכך שהוא מרגיש שהוא מתקרב אל רגע אחר שבו הוא חושב שהוא ישיג את המטרה שלו. ויש הנאה נוספת שנובעת מהרגע הזה כפי מה שהוא, בלי קשר לרגע הבא.

כאשר האדם נהנה מהדרך אל המטרה, כמו שהוא נהנה מהמטרה עצמה, וכל שכן כאשר האדם מציב לעצמו מטרה, רק כדי ללכת בדרך, הרי שבמקרה כזה, האדם נהנה מהרגע הזה בלי קשר למה שיקרה ברגע הבא. וזה בעצם נקרא להגיע אל התכלית הסופית של כל המטרות.

כי כאשר האדם מגיע אל המטרה האחרונה, הרי שאין עוד מטרה נוספת שאליה הוא רוצה להגיע, וממילא הוא יכול ליהנות מכל רגע ורגע כפי מה שהוא. וזה נקרא לצאת מגן המבוכה בשלמות.

כי כל זמן שהאדם עדיין מנסה להגיע אל מטרה כלשהי, ולא נהנה מהדברים כפי מה שהם, הרי שהוא עדיין לא הגיע לסוף הדרך של המטרה הסופית. ומי שזוכה לצאת מהמבוך לגמרי, הוא יכול להרשות לעצמו ליהנות מהדברים כפי מה שהם, בלי קשר לאם הוא מתקרב או מתרחק ממטרה כלשהי.

ואיך למצוא אדם כזה? איך באפשרותו של האדם למצוא מישהו כזה שיצא מהמבוך? ומה עושים כאשר לא מוצאים אדם כזה? והתשובה היא, כי האדם הזה נמצא גם בתוך האדם עצמו. כי בתוך כל אדם יש נקודה כלשהי, שהיא רגועה תמיד ושהיא כן נהנית תמיד מהרגע הזה כפי מה שהוא. והיא הנקודה שכבר נמצאת...