משוגע הוא זה שחושב בצורה שונה מרוב בני האדם. השיגעון יכול להיות חיובי והשיגעון יכול להיות שלילי. אך כל אחד שצורת המחשבה שלו שונה באופן גדול מידי מצורת המחשבה המקובלת, הרי שהוא משוגע. גם החכם הגדול ביותר, גם הוא נחשב למשוגע. כי כל חכם בבית משוגעים נחשב למשוגע, משום שיש פער גדול בין צורת המחשבה שלו, לבין צורת המחשבה המקובלת.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר הכי מעניין בעולם, הוא דווקא המשוגעים ודווקא אלו שאומרים שטויות. משום, שהאדם רגיל לחשוב בצורה מקובעת. והאדם רגיל לחשוב כפי מה שהרגילו אותו לחשוב. וכל המהות של המשוגע ושל זה שאומר שטויות, היא בכך שהוא לא חושב בדרך המקובלת.

והמשוגע הוא משוגע, לא משום שמה שהוא אומר זה לא נכון, אלא משום שאין אצלו איזון בין הדעות השונות. ובכל שיגעון בעולם יש חוכמה. ואנשים רגילים שחושבים בצורה רגילה, הם דווקא מעניינים פחות, מאשר אנשים שחושבים בצורה מוזרה.

וכל זמן שדעתו של האדם לא יציבה בשלמות, הרי שהוא מפחד מלשמוע דעות של אחרים שחושבים בצורה שונה ממנו. ויציבות אמיתית נמדדת, כאשר מנסים לעקור ולהזיז את הדבר, שאז ניתן לבדוק האם הוא יציב או לא. ואם דעתו של האדם היא לא מספיק יציבה, הדבר הזה גורם לכך שהוא מפחד לשמוע דעות של אנשים אחרים. שמא דעתו תשתנה.

ולמה האדם מפחד שדעתו תשתנה? משום שהאדם רוצה שקט נפשי. ולא קל לאדם לשנות את דעתו כל הזמן. והאדם רוצה את היציבות, גם בתחום של המחשבות שלו. ולכן האדם מפחד לשנות את דעתו. ולכן האדם מפחד לשמוע את דעותיהם של אנשים אחרים שחושבים אחרת ממנו.

והאדם החכם באמת, שהוא יודע את האמת שכולם צודקים באותה המידה, משום שכל הדעות השונות מרכיבות את האמת האחת הלא מילולית, הרי שהוא לא רק שהוא לא מפחד מדעות של אנשים, אלא אדרבה הוא מאוד שמח לשמוע דעות שונות. ולא סתם לשמוע דעות שונות, אלא דווקא לשמוע את הדעות היותר מוזרות שיש בעולם.

כי המציאות מכילה בתוכה את כל הגוונים ואת כל הדעות. וכמו שכל הצבעים הם חלקים של הצבע הלבן, כך כל הדעות השונות שבעולם, הן כולם חלק מהאמת האחת של המציאות, שכל הדעות השונות שבעולם מסכימות עליה.

והחכם שיודע את האמת האחת של המציאות, הוא דווקא נהנה לשמוע דעות מוזרות, והוא דווקא נהנה לשמוע שטויות, ובעיקר שטויות מהותיות.

כי גם בשטויות ובשיגעונות יש כל מיני סוגים ורמות עומק. כי יש שטויות שהן לא מהותיות, ושהשורש שלהן הוא לא עמוק. ויש שטויות שנובעות מכך שהאדם חושב אחרת על המציאות, במשהו מאוד עמוק, והשטות עצמה נובעת מהסתכלות שונה על אחד מהעומקים של ההבנה של האדם.

והחכם האמיתי, אוהב לשמוע את כל הדעות המוזרות ביותר בעולם, משום שהן עוזרות לו להבין טוב יותר את המציאות. כי כל דבר בעולם הוא חלק מהשלם. ובכל דבר בעולם יש את כל התכונות של השלם. וממילא בכל דבר בעולם, יש גם בצורה נסתרת את כל שאר הדברים שבעולם. אלא שהאדם רואה רק את הצורה החיצונית והסופית של הדבר.

וכאשר החכם שומע שטויות ושומע מחשבות מוזרות וכיו"ב, הוא יודע לקשר את כל המחשבות האלו לשורשן, דהיינו, להבין מה בשורש של צורת המחשבה, יצר את השטות הזאת. ועל ידי זה האדם החכם יודע להכיל בתוכו עוד צורת מחשבה.

וכדי ליהנות משטויות, וכדי לא לפחד משטויות, לשם כך צריך להבין את השטויות. ולהבין שטויות פירושו, להבין את נקודת האמת שמסתתרת בתוך כל שטות שיש בעולם. ולהבין שטויות פירושו, להבין ולדעת מאיזה שורש נכון, נוצרה השטות הזאת של האדם השוטה.

ומי שלא מבין את השטויות, לא מסוגל ליהנות משטויות, משום שאין להן שום שייכות אליו. וכאשר האדם לא יכול להפיק שום תועלת מלשמוע את השטויות, על ידי זה השטויות לא גורמות לו להנאה, ואז הוא נחשב לאדם "רציני". אבל מי שבאמת יודע כיצד כל שטות...