וכאן אבאר עוד עיקרון חשוב בנושא של שתילת מחשבות. איזה טעות לא לעשות בתהליך של שתילת מחשבות ושכנוע עצמי (אוטוסוגסטיה / מנטרה עצמית)? ומה צריך לבדוק לפני ששותלים מחשבה למישהו / לעצמך / משננים מנטרה כלשהי / מטמיעים מסר בתת מודע?

והעניין הוא, שצריך לשים לב לכך, שלפעמים שותלים למישהו מסר בתת מודע, אבל אצל השומע, חלק מהמילים שנשתלו אצלו בתת המודע, יש להם תרתי משמע עבורו (ריבוי משמעויות). שאז עלולה להיווצר בעיה, ושתילת המחשבה לא תעבוד.

לדוגמא, נניח ששותלים למישהו מחשבה שאומרת, אתה יכול לאכול רק כאשר אתה רעב. אבל נניח שאצל השומע, המושג רעב, יש לו תרתי משמע. גם משמעות אחת כפשוטו, של רעב רגיל. וגם משמעות נוספת, של רעב במובן הרגשי. לדוגמא, שאותו אדם יכול לקרוא לתחושה של בא לי לאכול סתם כך בלי רעב פיזי, לצורך השגת מטרה רגשית כלשהי, לקרוא גם לה רעב.

במקרה כזה לדוגמא, אם נשתול לבן אדם את המחשבה שאומרת, אני אוכל רק כאשר אני רעב, אז גם אם הבן אדם יאמין במחשבה הזאת, עדיין מאחר שאצלו המילה רעב מתפרשת גם כצורך רגשי, ממילא, הוא ימשיך לאכול לא רק כאשר הוא רעב, במובן שבו רצינו שהוא יפרש את המשפט.

ובמהות, כאשר שותלים למישהו מחשבה, כאשר אתה משנן לעצמך מנטרה מסוימת בתהליך של אוטוסוגסטיה ושכנוע עצמי, כאשר אתה מנסח עיקרון לתת המודע, עליך לשים לב לבחור את המילים המדויקות המתאימות ולשים לב ולוודא שלמרות שהמשפט שאתה שותל, הוא נשמע מצוין, צריך לוודא שהשומע / תת המודע שלך, מבין את המשפט בצורה חד ערכית, ולא בצורה של ריבוי משמעות כלשהי, שעלול להשיג מטרות שונות מהרצוי.

וכמובן שיש כאן עוד רמת עומק, שאומרת, שבאפשרותך גם כן לשתול למישהו מחשבה, בצורה של תרתי משמע, ודרך שתילת מסר אחד, להעביר מסר נוסף, באופן מודע, כפי שכבר ביארתי במקום אחר...