וכאן אבאר, האם כדאי לקרוא לבן אדם בשם הפרטי שלו, כדי ליצור תחושת קרבה? כי לפעמים רוצים ליצור תחושת קרבה עם הבן אדם השני. ולפעמים הבן אדם השני יכול ועלול להרגיש שהוא סתם עוד מישהו בשבילך. וכאשר אתה קורא למישהו בשם הפרטי שלו, הוא מרגיש שהוא לא סתם עוד מישהו עבורך, אלא שאתה זוכר את השם שלו, השם הייחודי שלו, שהוא משהו מיוחד ולא סתם מישהו.

ולכאורה נראה, שכאשר פונים למישהו בשמו, זה גורם ליצירת תחושה של קרבה. אך האם זו אכן האמת?! או שאולי דווקא יכול להיות הפוך, שאם תקרא למישהו בשמו, זה דווקא יגרום לו להרגיש תחושת זכור וניכור ממך? אז האם לקרוא לאדם בשמו הפרטי, ואולי אפילו בשמו הפרטי ובשם המשפחה שלו, האם זה יוצר תחושת קרבה או ריחוק?

והתשובה לכך היא, שזה תלוי. תלוי באיך שהאדם השני מצפה שיפנה אליו בן אדם קרוב ובאיך הוא מצפה שיפנה אליו בן אדם זר. לדוגמא, נניח שמישהו בא לקנות בחנות שלך, ונניח שהקונה מניח שבן אדם קרוב היה פונה אליו בשמו הפרטי, הרי שבמקרה כזה, אם תפנה אליו בשמו הפרטי, הוא ירגיש יותר קרוב אליך.

אבל אם לדוגמא יש סיטואציה, שהאדם השני מניח שאדם קרוב אליו, לא יקרא לו בשם הפרטי, אלא לדוגמא בשם חיבה כלשהו, או שהוא יפנה אליו ישירות, בלי לקרוא לו בשמו, הרי שבמקרה כזה, אם תקרא לו בשמו, זה דווקא יצור תחושה של זרות. כי יש מצבים שבין אנשים קרובים, לא פונים אחד לשני בשם פרטי בכלל, אלא הפניה היא דווקא בצורה אחרת. ולפעמים דווקא פניה בשם פרטי, יכולה לתת תחושה של זרות...

ויש מצבים שהאדם מניח שאדם קרוב אליו, יקרא לו בשם חיבה דווקא ולא בשם פרטי. ואז אם תקרא לו בשם חיבה, אז דווקא הוא ירגיש יותר קרוב אליך. אבל לפעמים זה ישמע לו מוזר מידי שאתה קורא לו בשם חיבה, ואז זה יצור בעיה יותר גדולה. ואז לדוגמא עליך לדעת, איך לפנות בצורה של חיבה, ולא בצורה של שם פרטי שתיצור תחושה רשמית, ואיך לא לעשות את זה קרוב מידי, שלא יהיה חשוד מידי.

כי אצל זוגות ובני זוג לדוגמא, לפעמים דווקא אם מישהו קורא לשני בשם פרטי, זה דווקא משדר זרות, כי בקרבה משתמשים בשם חיבה...

ויש כאן עוד היבט, והוא, שלפעמים האדם יאהב אותך יותר, אם הוא ירגיש תחושת זרות. כי לפעמים האדם לא רוצה להרגיש קרבה, אלא זרות. ואפילו אם אתה באמת קרוב לאדם השני, לפעמים הוא מעדיף שתהיה תחושה פורמאלית ולא תחושה לא פורמאלית...